עדויות קשות ומחרידות: השבים מספרים על מה שעברו בשבי 

אור לוי ואוהד בן עמי, ששוחררו אמש (שבת) משבי החמאס לאחר 491 יום, חשפו עדויות קשות ומזעזעות על העינויים הרבים שסבלו מידי מחבלי חמאס במהלך תקופת השבי בעזה, כאלה שמזכירים את מחנות ההשמדה באירופה ומתקני העינויים של האינקוויזיציה בספרד.

על פי הדיווח בחדשות הערב בכאן 11, שלושתם עברו עינויים פיזיים מחרידים בידי המחבלים. הם נלקחו בנפרד לחקירות אכזריות, שבהן המחבלים דרשו מהם מידע תוך התעללות פיזית קשה. על פי דיווח בחדשות 13, השבים נחקרו על תקופת השירות בצה"ל, ולפי התשובות שענו ספגו מכות רבות.

על פי הדיווח, המחבלים חנקו אותם, קשרו אותם, קשרו את פיהם בבד עד כדי חנק, תלו אותם מהרגליים וצרבו אותם באמצעות חפץ לוהט. 

בחדשות 12 דווח כי אחד השבים סיפר למשפחתו כי היה קשור בשלשלאות במשך שנה ושלושה חודשים. לדבריו, הוא היה קשור במנהרה חשוכה, ללא אור וללא אוויר, לא יכולתי ללכת או לעמוד, ורק לקראת השחרור הוא נותק מהשלשלאות.

בנוסף, הם סיפרו שהורעבו בצורה מכוונת, ובמשך ימים ארוכים לא קיבלו אוכל כלל. מדי כמה ימים היו מקבלים פיתה רקובה, שאותה נאלצו לחלוק עם חטופים נוספים ששהו איתם. יתרה מכך, הם עברו ימים ארוכים מבלי לשתות, מכיוון שלא קיבלו מים. 

בשלב מסוים במהלך השבי אחד החטופים התמוטט בעקבות הרעב והצמא הלא-אנושיים. החטופים האחרים שהיו איתו חשבו שהוא מת, ועל פי הדיווח הם תיארו את הרגע הזה כרגע טראומתי במיוחד.  

על פי הדיווח בחדשות 13, הם אכלו כ-300 קלוריות ביום מפחמימות בלבד ברוב תקופת השבי, וימים לפני השחרור קיבלו מעט יותר אוכל. הם סיפרו כי השובים נהגו להרעיב אותם בכוונה ואכלו בכוונה מולם. לעיתים הם היו צריכים להחליט מי מהם יאכל.

העינויים הפיזיים וההרעבה לא היו הדרך היחידה שבה המחבלים התעללו בחטופים במנהרות. לפי העדויות, הם הוכנסו לחדר קטן בתוך מנהרה שבה לא יכלו לזוז ולא לעמוד, והתקשו לנשום. לדבריהם, "לא הצלחנו להבחין בין יום ולילה במנהרה".

הם נשארו לבד ימים ארוכים, והיו יחפים לאורך כל תקופת השבי, והתקלחו רק פעם בכמה חודשים. אחד החטופים אמר: "התייחסו אלינו כמו חיות". רק כשהמחבלים הבינו שהחטופים עומדים להשתחרר הם סיפקו להם קצת יותר מזון, כדי שיעמדו על הרגליים בזמן השחרור.

עוד אמרו כי המחבלים והשתמשו באמירות של פוליטיקאים ישראלים כדי להתעלל נפשית בחטופים, וסיפרו כי מה שהחזיק אותם בשבי היו תפילות, קידוש בימי שישי והתמיכה האחד בשני.

על פי הדיווח בחדשות 12, המחבלים הארורים היו נוהגים להתעלל בהם נפשית באמצעות "משחקים" שדימו שחרור שלא קרה לבסוף. בנוסף דווח, כי ביום השחרור של אור לוי הוא ביקש שחטוף אחר ישתחרר במקומו, והיה לו קשה מאוד להיפרד מהחטופים שנותרו מאחור.

עוד הם סיפרו, כי ביום השחרור המחבלים השפלים העבירו אותם בין המוני מחבלים צוהלים ושמחים.

אלה בן עמי, בתו של אוהד, אמרה הערב בהצהרה באיכילוב: "כל החודשים האלו היו לי המון תמונות בראש אבל שום דבר לא הכין אותי למה שראיתי על פניו וגופו של אבא שלי כשעשה אתמול את צעדיו הראשונים בחזרה לעולם. הייתי בטוחה בעצמי, שאראה אותו ואהיה חזקה, לא אשבר וברגע שהוא הלך מולי על המסך, קרסתי על הרצפה בצרחה, ״סליחה״.

בעודו עולה לבמה, הסתכלתי על הכתפיים שלו, על עצמות הבריח, על הרזון, על השבריריות ועל הפנים הנפולות. הצרחות והבכי לא פסקו, ״אוף״ צרחתי בנוסף. כי כן, מה שכולכם ראיתם בטלוויזיה אתמול, המראות הקשים, הנוראיים שבא להעיף את הטלוויזיה לרצפה - זה אבא שלי.

אבא שלי עבר זוועות, עוד לא התחלנו בכלל לשמוע ולהתעמק בתופת ובגיהנום שבו הוא היה, למזלנו יש לנו אותו מעכשיו את כל החיים. אבל שם, מאחור נשארו עוד 76 חטופים, עמוק במנהרות החמאס, בחושך, בגיהנום ותחת ידי מחבלים שאחראים לשביעי באוקטובר. אם קודם משימת חיי הייתה להעביר את הדחיפות בשחרור החטופים, עכשיו אחרי שאבא שלי חזר, אני מבינה כמה זה הרבה יותר גרוע ממה שחשבתי״.

מיכאל לוי, אחיו של אור לוי שחזר אתמול משבי חמאס ברצועת עזה, אמר בהצהרה בבית החולים שיבא כי "זה לא היה אותו אור שיצא מהבית בשבעה באוקטובר. מצבו הגופני ירוד, מי שראה את התמונות - לא יכול היה להתעלם. במשך תקופת השבי אור פחד כל יום כי זה יומו האחרון".

שרון שרעבי, אחיו של אלי שרעבי שחזר אתמול משבי חמאס אמר כי "החטופים ששבו שרדו תנאים קשים מאוד של שבי, חזרתם היא הניצחון של עם ישראל". הוא הוסיף כי אלי ביקש להודות לחיילי צה"ל, "שסיכנו את חייהם למען חזרתם". הוא פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו ואמר: "בעת הזו, קח אחריות. אלו רגעים קריטיים להצלת חיי אדם. כל שנייה תציל חיים".

אור לוי, אוהד בן עמי ואלי שרעבי ששוחררו אתמול מהשבי, שבו ארצה חיוורים וכחושים. החטופים ששוחררו חשפו תמונה קשה של עינויים והתעללות. הם סיפרו על אלימות פיזית ופסיכולוגית מתמשכת, והוחזקו רוב הזמן מתחת לקרקע, ללא אור יום ובניתוק מוחלט מהעולם החיצון. חלקם אף לא ידעו על גורל יקיריהם – אור לוי לא ידע בוודאות על הירצחה של אשתו עינב, ואלי שרעבי קיבל את הבשורה המרה על רצח אשתו ובנותיו רק עם שחרורו.

ד"ר יעל פרנקל-ניר, מנהלת בית החולים הכללי בשיבא ומנהלת מבצע השבים, הביעה אמש דאגה עמוקה לחטופים שנותרו בשבי. "ההשלכות של 491 ימים בשבי ניכרות על שני השבים שהגיעו לשיבא היום, ומצבם הרפואי ירוד. המצב הפעם חמור יותר". לדבריה, "התנאים המחפירים" מעוררים חשש כבד לגורל החטופים.