לאחר שספגה מכה כלכלית קשה בעקבות החרם הממשלתי, הוצאת עיתון הארץ עתרה היום (שני) לבג"ץ בדרישה לבטל את החלטת משרדי הממשלה להפסיק פרסומים ממשלתיים באמצעי התקשורת של הקבוצה ואת המנויים עליהם. העיתון טוען, כי מדובר בחרם כלכלי פסול שמטרתו להשתיק ולהחליש גוף תקשורת המותח ביקורת על הממשלה וחבריה. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד זאב ליאונד, דור ליאונד ואלון נדב.
את ההחלטה יזם שר התקשורת, שלמה קרעי, לאחר שמו"ל העיתון ובעל השליטה בקבוצה, עמוס שוקן, אמר בכנס בלונדון שמרצחי החמאס הם "לוחמי חופש". לטענת העיתון, הדברים הוצגו בצורה חלקית ומעוותת: שוקן לא אמר שרוצחי 7 באוקטובר הם לוחמי חופש ודיבר על הצורך למגר את הטרור, ובהמשך הוא אף הבהיר שהם אינם כאלה ושיש לגבות מהם את המחיר הכבד ביותר.
על פי העתירה, מדובר ב"חרם כלכלי פסול מעיקרו, של ממשלת ישראל, על העותרת, וזאת באופן בלתי סביר, תוך שימוש לרעה בכוח השררה ופגיעה בכללי הצדק הטבעי, במטרה להשתיק ולהחליש גוף עיתונות ותקשורת המעז לבקר את התנהלות הממשלה וחבריה".
בנוסף נטען, כי כבר בנובמבר 2023 ניסה השר קרעי לקדם חרם על הקבוצה בנימוק של "הפצה באופן עקבי של תעמולה תבוסתנית ושקרית, וחתירה נגד מדינת ישראל בשעת המלחמה בעיתון הארץ" - דהיינו מ"מניעים פוליטיים מובהקים" ותוך משוא פנים.
עוד מזכיר הארץ, כי קרעי ניסה גם לקדם "תקנות לשעת חירום" אשר יסמיכו אותו להפסיק שידור של גופי תקשורת, אשר לדעתו יפרסמו "ידיעות שיש בהן כדי לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויב, או לשמש כבסיס לתעמולה או דוברות של האויב", ואף להורות למשטרה לעצור אדם בשל "תעמולה תבוסתנית". בפועל נבלם קרעי בידי המשנים ליועצת המשפטית לממשלה, אשר הזהירו שמדובר בפגיעה קשה בעקרונות יסוד דמוקרטיים.
לאחר פרסום דבריו של שוקן, נאמר בעתירה, חזר קרעי והציע להטיל חרם על קבוצת הארץ, תוך שכאמור כנטען הוא מציג את דבריו של שוקן בצורה מעוותת ומסולפת. "התנהלות זו אשר נועדה לאותת לציבור כי מי שיעז לאמץ דעות המנוגדות לאג'נדות שמקדמת הממשלה, יתויג על-ידי השלטון כ'אויב האומה' ועלול לשלם על כך מחיר יקר, לרבות שותפיו העסקיים, יוצרת הרתעה ואפקט מצנן כלפי גופי תקשורת בישראל", נטען בעתירה.
עוד טוען הארץ, כי הממשלה לא החליטה להפסיק את ההתקשרויות עימו אלא רק הצהירה על כוונה שכזאת, ולפיכך ההפסקה בפועל נעשתה בחוסר סמכות ומהווה הפרה של התחייבויות חוזיות.
"החלטת משרדי הממשלה התקבלה בניגוד לדין, ובאופן שאינו עולה בקנה אחד עם חובתה של הרשות המינהלית לפעול באופן סביר ושוויוני, תוך התחשבות בעקרונות יסוד חוקתיים ותוך מתן זכות טיעון לעותרת", נטען עוד.
הצגת כל התגובות