ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אישרה היום את הצעת חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם - של חברי הכנסת זאב אלקין וקבוצת חכי"ם, לקריאה שנייה ושלישית.
עפ"י הצעת החוק, המפרסם קריאה להטלת חרם על מדינת ישראל - קורא להימנעות במתכוון מקשר כלכלי, תרבותי או אקדמי עם אדם או עם גורם אחר, רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, ויש בהימנעות זו כדי לגרום לפגיעה כלכלית, תרבותית או אקדמית - ועל פי תוכן הקריאה והנסיבות שבהן פורסמה, יש אפשרות סבירה שאכן הקריאה תוביל להטלת חרם כאמור, והמפרסם מודע לכך שקיימת אפשרות סבירה כזאת, עושה עוולה אזרחית.
מי שנפגע מביצוע העוולה, רשאי יהיה לתבוע את המפרסם בגין הנזק שנגרם לו, כתוצאה מהחרם שהוטל עליו.
הדבר עלול ליצור בעיה קשה עבור חוגי הקנאים של "העדה החרדית", שחלקם מכריזים מפעם לפעם חרם על גופים שונים הקשורים למדינת ישראל.
בנוסף, בית המשפט אשר מצא כי נעשתה עוולה כאמור בזדון, רשאי לחייב את עושה העוולה בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק.
החוק מסמיך את שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות, שיגבילו את מי שקורא להטיל חרם כאמור, או מי שמשתתף בו, מלגשת למכרזים למכירת מוצרים ושירותים שמדינת ישראל עורכת לפי חוק חובת המכרזים.
במסגרת הדיון, חברי הוועדה החליטו להוסיף סנקציות נוספות על מי שקורא להטלת חרם כאמור או משתתף בו. סנקציות אלו יופעלו על ידי שר האוצר שיהיה רשאי להחליט, בהסכמת השרים הרלוונטיים, (המשפטים, התמ"ת והספורט), כי גוף שקרא להטלת החרם או השתתף בו, לא יראו בו כמוסד ציבורי לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, הגוף לא יהיה זכאי לקבל כספים מהמועצה להסדר ההימורים ולהטבות לפי חוק עידוד השקעות הון וחוק עידוד מחקר ופיתוח ולא יחשב כמוסד ציבורי, לצורך קבלת תמיכה מתקציב המדינה.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי אמר, כי בחוק המוצע, ישנם קשיים חוקתיים וכי הוא נמצא על גבול החוקתיות. אולם, במידה ויוכנסו השינויים הנוספים שהתבקשו על ידי משרד המשפטים, הוא יוכל להגן עליו בבית המשפט. אחד מהרציונאליים בשינויים שהתבקשו, היה לנקוט בסנקציות שלא מגבילות את חופש העיסוק, אלא מונעות תמיכה וסיוע מהמדינה.
חברי כנסת מסיעות העבודה, קדימה, מרץ והסיעות הערביות התנגדו בתוקף לחוק, וטענו כי החוק אנטי חוקתי ופוגע באושיות הדמוקרטיה.
לעומתם, חברי הכנסת מהליכוד, הבית היהודי, האיחוד הלאומי וישראל ביתנו, תמכו בחוק וטענו כי על המדינה להגן על האינטרסים שלה ולמנוע מחברות וגופים ציבוריים, להטיל חרמות על מוסדות המדינה ועל גופים שונים או על אזורים המצויים בשליטתה של מדינת ישראל, אך ורק בשל זיקתם למדינת ישראל.
יצוין, כי הצעת החוק המקורית, דיברה על כך שגוף שיפרסם קריאה להטלת חרם על מדינת ישראל, יואשם בעבירה פלילית. אולם, במו"מ בין חברי הכנסת המציעים למשרד המשפטים, סוכם על עוולה אזרחית בלבד.
בתום דיון סוער ורווי צעקות והשמצות הדדיות, החוק אושר להבאתו לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.
הצגת כל התגובות