בית המשפט העליון קבע כי על ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו להשיב כספים שניתנו לו ולרעייתו על ידי בן דודו מר נתן מיליקובסקי ז"ל, לצורך מימון הוצאותיהם המשפטיות בתקופת כהונתו כראש הממשלה, משום שכספים אלה ניתנו בניגוד להוראת חוק המתנות.
מנגד, נקבע כי ההלוואה שקיבל ח"כ נתניהו ממר ספנסר פרטרידג' – המהווה אף היא טובת הנאה שניתנה לו באשר הוא עובד ציבור – תוחזר בהתאם לתנאים שנקבעו בה, וזאת לנוכח נטילתה בהסתמך על עמדת מבקר המדינה ובידיעת היועץ המשפטי לממשלה הקודם; וכן לנוכח ההתנהלות הדיונית הבעייתית מצד היועץ המשפטי לממשלה והעותרות בהקשר זה במסגרת ההליכים.
העתירות שנדונו בפסק הדין עניינן בדרישה כי ח"כ נתניהו ישיב סכום של 300,000 דולר שקיבלו הוא ורעייתו מבן דודו, מר נתן מיליקובסקי ז"ל, לצורך מימון הוצאותיהם המשפטיות. כמו כן התייחסו העתירות להלוואה בסכום של עד 2 מיליון ש"ח שנטל ח"כ נתניהו ממר ספנסר פרטרידג' לצרכים דומים.
בפסק הדין ניתח בית המשפט (הנשיאה חיות, בהסכמת המשנה לנשיאה פוגלמן והשופטת ברק-ארז) את הוראת סעיף חוק המתנות האוסרת על עובד או בן זוגו החי עמו או ילדו הסמוך על שולחנו לקבל מתנה שניתנה לו "באשר הוא עובד ציבור".
בית המשפט עמד על כך שהחוק אינו מתמקד בסוג הקשר בין נותן המתנה למקבלה, אלא בשאלה מהו הטעם הדומיננטי למתן המתנה – האם הוא נעוץ בקשר האישי או המשפחתי או שמא בהיותו של מקבל המתנה עובד ציבור.
במסגרת בחינת תחולת חוק המתנות על המענק ממיליקובסקי, הצביע בית המשפט על מספר שיקולים שמעידים, בהצטברותם, על כך שהטעם הדומיננטי למתן המענק היה אכן היותו של ח"כ נתניהו עובד ציבור, ובהם: אופי היחסים בין מיליקובסקי לח"כ נתניהו, שכלל גם קשרים עסקיים; אמירתו של מיליקובסקי, שצוטטה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, לפיה הסיוע שהעניק לח"כ נתניהו במהלך השנים נועד "לשחרר אותו מדאגות כספיות בשעה שהוא ממלא תפקיד ציבורי חשוב"; מעמדו של ח"כ נתניהו כראש ממשלה בתקופה שבה התקבל המענק – תפקיד ייחודי בעל יכולת השפעה רבה; העובדה שלא מדובר במתנה קטנת ערך שבני משפחה נוהגים לתת זה לזה כעניין שבשגרה; והחשש כי תרומה בסכום ניכר מאדם ספציפי לצורך הגנה על אינטרסים אישיים חיוניים ביותר מבחינת עובד הציבור, תיצור, ולו למראית עין, תלות באותו אדם.
כמו כן הדגיש בית המשפט בהקשר זה את העובדה כי לא נמסר כל דיווח על המענק האמור בזמן אמת.
משנקבע כי חוק המתנות חל בנסיבות העניין על המענק ממיליקובסקי, שנפטר בינתיים, נפסק כי על ח"כ נתניהו להשיב את המענק במלואו לעזבון מיליקובסקי, לרבות החלק שיועד לגב' נתניהו, וזאת משום שהאיסור בחוק המתנות חל גם על בן זוגו של עובד הציבור.
אשר להלוואה מפרטרידג' – בית המשפט קבע כי הלוואה זו מהווה טובת הנאה בשים לב לכך שהיא הוענקה על ידי מלווה שכלל לא מעוניין בהחזרתה, להבדיל ממלווה מסחרי רגיל. זאת הסיק בית המשפט, בין היתר, בשל נכונותו של פרטרידג' להוסיף ולהעניק לח"כ נתניהו מענק (שלבסוף לא ניתן) אשר ישמש בין היתר להחזרת ההלוואה.
עוד נקבע כי טובת הנאה זו ניתנה לח"כ נתניהו בשל היותו עובד ציבור, וזאת נוכח שיקולים דומים לאלה שצוינו ביחס למענק ממיליקובסקי וכן בשים לב לכך שהקשר בין פרטרידג' לח"כ נתניהו הוא קשר שנוצר מלכתחילה כקשר בין בעל הון לפוליטיקאי בכיר.
בנסיבות אלה נקבע כי על פני הדברים חוק המתנות חל על ההלוואה האמורה.
עם זאת, בית המשפט קבע כי בנסיבות הספציפיות של המקרה דנן אין מקום להורות על השבת מלוא סכום ההלוואה באופן מיידי, משום שההלוואה ניטלה תוך הסתמכות על עמדת מבקר המדינה ובידיעת היועץ המשפטי לממשלה אשר לא הצביעו על מניעה כלשהי לנטילת ההלוואה; ומשום שהטענה בדבר תחולת חוק המתנות על ההלוואה נטענה על ידי היועץ המשפטי לממשלה ועל ידי העותרות רק בשלב מאוחר של ההליך, וזוהי התנהלות דיונית בעייתית שיש לתת לה משקל.
נוכח האמור, בית המשפט קבע כי הסכם ההלוואה יוסיף לעמוד בתוקפו וההלוואה תוחזר בהתאם לתנאים שנקבעו בה, בכפוף להמשך פיקוח מבקר המדינה על החזר ההלוואה, באותה מתכונת שבה נעשה הפיקוח בתקופת כהונת ח"כ נתניהו כראש הממשלה.
הצגת כל התגובות