בשנת 2018 יזמו חברי הכנסת אבי דיכטר ואלעזר שטרן חוק הקובע כי ישראל תקזז את כספי המשכורות של המחבלים מהמיסים שנגבו ברשות הפלסטינית. החוק נועד למנוע את התמריץ הכלכלי של משפחות לשלוח את קרוב משפחתם לבצע פיגועים - כשהם יודעים שהם ימשיכו לקבל קצבה מהרשות הפלסטינית שתסייע להם בקצבה חודשית.
בפועל, החוק אומנם בוצע בשנת 2019, וקוזזו מאז 502,697,000 ש"ח מכספי המיסים שנגבו, אולם יו"ר הרשות הפלסטינית - אבו מאזן, הודיע כי הוא מסרב לקבל את כספי המיסים שלא במלואם.
האם מדובר בכספים המגיעים למחבלים באופן מיוחד, או שמדובר בהטבות סוציאליות הניתנות לכלל המשפחות שראש משפחתם נעצר? סא"ל (במיל') אלון אביתר, מומחה לזירה הפלסטינית - אומר בראיון לחדשות 12, כי בדיונים שהיו בעבר ניסו לטעון ברשות הפלסטינית כי אכן מדובר בכספים סוציאליים, אולם בבית המשפט נקבע כי מדובר בכספי טרור:
"האלמנט היחידי שקובע כמה כל אחד מקבל זה השנים שלך בכלא. השנים שלך בכלא נגזרות מהיקף העבירות של רצח שלך, מכתב האישום. הסיוע עולה ביחס ישיר למספר היהודים שהרגת זה מעיד על כך שזה רחוק מלהיות סוציאלי", אומר אביתר.
עוד אומר אביתר כי "מה שקורה הוא שמהרגע שאתה מוגדר כאסיר בבתי הכלא בישראל או כמשפחת שהידים נפתח לך תיק (במשרדי הרש"פ) עם טפסים. המשרד הרלוונטי ברשות ומשרד האסירים מאשרים את התקצוב לפי תעריפון. יש טבלה מדויקת מי מקבל כמה, לפי כמה שנים בכלא, האם וכמה ילדים יש לך, איפה אתה גר, מה הייתה הדרגה שלך והתפקיד שעשית".
האם חוק קיזוז משכורות מחבלים יכול למנוע את הבעיה? כנראה שלא. ברגע שהחוק יכביד על הרש"פ, הם יגדירו את הכסף בצורה כזו שאינה יוצאת ישירות מהרש"פ, או ישנו את ההגדרה שלו, אך המהות כפי הנראה תישאר. ושוב, כמו במקרים רבים אחרים -עומדת ישראל חסרת אונים מול תעוזתה של הרשות הפלסטינית, שממשיכה להעביר את הקצבאות למשפחותיהם של רוצחי היהודים.