הכתבה אודות פסקו של הג"ר צבי יהודה קוק למפלגת המפד"ל בשנת תשל"ד (1974) לבל תיכנס לממשלת גולדה מאיר בתמיכת הסיעות ערביות, עוררה הדים רבים.
ברם, סברתו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שאין כל חשש ללכת לקואליציה אחת ביחד עם הערבים, קבלה סייעתה מהגאון רבי שמעון סופר זצוק"ל שכך נהג במדינתו אוסטרו – והונגריה להעדיף נוצרים שמרנים, מאשר יהודים 'מתחדשים'.
בעניין זה ראיינו את הג"ר משה ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון, דור חמישי לרשכבה"ג מרן הגר"ח מבריסק זי"ע, שביאר את דעתו על כך שהוא מוכן לשבת לשותפות פוליטית-אזרחית עם הערבים, כיון שהם חלק מהחברה במדינת ישראל. כל זה בשינוי מדעתו של הרצי"ה קוק.
קרא את הראיון הרב ד"ר יואל בן נון, שלמד אצל הג"ר צבי יהודה קוק בישיבת 'מרכז הרב' וביקש להעמיד דברים על דיוקם.
הרב יואל בן נון: "לענ"ד יש אי הבנה יסודית של עמדת מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל בשאלת שיתופה של מפלגה ערבית כמו רע"מ בבסיס התמיכה של ממשלה בישראל.
"כתלמיד לפני רבו, הייתי שואל את מו"ר הרצי"ה שאלות רבות, וגם בעניין זה שאלתי – רבנו הדגיש תמיד ש"אין לנו שום סכסוך עם אחמד ומוסטפה", כלומר, עם האדם הערבי באשר הוא, אלא שאנו נלחמים נגד שנאתם אותנו כעם ישראל בארץ אבותיו!
"הרצי"ה התנגד בתוקף לממשלה של מיעוט יהודי, הנשענת על מפלגה ערבית נגד המחנה השני בעם היהודי – ברגע שיימצא רוב יהודי, למשל, על ידי הסכמת נתניהו לנבצרות זמנית, יכולה רע"מ להיות שותפה במישור האזרחי בלי שום בעיה על פי שיטתו של הרצי"ה זצ"ל.
"עמדתו המדויקת של הרב משה ליכטנשטיין בראיון איננה זהה לעמדת הרצי"ה אבל גם איננה רחוקה ממנה, כי הוא מעמיד תנאי מול רע"מ, שלא תתערב בנושאים לאומיים, כלומר, בחוק הלאום (?) באדמות המדינה בנגב (?) בפעולות מערכת הביטחון (?) – אכן שמענו ממנסור עבאס על רצונו להתמקד בתחום האזרחי, אבל לא שמענו התחייבות ממנו, שלא ינקוט עמדה בשאלות חמורות אלה.
"לפי שיטת הרצי"ה, צריך להפעיל את כל הלחץ האפשרי על בנימין נתניהו ועל גדעון סער שימצאו נוסחה לשמירת הרוב היהודי בממשלה הבאה, ואחר כך יוכלו לשתף את רע"מ".
במקרה שעבאס כן יתחייב שלא להתערב בנושאי לאום וביטחון, האם דעתו של הרצי"ה תשתנה? כמו כן מה תהיה דעתך שלך?
"עמדתי כמו הרצי"ה: לא מרכיבים ממשלת רוב במדינה עברית באופן שמתבססים על ערבים. לעומתי ר' משה ליכטנשטיין מוכן לכך. אולם התוספת שלי, אחרי שיש ממשלת רוב של יהודים נושיט יד ונקבל את ערביי ישראל כשותפים, אבל לא שיהיו לשון מאזנים.
"לצערי, הרושם שלי, ששני המחנות לא מעוניינים בכך, כי ברגע שיהיה לכל קואליציה רוב יהודי, הם לא יצטרכו את הערבים ויתעלמו מהם. מה שהרצי"ה רצה, הוא לקרב אותם אחרי שיש לנו רוב".
אני מבין שכבודו מפרש את דברי הרצי"ה שמותר ואף מומלץ לשותפות עם הערבים, מבלי שהם יהיו לשון מאזנים. האם זו דעתם של רוב רבני הציונות הדתית?
"אין לי מושג מה זה ציונות דתית. אני מכיר 'השם אחד ושמו אחד', 'עם ישראל אחד', ציונות אחת ומדינת ישראל אחת. איני יודע מהי ציונות דתית, ומהי ציונות שאיננה דתית. ביחס לרבנים, צריך לשאול כל אחד מהם.
"לענ"ד צריך להפעיל את כל הלחץ למען הסכמה בין יאיר לפיד לבין המפלגות החרדיות, ורק אחר כך לשתף מי שירצה מהמפלגות הערביות במישור האזרחי".
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com