פרסום תמונה חתוכה וערוכה בצורה מגמתית, כך פעל השב"כ נגד אלקנה פיקאר, תושב יצהר שהורחק בצו מנהלי מביתו לפני כשנתיים. כעת תובע פיקאר את השב"כ בגין פגיעה בפרטיותו ולשון הרע, ודורש פיצויים בסך 70,000 ש"ח. בשב"כ ביקשו לנהל את הדיונים בתביעה בדלתיים סגורות, אולם שופטת ביהמ"ש השלום ירושלים סירבה לבקשתם.
אלקנה פיקאר, תושב יצהר, נשוי ואב לילדים הורחק לפני כשנתיים מביתו בצו מנהלי. לאחר שפיקאר ערער על הצו קיבל בית המשפט את הערעור באופן חלקי, וקבע כי "חסרות ראיות חד משמעיות למעורבות ישירה של המערער במעשי אלימות..".
למרות זאת, פרסמה דוברות השב"כ תמונה של פיקאר בה הוא נראה רעול פנים, ובמקביל נטען בכתבות נוספות כי ישנה אלימות של רעולי פנים מיצהר. לדברי עו"ד מנשה יאדו מארגון חוננו המייצג את פיקאר, כל מי שראה את תמונתו של פיקאר רעול הפנים קישר אותו לאלימות ביצהר.
לדבריו "כל מי שראה את פיקאר בפנים רעולות נרתע.. 'עכשיו נחשפות הפנים האמתיות', 'הפנים הרעולות', 'טרוריסט יהודי' – אולם זהו שקר וכזב, רושם מטעה.. נוצר רושם כי פיקאר מציג עצמו כעובד סוציאלי ובפועל פועל באלימות נגד פלסטינים – מדובר בשקר ביודעין על חשבון שמו הטוב".
האמת מאחורי התמונה שונה לחלוטין. התמונה החתוכה נלקחה מתוך דף פייסבוק ערבי ומתארת אירוע בו אלפי פלסטינים צעדו לכיוון יצהר, ידו אבנים לעבר חיילים ותושבים וביצעו הפרת סדר המונית ומאורגנת. אל מול המתפרעים עמד כוח צבאי, ומאחוריו מספר מתושבי הישוב, ובניהם פיקאר. כיסוי הפנים נבע כצעד הגנתי מפני הגז המדמיע בו השתמשו החיילים נגד המתפרעים.
בסרטון המלא מהאירוע ניתן לראות, כי פיקאר לא ביצע פעולה אלימה כלשהי, ובהמשך אף הוריד את כיסוי הפנים ושוחח עם אחד השוטרים במקום. לדברי עו"ד יאדו, "מדובר בפרסום נבזי ושקרי המציג את פיקאר כטרוריסט רעול פנים.. שקר מכוער ואסור בפרסום".
בעקבות הגשת התביעה ביקשו בשב"כ לקיים את הדיונים בדלתיים סגורות, היות ודיון פתוח "עלול להביא לחשיפת מידע אשר פרסומו אסור לפי דין". אולם שופטת בית משפט השלום בירושלים מיכל הירשפלד דחתה את בקשתם. לדבריה "עקרון פומביות הדיון הוא עקרון יסודי בשיטתנו. אין מקום לפגוע בעקרון כבר היום אך ורק מהחשש שמא יהיה מקום לעשות כך בעתיד... הבקשה לקיום הדיון בדלתיים סגורות נדחית".
עו"ד מנשה יאדו מארגון חוננו המייצג את פיקאר בתביעה ברך על הוצאת הסיפור לאור, "ביהמ"ש דחה את בקשת השב"כ לקיים את הדיון בדלתיים סגורות, ואנחנו מברכים על כך. התכלית הראשונה של הדיון נועדה להציג לביהמ"ש ולציבור את העובדה שהשב"כ פרסם תמונה של פיקאר מחוץ להקשר שלה, ובאופן שגרם במזיד רושם מוטעה לכלל הציבור כאילו הוא רעול פנים ועושה פעילות אלימה. ההקשר הכללי של התמונה שונה לחלוטין, כפי שנוכיח בבית המשפט.
כשהדיון התנהל בדלתיים פתוחות הדברים התבררו הן משפטית והן ציבורית. חשוב לשמור על החירות והכבוד של המתיישבים, שנשללים מהם על ידי צווי מעצר מנהלים ואחר כך במין סוג של פרופגנדה מנהלית, שמגלים טפח ומסתירים טפחיים. זה מה שהיה באירוע הזה ומשום כך התביעה הוגשה".