שופטי בג"ץ, דנו הערב (שני), בעתירות שנגעו להחלפתו של יושב ראש הכנסת, יולי אדלשטיין, בנוגע להחלפתו. בהחלטה קבעו השופטים, כי על אדלשטיין לקיים דיון בנוגע להחלפתו כבר ביום רביעי הקרוב.
שופטי הבג"ץ בראשות הנשיאה אסתר חיות, המשנה חנן מלצר והשופטים עוזי פוגלמן, יצחק עמית וניל הנדל הכריעו כי אדלשטיין צריך לכנס את המליאה בהקדם האפשרי - ולא יאוחר מ-25 במרץ (רביעי הקרוב).
בתשובה לעתירות כתבו השופטים: "הסירוב הנמשך לאפשר הצבעה במליאת הכנסת על בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת, חותר תחת יסודות התהליך הדמוקרטי. הוא פוגע במובהק במעמדה של הכנסת כרשות עצמאית וכן בתהליך המעבר השלטוני וככל שנוקפים הימים מאז השבעת הכנסת ה-23 ,מקבלים הדברים משנה תוקף. על כן, אין מנוס מן המסקנה".
This browser does not support the video element.
"בנסיבות שנוצרו מדובר באחד מאותם מקרים חריגים שבהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה על מנת למנוע פגיעה בשיטת המשטר הפרלמנטרית שלנו".
חיות תקפה את אדלשטיין: "הסירוב הנמשך לאפשר הצבעה במליאת הכנסת על בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת, חותר תחת יסודות התהליך הדמוקרטי. הוא פוגע במובהק במעמדה של הכנסת כרשות עצמאית וכן בתהליך המעבר השלטוני וככל שנוקפים הימים מאז השבעת הכנסת ה-23, מקבלים הדברים משנה תוקף. על כן, אין מנוס מן המסקנה כי בנסיבות שנוצרו מדובר באחד מאותם מקרים חריגים שבהם נדרשת התערבותו שלבית משפט זה על מנת למנוע פגיעה בשיטת המשטר הפרלמנטרית שלנו".
השופט יצחק עמית כתב בפסק הדין: "פסק דיננו אינו בבחינת התערבות ולא חלילה"השתלטות" על סדר יומה של הכנסת, אלא חיזוק מעמדה של הכנסת כרשות נפרדת מהממשלה, קל וחומר ממשלת מעבר מזה שלוש מערכות בחירות".
השופט עוזי פוגלמן כתב: "הסמכות המופקדת בידי היושב ראש בפועל לא מאפשרת לו להימנע מהעלאת נושא הבחירה על סדר יומה של הכנסת, ואופן השימוש בה בנסיבות האמורות פוגע באופן ממשי במרקם החיים הדמוקרטיים, בכך שאין הוא מאפשר לרוב חברי הכנסת לקיים הליך שמעוגן בחוק-יסוד: הכנסת ומתחייב מבחירתה של כנסת חדשה".
סגן הנשיאה, חנן מלצר, כתב: "היועץ המשפטי לכנסת גרס כי בחירה מיידית ביו"ר לכנסת – עלולה להביא ל"תקלה משטרית". ניסיון העבר מלמד לכאורה אחרת, ואפילו יש בדוגמה שתוזכר להלן כדי לעודד דווקא את עצמאות הכנסת ואת הבלמים והאיזונים הנדרשים, ההתערבות כאן היא הכרחית".
רק לפני שעה קלה, השיב אדלשטיין לבג"ץ וכתב: "בכוונתי להעמיד את נושא בחירת יושב ראש הכנסת על סדר יומה של הכנסת "בהקדם האפשרי", ככל שהנסיבות יצדיקו זאת, למן הימים הקרובים ועד ו"לא יאוחר מהמועד שבו תכונס הכנסת לצורך כינון הממשלה".
לדבריו: "בכל הכבוד הראוי, ככל שביהמ"ש הנכבד מציב בפניי ובפני כנסת ישראל אולטימטום בדורשו ממני לקיים את הדיון "לא יאוחר מיום 25.3.20", לא אוכל להסכים לכך. שהרי משמעות הדבר שסדר יומה של הכנסת ייקבע בידי בית המשפט העליון ולא על ידי יושב ראש הכנסת, שלו מסור תפקיד זה".
יו"ר הכנסת הדגיש: "מעולם לא נבחר יו"ר כנסת קבוע בשעה שהייתה אי בהירות כה גדולה באשר להרכבה של הקואליציה העתידית. בכל המקרים שבהם נבחר יו"ר כנסת במועד מוקדם, היה זה כאשר ההכרעה בבחירות הייתה ברורה וחד-משמעית".
לדבריו: "בטוחני כי דחיית מועד בחירת היושב-ראש לא תפגע ביסודות הדמוקרטיה הישראלית, אלא להיפך שכן, הנני מקפיד להפעיל את שיקול דעתי בזהירות ובסבירות, כפי שמורה לי הדין".
אדלשטיין הזהיר כי: "התערבות בג"ץ במקרה זה תישא – בטובתו או שלא בטובתו – אופי פוליטי דומיננטי מובהק. היה ויחליט בית המשפט להתערב במקרה דנן, הוא עשוי להיתפס כמי שטמן רגלו עמוק בביצה הפוליטית, דבר שיפגע פגיעה קשה במעמדו ובאמון הציבור בו.
This browser does not support the video element.
"וכבר הזהירנו נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט הדגול משה לנדוי, שכתב כי "התוצאה העגומה היא שבית-המשפט כאילו נוטש את מקומו הראוי לו, מעל למחלוקות המפלגות את הציבור, ושופטיו יורדים בעצמם אל תוך הזירה".
"לפיכך", סיכם יו"ר הכנסת: "אני סבור שהתערבות בית המשפט בשיקול דעתו של יושב-ראש הכנסת לקבוע את סדר יומה של המליאה ולהעלות להצבעה את נושא בחירתו הינה התערבות תקדימית בסדר היום הפוליטי, בשיקול דעתו ואיננה נכונה בימים אלה.
"בשל הנסיבות המיוחדות אני מתקשה בשלב זה לנקוב בתאריך מדויק אך בכוונתי להעלות את הנושא על סדר יומה של הכנסת עם התבהרות המצב הפוליטי. כולי תקווה שהדבר יקרה בזמן הקצר ביותר".
הצגת כל התגובות