באירוע הממלכתי לזכרו של ראש ממשלת ישראל לשעבר, מר יצחק רבין ז"ל, בין הדוברים המכובדים שהוזמנו לאירוע, עלה בשם משפחת רבין - נכדו יונתן ן ארצי, ובאופן לא מפתיע ושלא בפעם הראשונה, תקף את ראש הממשלה בנימין נתניהו, בבוטות, שלא לומר באכזריות לעיני כל.
נראה כי היה שווה ליונתן רצח סבו, ולו רק בשל המעמד לו זכה בטקס ששודר בשידור ישיר לעיני כל ישראל, ובנוכחות אישי ציבור ואחרים, טקס ממלכתי שכל כולו - ובצדק יש לומר - בא על חשבון משלם המיסים, טקס שמטרתו הבלעדית להזכיר לכולנו שרצח הוא רצח, ורצח זה לא דבר שעוברים עליו לסדר היום, בטח לא כזה שנעשה על רקע אידיאולוגי בשל מחלוקת פוליטית ועוד של ראש ממשלה בישראל.
אך נראה שליונתן מחשבות אחרות, ולא בטוח שהן עולות בקנה אחד עם משנתו של סבו ז"ל, שהיה איש חם ואוהב, מכבד את הזולת ולא משפילו בטח שלא בפני קהל עם ועדה.
גם אם דעתו של יצחק רבין אינה דעתנו וגם אם משנתו זרה לנו לחלוטין, עדיין הוא היה איש עתיר זכויות, יהודי היה ולוחם ומנהיג.
יחס חם היה לו לקודשי ישראל, לא כמו הדרך הקיצונית והאנטי דתית שהדביקו לו יושבי הכיכרות בת"א ובראשם נכדו יונתן. זכורני היטב דבריו של ח"כ לשעבר הרב מנחם פרוש ז"ל, שסיפר לי שכאשר מסרו את בית לחם לפלסטינים, הייתה כוונה גם למסור את מתחם קבר רחל, שנמצא בתוך העיר בית לחם.
הרב מנחם פרוש נכנס ללשכתו של רבין, וזעק לו 'מאמע רחל – מאמע רחל' איך אתה יכול למסור מקום שבו קבורה אמא של עם ישראל, שכולנו משחרים ומתפללים לקב"ה בקברה. זו אמנו, שלה ענה הקב"ה: 'מנעי קולך מבכי ועינייך מן דמעה כי יש שכר לפעולתך ושבו בנים לגבולם'.
יצחק רבין ז"ל התרשם מדבריו של הרב פרוש ז"ל, ומיד הורה לבנות את המתחם כפי שהוא כיום ובהשקעה אדירה, מתוך הבנה ורגישות רבה למאמע רחל ולעם ישראל.
כך או כך, יונתן עלה לבימה ונעץ בבנימין נתניהו את כידונו המילולי והיכה בו שוב ושוב, כאילו הוא ניסה לשכוח מה עשו לסבו, איך דקרו אותו לפני הירי, איך סבו היה דחוי ומושפל בתקופה של לפני הרצח המתועב, כמה מצבו של סבו היה רע בציבור עד דכדוכה של נפש.
חבל שנתניהו שחכם הוא, נפל לרשתו של יונתן, ועשה את הטעות הגדולה וענה לו באותה שפה וירד עמו יחד למקום נמוך, אילו הייתי אחד מיועציו הייתי מציע לו לעמוד ולהספיד את האיש שהיה ונרצח, להביא סיפור אחד ושניים מאישיותו ומפועלו – ולא חסרים כאלה, למרות שלא חסרים גם אחרים...
להספידו ולדבר בשבחו של האיש, כפי שמספידים אח יקר שנרצח וזוכרים לו זכויותיו, ותו לא.
נתניהו ראש הממשלה שחלק על דרכו של סבו באופן לגיטימי, היה מדבר על האיש שלזכרו קמה העצרת והאזכרה, והנכד יונתן, היה מדבר ביבים כפי שגם דיבר.
כך היה יוצא אותו יונתן, הוא ושולחיו ממפלגות השמאל, מושפלים ודרוסים, ובכך גם היה סותם פיו שנפער בהמשך ויצר שוב קיטוב ופלגנות בעם, בדיוק כפי שציפו ממנו כאלה שבשמם הוא דיבר ולמנדטים שלהם הוא כיוון, על חשבון דמו של סביו, ועל חשבון דמנו כולנו.
אך נתניהו תקף וענה, ענה ותקף, וכך הוא הביא על עצמו שוב ושוב כותרות בשם אותו יונתן, וגרם לכך שנושא הפלגנות והשנאה לא ירד מהכותרות.
הצגת כל התגובות