"עובדים במשרד הביטחון לא ביצעו פעולה חיונית באופן שהיווה פרצת אבטחה חמורה ופגיעה בביטחון המדינה": כך הגדירה הנהלת משרד הביטחון, שהתבססה על חוות דעת של הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב), ניר בן משה, בפנייה חסויה שהגישה לבית המשפט לפני כחודש, שנחשפת היום (שישי) לראשונה ב-ynet.
בימים האחרונים הותרו לפרסום לבקשת ynet פרטים נוספים מההשלכות הביטחוניות שנגרמו כתוצאה מעיצומים, שבהם נקט ועד עובדי המשרד. על רוב פרטי הפרשייה הוטל איסור פרסום גורף, אך בעקבות הסכמה שהושגה בין באי כוח ynet, עו"ד ירון שלמי ממשרד עו"ד ליבליך-מוזר, לבאי כוח המדינה, אישרה למעשה סגנית נשיא בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, השופטת הדס יהלום, להתיר לפרסם את המסמך שחושף עד כמה ועד עובדים מסוגל ללכת רחוק במסגרת מאבקו.
על פי הדיווח של יואב זיתון, זה שמונה חודשים, ותחת סכסוך עבודה, נוקט ארגון העובדים של משרד הביטחון עיצומים שונים בשל הרחבת הפרטת פעילויות באגפי המשרד לטובת חברה חיצונית, "שביט", במסגרת החלטת ממשלה מ-2015 במטרה לייעל תהליכים במשרד. ארגון העובדים טוען כי במהלך אין חיסכון, בשל העסקת יועצים רבים ויקרים, ומעבר לכך, נפגעת הפעילות החיונית של משרד הביטחון, שעליה אמונים עובדים ותיקים ומנוסים.
במסגרת העיצומים, לפני כחודשיים, החליטו בוועד להפסיק לנקוט פעילות תקופתית קריטית, שרלוונטית לכלל המערכות הביטחוניות במשרד ובצה"ל. במסגרת הגבלות "השחרה" נאסר לפרסם את אופיה המדויק של הפעילות, אך כן ניתן כעת לפרסם נדבכים מהמסמך שהוגש לבית הדין לעבודה, על-ידי משרד הביטחון, בדרישה להוציא צו מניעה מיידי שיחייב את העובדים לחזור ולבצע את אותה פעילות חיונית.
לפני כשבועיים, לאחר נזקים שכבר נגרמו לפי הנהלת משרד הביטחון, החליטו בוועד לחזור בהם מעיצומים אלה וההליך נמחק, ללא הוצאת צו. עם זאת, כעת לא ניתן להעריך מה הוא היקף הנזקים שנגרם לביטחון המדינה.
"בימים אלה נודע למשרד, כי העובדים האמונים, אינם מבצעים פעולה זו, בהתאם להנחיית ועד העובדים, זאת באופן המהווה פרצת אבטחה חמורה. הימנעות מביצוע פעולות בעלות אופי בטחוני כגון זה מהווה פגיעה חמורה בביטחון המדינה", נכתב במסמך שהוגש בדלתיים סגורות לבית המשפט.
עוד נכתב כי "אין מדובר בעיצומים לגיטימיים, שהריי ענייננו באי ביצוע הנחיות ביטחון מחייבות על פי דין, בדומה לרציונל שעומד בבסיס האיסור על נקיטה בשביתה או בעיצומים בגופים ביטחוניים כגון צה"ל ושב"כ. משמעותם המיידית של העיצומים שבעניינו היא פגיעה חמורה בביטחון המדינה. זהו מהלך לא סביר ולא מידתי שיש למנוע לאלתר. ביטחון המדינה עומד כאן על הפרק".
בתוך כך, נחשף בפנייה החריגה של משרד הביטחון: "מדצמבר 2017 סופג ומכיל משרד הביטחון את העיצומים רחבי ההיקף שבהם נוקטים העובדים, תוך גרימת נזקים מצטברים משמעותיים, ובכללם נזק כלכלי כבד, פגיעה משמעותית בהתייעלות תהליכי ייצוא ביטחוני, ניהול מאגר הספקים וכיוצא בזה".
לפי משרד הביטחון, מיד שהבחינו בהנהלת המשרד כי העובדים הפסיקו לנקוט לפני כחודשיים בפעולה החיונית, פנה אליהם המלמ"ב בן משה בדרישה לעצור את העיצומים שגרמו לפגיעה בביטחון המדינה, אך נתקל בסירוב.
"לא יעלה על הדעת שעובדים יפרו הנחיה ביטחונית, עניין שבליבת הביטחון, ובכל זאת על מנת לקדם את ענייניהם הארגוניים", טענו נציגי משרד הביטחון בפני בית המשפט. "סוגיות ביטחוניות אינן צריכות להוות כלי לניגוח של ארגון עובדים כנגד ההנהלה, קל וחומר כשמדובר בפגיעה בביטחון הלאומי".
נציגי המדינה אף הזהירו כי המשך העיצומים יובילו לנזקים בלתי הפיכים לביטחון המדינה. מאידך, טוענים בארגון העובדים כי "הקמת חברת שביט פוגעת בעובדי המשרד לאור העסקת עבדים שלא במסגרת הסכמים קיבוציים, על-ידי מיקור חוץ וקבלני משנה. לחברה גויסו כבר 35 עובדים בעלות 25 מיליון שקל, אך היא טרם החלה את פעילותה".
יו"ר הארגון, ששון פרץ, שהוביל לפני כשבוע הפגנה חריגה של מאות מעובדי המשרד מול מחנה הקריה בתל אביב, אמר לאחרונה: "אנו לא יכולים להישאר אדישים מול פגיעה אנושה בציבור עובדים מקצועי ומסור. כל האמצעים החוקיים עומדים לרשותנו ולא נרפה עד שהמאבק יוכרע לטובת העובדים".