במהלך דיון בוועדת הכספים לעניין תקציב מיגון הצפון הציג פיקוד העורף כי במרחק קילומטר מהגדר ישנם 413 בתי אב ללא ממ"ד, במרחק של 1 עד 4 קילומטר מדובר ב-4,250 בתים ללא ממ"ד, במרחק 4 עד 9 קילומטר מדובר על 12,160 בתים, כאשר העלות היא כ-100 אלף שקלים לממ"ד.
בפיקוד העורף הציגו את מפת המיגון בצפון, כאשר מיגון של כלל הבתים צפוי לעלות כ-5-6 מיליארד שקלים, וציינו כי הם מקדמים תוכניות שיתנו מענה לצרכי האוכלוסייה בצפון בעת לחימה.
במהלך הדיון עלה כי מערכת למתן התרעה של כ-15 שניות על נפילות קרובות לקו הגבול הקרוב אינה מותקנת ביישובי גבול הצפון, למרות שעלותה היחסית אינה גבוה - כ-100 מיליון שקלים.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, הורה לאוצר לתקצב את עלות המערכת ולהציג בתקופה הקרובה תוכנית לגבי תקצוב המיגון הכולל. בנוסף התבקש פיקוד העורף לעדכן את הוועדה לכשישלים את התוכניות לסיוע בחירום ליישובי הצפון.
"הנושא הוא נושא לא פשוט", אמר גפני בתחילת הדיון, "אנחנו מדברים על המציאות שנכפית עלינו, אנחנו מתפללים שלא יקרה אך יודעים שיכול להיות שתושבי הצפון יהיו חשופים לפגיעות, המציאות קשה, המיגון לוקה בחסר בלשון המעטה. אנחנו עוסקים בנושא מההיבט התקציבי שלו, המיגון לדרום היה מיליארדים, העברנו לצפון כ-150 מיליון שקל שהינו טיפה בים ואינו פותר את הבעיה".
ח"כ משה גפני הוסיף ואמר כי "יש בעיה של המיגון עצמו ושאלה של הערכות מבצעית – מה עושים הנכים. היה רעש בדרום, אי אפשר להתעלם מהדבר, היה כל הזמן בעיות ואז המדינה לא יכלה לעמוד מהצד. לשמחתנו זה לא קרה בצפון אך כשזה יקרה זה יהיה בעוצמות אחרות. אנחנו משק חזק שיכולה להרשות לעצמה הוצאה של מיליארד ₪ בשנה".
סיון יחיאלי, יו"ר פורום קו עימות: "אנחנו מדברים על פערים ב-3 רמות: פערי התרעה, אם אין התרעה בפני מרגמות, הם יפלו בכל מקום ואנשים לא ידעו אפילו לשכב מתחת לשולחן וזה יכול להיות קטסטרופה, העלות של מערכת כזו נגד מרגמות לכל הגבול הצפוני היא פחות מ-20 מיליון דולר. נקודה של רציפות תפקודית – זה נושא קריטי, המקלטים הציבוריים הולכים לשהות הרבה מאוד אנשים להרבה מאוד זמן, נשאל איך אתה מביא אוכל, ממי ומי מביא, ואין לזה תשובות היום. צריך להקצות את הסכום הדרוש מידית. לצד כך לא מתקבל על הדעת שרוב מוסדות החינוך לגיל 0 עד 4 לא ממוגנים".
יורם ישראלי, ראש מועצת מטה אשר אמר בדיון כי "מה שאותי הכי מטריד זה בכמה ימים אנחנו יכולים לחסל את חיזבאללה, אני מוכן לשבת מתחת לאדמה, אבל צה"ל יתקשה לנצח עם עשרות ומאות הרוגים בעורף. תנו לנו את הסכום ונעשה את זה".
"אני לא הולך להרפות מהעניין הזה", הבטיח גפני, "היום אני נפגש עם שר האוצר, אעלה את הנושא. לצד המיגון בתוכנית ארוכת טווח יש 2 דברים שיש להיערך אליהם - ההתרעה המידית שיש בדרום ויש את השאלה מה עושים עם אלה שמוגבלים בפינוי – נכים, ילדים. זה לא כסף אלא הערכות. הדבר השלישי זה המיגון המלא, אם חס וחלילה היא קורה משהו הכול היה, כי יש כסף. האם אתם נערכים בנושא הערכות?".
גולן ואך, ראש מחלקת מיגון, פיקוד העורף אמר כי "בסך הכל תפיסת פינוי האזרחים מסודרת ומאורגנת, בנושא ההתרעה קיימת התרעה לכל האזרחים, יש מקומות עם פערים במדרגה אחת מתחת למה שמדינת ישראל הציבה בדרום, מדובר על השלב הראשון - כיסוי פערי ההתרעה ויצירת התרעה 15 עד 20 שניות לפני נפילה, ההתרעה היום בצפון היא בסמוך לנפילה, אין לאזרח את משך הזמן הנדרש כדי להיכנס לאזור המוגן".
ח"כ גפני תהה: "זה עולה כ-70 מיליון שקל, אין לך?". ואך השיב: "לא, בעוטף עזה הוסטו תקציבים כדי לייצר משך זמן כזה. בכל הנוגע לפינוי וההערכות זה באחריותנו ויש לוחות זמנים. בנוגע למוסדות חינוך אנחנו נמצאים כמעט בסופו של מיגון מוסדות חינוך ברמת הגולן".
לעניין המיגון פרטי ציין ואך כי "הממ"ד לכל בית אב זה הפתרון לאזרח בשעת חירום. יכולת העורף לתפקד מחר בבוקר במלחמה, זה שהאזרח נמצא בביתו באזור מוגן, אז יתר הפעילות מתאפשרת וגם הכבישים פנויים לתנועת הצבא ולא מלאים באזרחים מתפנים. המספרים מנותחים לרמת הבית – במרחק של קילומטר מהגדר ישנם 413 בתי אב ללא ממ"ד, העלות היא 41.3 מיליון ₪. עד 4 קילומטר מדובר על 425 מיליון ₪ למיגון 4,250 בתים שהינם ללא ממ"ד, 4 עד 9 קילומטר מדובר על 12,160 בתים כפול 100 אלף, זה בערך 1.2 מיליארד. 9 עד 20 קילומטר מדובר על 36 אלף בתי אב, 20 עד 40 קילומטר מדובר על סדר גודל של מאה אלף בתי אב ללא ממ"ד. המלצתנו היא לתת מאה אחוז מימון עד 4 קילומטר מהגבול, מעבר לכך יש המלצות מסודרות לפי מצב סוציו אקונומי ועוד".
אבי בן זקן, סמנכ"ל פיתוח, משרד הבריאות ציין כי "רוב הפונקציות בבתי החולים מוגנות באופן מלא, בבתי חולים שחסר להם מיגון ניתנו פתרונות יחד עם פיקוד העורף לרציפות תפקודית – מקומות אליהם יהיה ניתן לפנות במידת הצורך. יש תוכניות לפיתוח מיגון בטווח הבינוני והארוך בעלות של מאות מיליוני שקלים".
עלי בינג, רכז ביטחון, משרד האוצר אמר כי "משרד הביטחון זה המשרד שאמון על הנושא, יש לו תקציב משמעותי. השנה לראשנה הוקצו 150 מיליון שקל למיגון הצפון. במסגרת התקציב בטווח של 0-20 ק"מ יהיו מקלטים בכשירות מלאה. זו תוספת שסוכמה לפני התקציב האחרון והוקדמה בשל הצרכים לשנה זו, אנחנו ממשיכים בעובדת המטה המשותפת על מנת להגיע לפתרונות לקראת הקבינט הקרוב. לעניין גני הילדים אין עדיין מקור תקציבי, לגבי הממ"דים יש תמריצים שיש ליישם. אין כרגע מקור תקציבי למיגון פרטי. היו המלצות למתן תמרציים לבניית ממ"דים".
ח"כ גפני: "מה לגבי ה-100 מיליון למערכת התרעה מידית?", בינג: "זה מובא לפתחנו לראשונה כאן".
יו"ר הוועדה גפני סיכם את הדיון: "אני מבקש תשובה לגבי מערכת ההתרעה על נפילות קרובות, אלה דברים שצריכים להיעשות מיד, הם לא יכולים לחכות למסקנות של צוות. אם חס וחלילה יקרה משהו יהיה כסף ויבנו מיד, אנחנו מבקשים לעשות זאת קודם. ייתכן שנאלץ לא להעביר פה דברים עד שתהייה את ההתרעה, צריך לסדר אותה כפי שזה קורה בדרום.
"לגבי הדברים האחרים, התרשמנו שאין מיגון אמתי על הצפון על כל המשתמע מכך. צריך שיהיה מיגון פרטי של הבתים, כדי שהעסק לא יחסם שם. כולם מסכימים עם הרעיון הזה, המיגון הפרטי מצריך פתרון. אנחנו רואים בחומרה שממשלת ישראל איננה ערוכה לתופעה שכולנו חיים אותה, ידענו למגן את הדרום כמו שצריך, היו ספקות והכל נעשה בסוף, שיש עימות בדרום - הכל עובד, התעשייה, מערכת החינוך, החקלאים, אם זה לא היה נעשה הנזק הכספי היה הרבה יותר גדול מעלות המיגון. לצד אלה אני מבקש מפיקוד העורף דיווח בעוד 60 יום – האם הושלמה ההערכות של פינוי, הספקה, תרופות וכל הדרוש לאזורים אלה. לעניין נושא המיגון הרב שנתי נבקש גם תשובות מהאוצר, שנדע אם חס וחלילה יהיה מחדל את מי להאשים. אני לא מתכוון לעבור על זה לסדר היום".