כמידי שנה, טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התקיים בהר הרצל בירושלים, בהשתתפות נשיא המדינה, ראש הממשלה, ומכובדים נוספים בצמרת המדינה.
נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר בטקס האזכרה הממלכתי: ״ברית הדמים של חללי פעולות האיבה ומשפחותיהם היא לא רק גלעד, אלא מגדלור מאיר, הקורא לברית של חיים. אל לנו לשכוח: אויבנו אינם מבדילים בין דם חיילים ואזרחים. בין דם קשישים וילדים, נשים וגברים".
לדבריו של הנשיא: "הברית הישראלית הזאת מוטלת על כתפי כולנו, בכל מובן אפשרי: היא מחייבת אותנו לחזק את הגשרים בתוכנו, להנמיך את החומות והלהבות של העימות הפנימי, ולא לתת לאויבינו את מתנת השנאה הפנימית. היא מחייבת אותנו לבצר את ביטחון אזרחי ישראל, ולהיאבק באנטישמיות ובשנאת ישראל בכל רחבי תבל".
הרצוג הוסיף: הברית הזו "מחייבת אותנו לבנות חברה של חסד, ולהבטיח שאורחות חיינו, החינוך, התרבות והכלכלה מבטאים חזון של חיים, של אחריות ושל סולידריות. היא מחייבת אותנו לחזק את חיילות וחיילי צה"ל וכוחות הביטחון כולם, בחובה, בקבע ובמילואים; ולתמוך בפצועי פעולות האיבה ומערכות ישראל.
כשהוא מסיים: "כמובן שהברית הזאת – הברית הישראלית – מחייבת אותנו לפעול בכל דרך ובכל הכוח כדי להשיב את כל החטופים הביתה. עד האחרון שבהם. השבת החטופים היא הברית הבסיסית ביותר בין המדינה ואזרחיה, ולמעשה זוהי גם הברית המוסרית והיהודית לאורה אנחנו הולכים".
מוקדם יותר נאם ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס הזיכרון ואמר: ״מכובדי נשיא המדינה, מכובדיי הרבים, ובראשם אחיי ואחיותיי, בנות ובניי משפחת השכול – אחיי ואחיותיי לכאב שאף פעם לא ייתם. כולנו דואבים וכולנו חסרים את היקר לנו – כפי שאמרה אחת המשפחות: 'בשבילנו, היא אמרה, הביטוי "מוכי צער", הוא לא מליצה. אנו מרגישים זאת בכל תא של גופנו'. ממש כך אמר דוד המלך, לפני 3,000 שנה, בשעת כאבו על מות בנו: "אני הולך אליו, הוא אמר, והוא לא ישוב אליי". ולצד זאת אחיי ואחיותיי – גם כשיקירינו נסתרים מן העין, הם נוכחים כאן במלוא שיעור קומתם.
25,417 חללי מערכות ישראל – יהודים, דרוזים, מוסלמים, בדואים, נוצרים, צ'רקסים – כולם השאירו לנו מורשת רוח, כולם השאירו לנו ציווי לחיים: יחד הילחמו, יחד שמרו על המדינה, יחד – החזירו את החטופים, ויחד – הביאו את הניצחון על אויבינו.
מכובדיי, בימי מלחמת העצמאות נאמר על לוחמי דור תש''ח – שהם עמוסים שליחות היסטורית כפי שלא קרה במשך דורות ארוכים. אבל הקמת המדינה לא הייתה סוף פסוק. הקמת המדינה וקיום המדינה – הם רצף בל-יינתק. רצף בל יינתק של כאב והקרבה, זה גם מה שמאפיין את רוח לוחמינו במלחמה הנוכחית – מלחמת התקומה.
בהמשך לעשיית קודמיהם, גם הלוחמים שלנו היום, עמוסים שליחות היסטורית שתקבע את גורלנו לדורות. ארבע מילים שבאות מפיהם אומרות הכל: "הדור שלנו, התור שלנו".