העברתם כמה שעות בים, חלקכם נשרף וחלק נהנה, אתם אוורזים את עצמכם בחזרה לרכב אך לא פעם שוכחים על החוף כוסות שתיה, חטיפים, בקבוקים, או שאר פסולת מזהמת שבמקרה הטוב תפגע בנראות ובאיכות הסביבה ותמצא את עצמה שטה בין ארצות, ובמקרה הגרוע תלך היישר לקיבתם של הייצורים שחיים בים ותגרום להם לפציעות ולעיתים אף למוות מיותר.
על פי הנתונים שפורסמו, כמידי שנה מושלכים אל הים 12 מיליון טון של אשפת פלסטיק, טון בכל 2.6 שניות - הפסולת שמגיעה לים הופכת עצמה לאיים צפים המזהמים את מי הים וגורמים לשורת נזקים קשים. על פי מומחים בתחום, עד לשנת 2050 יהיה משקל הפלסטיק בים גדול ממשקל הדגים שבו. הפסולת הימית - והפלסטיק במיוחד - הינו גורם סיכון סביבתי חמור לבריאות האדם: מחקרים שנעשו בארץ ובעולם מצביעים על הימצאות של חלקיקי פלסטיק בגופם של בעלי חיים ימיים, לרבות כאלה הנאכלים על ידי האדם.
גליה פסטרנק, דוקטורנטית בביה"ס למדעי הים באוניברסיטת חיפה ומומחית לזיהום ים, גילתה כי נתוני פסולת הפלסטיק בחופי ישראל גרועים ביותר בהשוואה לנתונים העולמיים: בעוד שהממוצע העולמי עומד על 75% פלסטיק בחופים, הרי שבישראל היווה הפלסטיק 90% מהפסולת בחופים. למרות זאת, בסקר שערכה פסטרנק בחודש יוני האחרון היא נתקלה דווקא בחדשות משמחות: בחופים ציפו לה הפעם הרבה פחות שקיות פלסטיק מבעבר.
על אף הירידה בכמויות השקיות שבחוף, בין היתר בשל חוק השקיות שאושר בשנה האחרונה ולפיו שקית ניילון תעלה 10 אג' ליחידה, קוראים מומחי סביבה ובריאות לפעול בכדי לצמצם עוד יותר את כמות הפסולת המושלכת לים.
לדבריהם, תרבות החד פעמי מערימה נזקים סביבתיים קשים על חופי הים ועל בעלי החיים שבו. על פי המומחים ניתן לצמצם באופן משמעותי את היקף הזיהום החד פעמי ע"י מתן הטבות והנחות לאנשים שיצטיידו בכוסות רב פעמיות וישאירו את החד פעמי בבית. ברחבי העולם ישנם פעילויות כאלו המוכיחות את יעילותם ואין כל סיבה שכאן לא נאמץ את השיטה שהתבררה כיעילה.
נכון, המצב הרבה יותר טוב מבשנים קודמות אך השאיפה היא להגיע למצב בו אם תרגישו מדוזה שנדבקת לגופכם בים תדעו בוודאות שזו מדוזה ולא שקית ניילון.