מאז החל המבצע הצבאי בעזה, ממעטים התושבים בשדרות לצאת מהבית ומעדיפים להיות ספונים בממ"ד, כל זאת בעקבות ירי הרקטות הבלתי פוסק לעבר העיר ולעבר ערים נוספות בסביבתם ובמרכז הארץ. התושבים למודי ניסיון, ומקווים כי המבצע הנוכחי יביא לסיום הירי לעברם.
"המצב קשה ובלתי נסבל", אומר רוני. "אנחנו נמצאים כבר כמה שבועות בבית. אנחנו לא יוצאים. וכל זה בשביל מה? בשביל שעוד כמה חודשים נחזור אל הממ"ד בגלל שהמבצע לא הוכרע?". הוא תוהה. "צריך להביא הישג משמעותי עבור התושבים. אין לנו עוד כוח". הוא מוסיף.
מרגלית, אישה נוספת המתגוררת בעיר, אומרת כי היא ותושבים נוספים מוכנים לשהות עוד תקופה במקלטים, ובלבד שהפעם השקט יהיה לזמן ארוך: "אנחנו מתגוררים כאן כבר יותר מאחת עשרה שנה בעיר ואנחנו סופגים כל הזמן רקטות ומידי פעם אנחנו "זוכים" למבזק בחדשות. אנחנו למודי ניסיון ולכן אנחנו מוכנים להיות עוד הרבה זמן במקלט בתנאי שתהיה הכרעה. שהשקט יהיה לשנים רבות ולא שנצטרך לחזור לסבב נוסף בעוד חודש או חודשיים".
אבי, המתגורר בעיר עוד מהיותו ילד, יודע לזהות האם הייתה נפילת רקטה או שמא מדובר ביירוט של כיפת ברזל. כשהוא שומע על הדיבורים החוזרים ונשנים על הפסקת אש הוא מתרגז. "אני כבר רואה את הנולד. הרי כשתהיה הפסקת אש - אם תהיה, אנחנו תושבי הדרום נישאר בשגרת הרקטות שלפי התנאים הלא כתובים שלה, בממוצע, בכל כמה ימים יורים עלינו רקטות".
"אני כבר לא יכול לשמוע את הדיבורים המתייפייפים האלה על הפסקת אש הומניטרית. איך אפשר בכלל להבין גורמי טרור שרוצים להרוג אותי ואותך? הגיע הזמן לומר די!". הוא אומר בזעם. "אם כבר נכנסו למבצע קרקעי בעזה אז לפחות שיביאו לשקט מתמשך".