בבוקר בדרך לתפילה במערת המכפלה כבר לא היה לי ספק מי ניצח במערכה. עשרות "שכנים" שלי, עם דגלי חמאס בידיהם ערכו מפגן כוח כמה עשרות מטרים מהחיילים שהוצבו בעמדה הסמוכה תוך שהם חגגו וקראו קריאות ניצחון ועידוד לכל "השהידים" ואכן צריך להודות על האמת: בנימין נתניהו העניק להם את הניצחון הזה על מגש של כסף.
מה לא אמר נתניהו בשנים האחרונות? בקמפיין הבחירות שלו הוא הבטיח להיות חזק מול החמאס, באין ספור ראיונות שהעניק הוא הבטיח למוטט את שלטון החמאס ובספר מקום תחת השמש שאמור להיות הקונטרס האידיאלוגי שלו, הוא כתב שורה של המלצות שאף לא אחת מהן יושמה במערכה הנוכחית.
אך לצערי לא מדובר בהפתעה. נתניהו ושותפו החדש ישן ליברמן התרגלו בשנים האחרונות למציאות שאפשר לקנות את עם ישראל בדיבורים: ללכת לאולפני הטלווזיה ולדבר בקול קשוח, לעלות תמונות בגודל כמעט טבעי שלהם ובכיתוב מתחת למרוח סיסמאות ריקות מתוכן, להציע הצעות חוק שמעוררות סערה גדולה במערכת הפוליטית (ורק במקרה אף אחת מהן לא עלתה לדיון ממשי על שולחן הכנסת) ובעיקר לערוך מופע, הצגה שאין לה כל תכלית.
אלא שנדמה שהפעם במבצע הנוכחי זה היה קצת יותר מידי ואפילו נתניהו וליברמן מגלים שאי אפשר לרמות את העם. הגיע הרגע שרבים מבינים שהכל דיבורים. הגיעה השעה שגם הקהל הטבעי של נתניהו וליברמן באשדוד, באר שבע, אשקלון ושדרות מבין שנתניהו וליברמן חזקים רק בדיבורים ויוכיחו יותר מכל צעקות של מאות אזרחים (רובם הגדול תומכי ליכוד לשעבר) שקראו בהפגנות ביבי הביתה.
ואולי מי יודע. דווקא מהכשלון הגדול ייפול האסימון לרבים וטובים בעם ישראל שצריך לתת כוח בבחירות הקרובות לאנשים שלא רק מדברים, שלא רק יודעים להצהיר הצהרות ולעבור מסך, אלא בעיקר שמתכוונים למה שהם אומרים.
איתמר בן גביר מועמד לכנסת מטעם מפלגת עוצמה לישראל
הצגת כל התגובות