השר בני גנץ שובר שתיקה • הראיון המלא

שנתיים שהוא לא דיבר בתקשורת החרדית, מאז שנכנס לפוליטיקה הישראלית, אך היום (שני) הוא שובר שתיקה: שר הביטחון וראש הממשלה החליפי, בני גנץ, מדבר על הכל, בראיון מיוחד ל'כיכר השבת' ומדבר על הכל.

למה זה לקח כל כך הרבה זמן, עוד מעט אתה שנתיים בפוליטיקה..

"אני מחכה שתגיעו פשוט... וברצינות: בתקופת בחירות, ולצערנו היו רבות כאלו בשנתיים האחרונות, או שמישהו מנסה לגנוב קולות או שמישהו מנסה להוכיח שהוא לא שונא אתכם. אבל אני לא מנסה לגנוב לכם קולות, ונדמה לי שאני לא צריך להוכיח שאני לא שונא את הציבור החרדי".

"כעת, כשר הביטחון, בעיצומה של מגפה, שעת חירום כל כך גדולה, חשוב לי לתקשר עם הציבור החרדי, להעביר את המסרים על האופן הנכון שיש להתנהג בו בתקופת הקורונה. אני שמח על הפגישה הזו, ואם יהיה נחמד, זו לא תהיה פגישה אחרונה...".

לא נראה שהממשלה מצליחה להתמודד עם המאבק בנגיף הקורונה, הסיבה שבשבילה הקמתם את ממשלת האחדות: החלטות מתקבלות באיחור, ועד שמתקבלות הן כבר מתבטלות. גם קצב ההדבקה גבוה.

"אני סבור שאנחנו חייבים לשפר את ההתנהלות הממשלתית בניהול הקורונה. חלק מההחלטות לדעתי נלקחו מאוחר מדי ומעט מדי".

"בוא ניקח שתי דוגמאות. היכולת שלנו לאמץ את תוכנית 'הרמזור' והיכולת להפעיל את מערכת הביטחון. שתי דרישות שרצינו, שתי דרישות שעמלנו עליהן, עד שבסופו של דבר התקבלו".

"הרמזור הוא פיתוח של תוכנית 'המצפן' של פיקוד העורף. אם תשווה - כמעט ולא תמצא הבדלים בין שתי התוכניות. אנחנו לא חיכינו ולא ביקשנו סמכויות, אלא לקחנו משימות והתחלנו להפעיל את מפקדת הקורונה בפיקוד העורף. הצפנו באלפי אנשים את הרשויות המקומיות בכלל, והחרדיות והערביות בפרט - שם מוקדי התחלואה לצערי גבוהים יותר".

"אני חושב שאנחנו צריכים את הליך קבלת ההחלטות באופן שיצפה קדימה ויישאר יציב", מוסיף גנץ.

"הגם שאמרתי את זה", מדגיש שר הביטחון, "עדיין יש חשיבות מאוד גדולה לשיח שאנחנו מקיימים עם המנהיגות ברשויות המקומית. בסופו של דבר זו מדיניות שיורדת מלמעלה - מממשלת ישראל, קבינט הקורונה ומשרד הבריאות, עד לרשויות שיודעות לעשות את זה ברמת השטח. הרי אין דין אלעד כדין בני ברק או באר שבע".

אז אתה מסכים עם ההחלטה לבטל את הסגר ברשויות האדומות?

"אני חושב ומקווה שהשיח עם מנהיגי הציבור, שהביא בסופו של דבר להחלטה שהיא קצת יותר רוחבית אבל יותר פשוטה, תוך המשך המאמץ של פיקוד העורף, צה"ל, מערכת הביטחון, משרד הבריאות, המשטרה, עם הרשות המקומית - יוריד את התחלואה, לא יפגע בכלכלה בצורה קשה וגם יקל על העומס בבתי החולים. כי אם לא נצליח להוריד את התחלואה, נגיע לסגר כללי - ולא הייתי רוצה להגיע לשם".

ושוב, אתה בעד ביטול הסגר בערים האדומות, שרובן חרדיות?

"כן. תראה, היו 31 רשויות בהחלטה הזו, ואחר כך זה הגיע לכ-40 רשויות. רובן לא חרדיות. רובן ערביות, רובן רשויות חילוניות בלבד, ורק חלקן רשויות חרדיות או שכונות חרדיות. אני לא מחפש איפה החרדים, ושם לעשות סגר. אני מחפש איפה יש בעיה, ורוצה לסייע".

אבל אתה מבין את התחושה החרדית שהפכו אותנו למפיצי המחלות, לאויב העם? ראינו את המכתב של ראשי הרשויות; הם האשימו את נתניהו שהוא הופך אותנו לכאלו...

"החרדים הם חלק מהחברה היהודית, הם חלק מהחברה הישראלית. הם בשום פנים ואופן לא אויב העם. אנחנו צריכים להיות גאים במה שהם מייצגים, במה שהם משמרים. אנחנו מבינים את התנאים הסובייקטיביים של חיים במשפחות מרובות ילדים ב"ה, ובאזור שהוא צפוף. הסיכוי של המחלה להידרדר שם - הוא גבוה רק בגלל התנאים, לא כמי שהוא חרדי והולך להתפלל, אלא כי זה אופי החיים. אני לא מחפש אויבים של העם".

"אני מבין, אני קשוב וכואב לי שזה מה שאנשים חושבים. אני לא חושב שהחרדים הם מפיצי מחלות, זה נשמע כמעט אנטישמי להגיד את זה. לא שם אני נמצא, בשום פנים ואופן. אני מסתכל על הנתונים כמו שהם, ואני מעוניין בשיתוף פעולה עם הרבנים, עם ראשי הערים ועם הציבור עצמו, לבוא ולהנמיך את המחלה".

מה אתה חושב על המכתב של רוני גמזו לנשיא אוקראינה בנושא אומן?

"אני לא יודע... רוני לא מקבל ממני אישורים על הוצאת מכתבים. זה עניין שלו ושל ראש הממשלה. אני חושב שרוני עושה עבודה טובה. הקשר שלנו הוא מצוין, אני מגבה אותו, אני חושב שהוא עושה עבודה טובה ואני מציע לא לתקוף את גמזו אישית, כי הבעיה היא של כולנו".

אתה חושב שבסוף נגיע לסגר?

"המאמצים שלנו נעשים בכדי להימנע מסגר כללי, אבל יכול להיות שנגיע לשם. אני מקווה שלא".

תגיד, יש לממשלה הזו זכות קיום, אם בתקופת קורונה יש חוסר אמון - תקופה ארוכה שהממשלה לא מתכנסת ומתקפות הדדיות בין מנהיגי כחול לבן והליכוד?

"אתה נוגע בנקודה מאוד נכונה. אני עשיתי צעד מאוד אמיץ בכניסה לממשלת האחדות הזו, בשביל למנוע בחירות במדינת ישראל, בתקופה הכי קשה מבחינה בריאותית, כלכלית וחברתית. תוסיף לזה את השסע הנורא שהיה קיים בחברה הישראלית. אני נכנסתי, על מנת למנוע את הקרע. פני לשלום וכיבוד הסכמים, ואלו גם הסכמים שהציבור החרדי, באמצעות מנהיגיו הפוליטיים, ערב להם. אני חושב שצריך לעמוד בהסכם".

"אני חושב שמי שמפר את ההסכם, בעניין תקציב, בעניין התנהלות הממשלה - זה לא כחול לבן אלא הליכוד, מטעמים שהוא לא רגיל אחרת, אחרי למעלה מעשור בשלטון. יש פה ממשלת אחדות, וממשלת אחדות עובדת בשותפות ובהסכמה, ולא בעימות כל הזמן".

הזכרת את התקציב. היתה התחייבות של תקציב דו שנתי, אבל אחר כך נתניהו התעקש על חד שנתי. אומרים הפרשנים: נתניהו ניצח. בעוד שלושה חודשים יקבל חלון טוב יותר ליציאה לבחירות.

"האם הניצחון של נתניהו?... יש פה אולי שתי ניצחונות. ניצחון של נתניהו, כי יש לו נקודת יציאה ללכת לבחירות (בשלב זה גנץ מוחה כפיים. י.כ.). זו פוליטיקה. נהדר. והניצחון שלי, הוא שאני משרת את החברה בישראל. כך נמדוד את זה".

ועדיין, אתה מאמין לראש הממשלה נתניהו שבעוד שלושה חודשים הוא יעביר תקציב שנתי (פלוס שבוע)?

"בשביל זה יש הסכמים. לא מכיר כלכלן אחד שיגיד שלא צריך להכין תכנית לנת 2021. לא מכיר בן אדם אחד שחושב שמה שמדינת ישראל צריכה כרגע זה בחירות, בעידן של מגפה ומשבר כלכלי. אם נתניהו רוצה לגרור אותנו לבחירות - הציבור צריך להזכיר לו מי אשם בעניין הזה".

אתה מאמין שבעוד כשנה הוא יפנה את 'בלפור' כדי שבני גנץ ייכנס למעון ראש הממשלה?

"אני מאמין בלקום מחר בבוקר ולשרת את מדינת ישראל. כך אעשה מחר ,וכך אעשה בעוד חודש ובעוד חודשיים. בזה אני מאמין".

הזכרת את החרדים והערבות; זה נכון שדרעי הוביל את פירוק 'כחול לבן' ולכן אתה דורש את קיום הערבות של החרדים?

"זה לא קשור לאריה דרעי. לא הוא פירק את כחול לבן. מי שבחר שלא להצטרף לממשלת האחדות שמנהיג 'כחול לבן' קבע אחרי שלוש מערכות בחירות שזה מה שקורה, ועל פי כל ההסכמים הייתה סמכותו לקבוע - זה כולם... לא קשור לאריה דרעי".

גנץ עובר לדבר על הערבות החרדית: "כן, אני מצפה מחברי הכנסת דרעי, ליצמן וגפני, ובכלל: תראו חברים, הרי מה אני אומר לכם אחי החרדים? לחצנו יד, אמרנו 'מזל וברכה'... מה המילה הזו שווה בעוד שנה או שנתיים? ככה סוגרים הסכמים?! ככה מסכימים על משהו? אני בעד שכיש הסכם - לעמוד בו".

התאכזבת מההתנהלות של החרדים בנושא התקציב?

"אין פה עניין של אכזבה. הם אנשים פוליטיים. היה צריך להיות תקציב ל-2021. זה היה חשוב למדינת ישראל, ובתוכה זה היה חשוב לחברה החרדית. אני לא חושב שהחברה החרדית צריכה להיאבק בכדי לקבל תקציב לחינוך. לא הכל במאבקים".

'חוק הגיוס'. לפני שבועיים סיפרת לנו שהחוק מוכן. אז למה יקשת עוד ארכה מבג"ץ?

"כי אנחנו היינו במשבר פוליטי, שנמשך בשבועיים האחרונים, ואני מקווה שזה יעבור בחודשים הקרובים".

משתמשים בחוק הגיוס כבערובה, כדי שהחרדים לא יקבלו את החוק אם הממשלה לא תחזיק?

"אתה מדבר, באמת ישי, עם מישהו שהוא קודם כל מדינאי ואחר כך פוליטיקאי. לא קודם פוליטיקאי ואז מדינאי. אולי זה חיסרון, אולי זה יתרון... תעשה מה שאתה מבין".

"ואני מאמין שבחברה הישראלית חייב להיות מתווה שירות של העם והמדינה, שיתאים לשבעים שנה הקרובות, על כל מרכיבי החברה הישראלית. בינתיים עושים חוק גיוס שיאפשר לנו לתת תשובה לבג"ץ, עד שיהיה ניתן לבצע את הרפורמה היותר משמעותית".

יושב הצופה ושואל את עצמו: בני גנץ, האיש שרוצה לדבר עם החרדים, מסייע למגזר, פועל בתקופת הקורונה, מה הוא חיפש עם יאיר לפיד שהוא ככה רץ לצדו לפני שנה?

"אני חושב שיאיר מייצג ציבור שיש לי איתו חלק גדול מאוד, כי אני איש ליברל. לצד הכבוד שיש לי למסורת, יש לי כבוד לערכים ליברליים. אני מייצג ציבור חילוני ליברלי יותר מאנשים אחרים" משיב שר הביטחון ורה"מ החליפי בני גנץ.

צפו בראיון המלא