האם הילדים הם באמת "מנוע" התחלואה? מדוע לא התחילו לחסן ילדים מתחת לגיל 16 ומתי זה צפוי לקרות? ד"ר ארנון שחר מסביר:
מה לא אמרו עליהם, שנגיף הקורונה לא משפיע עליהם, שהם "סופר-ספרדרים" (מפיצי על) של הנגיף, שהם ה"מנוע" של התפשטות המחלה וכו'. כן, הילדים שלנו ללא ספק הפכו לשחקנים מרכזיים במגפת הקורונה והם גם הסובלים העיקריים מכל המצב הזה בשנה החולפת, בגלל אי היציבות במסגרות וההסתגלות למציאות למידה חדשה ומנוכרת, שאת השפעותיהן הרגשיות והתפתחותיות לטווח הרחוק עוד יחקרו רבות.
האם הילדים הם באמת ה"מנוע" של התחלואה?
לא נערכו מספיק מחקרים הקובעים חד משמעית שילדים מדביקים יותר ממבוגרים. הסיבה לכך שכל המומחים חוששים מפתיחה מלאה של מערכת החינוך, נעוצה יותר בתנאים הסביבתיים שעשויים להגביר את אלמנט ההדבקה – בית ספר מעצם טבעו, הנו מקום צפוף, הילדים יושבים בחללים סגורים ואם נוסיף לכך את נטייתם הטבעית להיות, ובכן, ילדים, הרי שברור שהם יקפידו פחות על כללי הריחוק והמיגון, מה שייצר למעשה תנאים נוחים יותר עבור הנגיף להתפשט. הילדים האלו יצאו מאותה "חממת הדבקה" אל המסגרות המשפחתיות שלהם ומשם הנגיף ימשיך את מסעו ויגרום לעלייה חדה בתחלואה.
איך זה שילדים סובלים פחות מתסמיני המחלה וכאילו "מחוסנים טבעית" נגדה?
חשוב להבדיל בין שני נושאים – היכולת להדביק והאופן בו מתבטאת המחלה בפועל אצל מי שנדבק. אחת הבעיות הגדולות שהיו לנו בתחילת הדרך, התבטאה בכך שילדים לא הראו סימנים קליניים מובהקים של המחלה, אצל רובם לא היו שום תסמינים גם כשהיו חולים לכאורה אך מנגד, הם הדביקו את סביבתם, מה שהפך אותם למסוכנים יותר, שכן קל יותר להישמר ממישהו שנראה ומתנהג כחולה אל מול ילד שמתנהג רגיל ולמעשה מדביק את כל מי שבא עמו במגע.
אך חשוב לשים לב – בגל הנוכחי אנו רואים עלייה בתחלואה גם בקרב ילדים ובני נוער – דבר שניתן לייחס להיווצרות וריאנטים במקביל לעליה בתחלואה. יתרה מכך, מצטבר מידע לגבי תסמינים לטווח ארוך – "פוסט קורונה" כמו כאבי שרירים, חולשה, קשיי זיכרון ועוד. כל זה מביא אותנו לחשוב מחדש על תחלואת הגילאים הצעירים ואת הצורך לקבל מידע מבוסס לגבי אפשרות של חיסון עתידי שלהם.
אז מדוע לא מחסנים גם את הילדים?
הסיבה לכך שמערכת הבריאות לא מקדמת עדיין מבצע חיסונים גורף לבני כל הגילים, נעוצה בעובדה שהחיסונים שפותחו עד עתה, כללו מספר מועט ביותר של נסיינים בגילים הצעירים. אמנם רוב הקהילה הרפואית תמימת דעים לגבי היותם של החיסונים הקיימים בטוחים לשימוש גם עבור ילדים ומתבגרים, אך מאחר ולא נערכו ניסויים מקיפים העומדים בסטנדרטים המקובלים על ידי ארגון הבריאות העולמי, אנו מעדיפים כרגע לחסן רק את מי שבאמת חייב בקרב אותו חתך גילים. ילדים ומתבגרים השייכים לקבוצות סיכון יחוסנו על פי הנחיית הגורם המטפל תוך הערכת הסיכון מול התועלת הצפויה, אך כלל הילדים והמתבגרים מתחת לגיל 16 כרגע לא יחוסנו עד שלא יתקבלו תוצאות ברורות המבטיחות כי החיסון לא רק יעיל, אלא גם בטוח עבורם.
איפה עומדים האישורים בנוגע לחיסוני ילדים?
רוב החברות כבר החלו לבצע ניסויים בקנה מידה גדול יותר בקרב ילדים ובני נוער מתחת לגיל 16. אנו מעריכים כי בחלוף כמה חודשים בודדים יצטברו כבר נתוני אמת בנוגע ליעילות החיסון ובטיחותו ואז, בהתאם לרמת התחלואה שתשרור ולצורך שיתפתח, יהיו בידנו חיסונים אותם נוכל לתת גם לילדים ובני נוער מתחת לגיל 16.
בינתיים, חשוב לנו להדגיש בפני ציבור ההורים את החשיבות בשמירה על ההנחיות ככל הניתן על מנת שהתחלואה לא תתגבר (וריאנטים נוטים להתפתח לעיתים ככל שהתחלואה גוברת), לשמש דוגמה ולהתחסן על מנת להגן עליכם ועל משפחתכם. היכולת שלנו לקטוע את שרשרת התחלואה תלויה כרגע בהתחסנות כל שכבות הגיל שאותן המליץ משרד הבריאות לחסן, ובהמשך השמירה הקפדנית על כללי ההתנהגות בקרב שכבות הגיל שאינן מחוסנות. לכשיהיו החיסונים זמינים עבור ילדים ומתבגרים, נוכל לקדם סוף סוף את אותו "חיסון עדר" אליו כולנו שואפים.
זה המקום להזכיר כי בני נוער מגיל 16 ומעלה מוזמנים להגיע ולהתחסן. גם שכבת גיל זו הנושקת לגילים המוגדרים כמבוגרים, הם שחקנים מרכזיים במאבק להגיע לחיסון עדר ולכן חשוב שההורים ידאגו להביא אותם להתחסן ויפה שעה אחת קודם.
המידע המקצועי בכתבה באדיבות: ד"ר ארנון שחר, מומחה לרפואת משפחה, המנהל הרפואי למאבק בקורונה