אחת התופעות הפחות נעימות איתן מתמודד הציבור היא המצוקה הגדולה אצל רבים מאוד מאזרחי ואזרחיות המדינה - בתחום בריאות הנפש. עשרות אלפים נמצאים במעגלים קרובים או רחוקים של קשרי משפחה והיכרות קרובה עם נרצחים, חטופים, לוחמים שנפלו או נפצעו - ובני ובנות משפחותיהם.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
קשה מאוד לדעת מקרוב עד כמה המצוקה רחבה ועצובה. רבים מאוד בכל קבוצות האוכלוסייה מדווחים על חרדות, פחדים, עצב וקשיים לאור אירועי המלחמה. השכול, הכאב והאובדן השפיעו באופן חד משמעי על אלו שכבר לפני המלחמה התמודדו עם אתגרים רפואיים כאלו ודומים להם, ועוד לא דיברנו על אלפי מקרים חדשים שנולדו ובאו לעולם עם הטבח, המלחמה ותוצאותיה.
אלא שיחד עם העומס הרב שהצטבר על מערכת בריאות הנפש, בשבועות האחרונים נראה שנחתה צרה נוספת על מטופלי ישראל. רוב המטפלים בתחום בריאות הנפש בשירות הציבורי, אינם מרוצים בלשון המעטה מתנאי עבודתם והתגמול אותו הם מקבלים.
סקר דרמטי שנערך לקראת כנס של "המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות", חשף כי כמעט 60% מהמטפלים בבריאות הנפש שוקלים לעזוב את משרתם במגזר הציבורי - בנוסף, מהסקר עולה ש-27% מהמטפלים השיבו כי הם שוקלים לעזוב, ו-31% השיבו שהם מתלבטים בשאלה זו. אחוז גבוה במיוחד של מי ששוקלים עזיבה דווח בקרב מתמחים בפסיכיאטריה של ילדים ונוער (63%), בקרב פסיכולוגים (כ-42%) ובקרב מתמחים בפסיכיאטריה מבוגרים (33%).
לפי עורכי הסקר, הסיבה העיקרית בקרב המעוניינים לעזוב היא תנאי שכר: יותר מ־80% מהפסיכיאטרים למבוגרים ו־57% מהפסיכיאטרים לילדים שוקלים לעזוב את משרתם בגלל פערי השכר בין המגזר הציבורי לפרטי. סיבות נוספות לרצון לעזוב היו: איזון בין עבודה ופנאי (47% מקרב פסיכיאטרים למבוגרים), עומס העבודה (39%), היקף העבודה האדמיניסטרטיבית הנלווית לעבודה הטיפולית (כ־30%), והרצון לעבוד גם מהבית (כ־20%).
מומחים העוסקים ברפואה הציבורית בתחום בריאות הנפש, מסבירים בשיחה עם 'כיכר השבת': "מדובר באירוע מורכב, זירה רבת נפגעים, גם המטופלים וגם המטפלים. מדינת ישראל הגיעה אל הטלטלה הלאומית האדירה מאז אירועי מתקפת החמאס ותחילת הלחימה בעזה עם מערכת בריאות הנפש הסובלת מתשתיות רעועות, מחסור חריף באנשי מקצוע – שעליהם משלם הציבור במענים חלקיים או תורי המתנה ארוכים במיוחד".
המטפלים גם מחדדים: "הדבר המהותי ביותר שהשכר הנמוך מאלץ רבים מאתנו לשלב בין כמה מקומות עבודה והדבר גורם לתחושת שחיקה מוגברת המחריפה לאורך הזמן".
"מדובר בהרבה מאוד נפגעים טראומתיים שהמצוקה התפתחה אצלם בעקבות המלחמה", אומר לנו מנחם, מטפל בפסיכותרפיה ובאמנות, בעל תואר שני בתחום, "בעקבות כך, הטיפול יותר קשה משמעותית, הוא גם ארוך ומורכב יותר וזה שוחק את המטפלים".
לדבריו, צריך גם לזכור: "הנפגעים המרכזיים מהדבר הם הילדים. בסקר שנערך לאחרונה באיגוד רופאי הילדים ועמותת "גושן" לבריאות ורווחת הילד" נמצא כי לא פחות מ-83 אחוזים מהילדים סובלים ממצוקה מאז פרוץ המלחמה ו-62 אחוזים מהילדים מדווחים על חרדה של ממש".
האם קיימת מוכנות של מערכת הבריאות כקולקטיב, כגוף מתכלל? שאלנו.
"מערכת הבריאות מגייסת הרבה מאוד אנשי מקצוע כדי לתת מענה בשעת חירום", הוא מסנגר, "חלק מהמטפלים עושים זאת בהתנדבות, אבל זה לא תכל'ס, הרבה מהם בעלי משפחות שחייבים להתפרנס".
מנחם מוסיף כי "לאור לקחי העבר במלחמה בדרום ובגלל המתיחות הגוברת בגבול עם לבנון בימים אלו גם בונים באזור הצפון מרכז רפואי לתחום בריאות הנפש כד לתת מענה אם וכאשר תפרוץ מלחמה מול חיזבאללה וזה יגבה מחיר כבד מהאוכלוסייה האזרחית בערי ישראל".
איזה ארגון, הכי מושפע מהמצב בעקבות המלחמה?
אנשי המקצוע איתם שוחחנו מזכירים לנו שהצבא הוא הארגון שהכי מושפע מהמצב המלחמתי - בתחום בריאות הנפש. ובינתיים בצבא מסרבים לפרסם את הנתונים המדויקים על היקף הפגיעות הנפשיות כתוצאה מהלחימה הקשה או השפעה של הקרבות בהם נהרגו ונפצעו לוחמים רבים מאוד.
בכתבה שפורסמה באתר 'המקום הכי חם' לפי הנתונים של 'מדור בריאות הנפש בצה"ל': מתחילת המלחמה ועד תקופת חג הפסח התקבלו 3,800 פניות במוקד הסיוע הנפשי לחיילים, 10,500 חיילים חוו הלם קרב ראשוני בשטח, 85 אחוז מתוכם חזרו להילחם. אולם לפי עדויות מצבם המנטלי של החיילים קשה בהרבה ומספר הלוחמים שנפלטו מהשירות הוא גבוה ולא מדווח מחשש לפגיעה במורל. מנגד, ישנם חיילים שביקשו לעזוב את תפקידם וסורבו. כך, לפי חשיפה של יניב קובוביץ ב'הארץ', כשתצפיתניות שניצלו מאירועי הטבח בשמחת תורה, ביקשו לעבור תפקיד, הן סורבו ואיימו עליהן שאם לא יתייצבו, הן עלולות להיענש על נפקדות.
לדבריו של פרופ' נחמן אש, יו"ר המכון לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, "מערכת בריאות הנפש – בעיקר בעקבות המלחמה – מצויה על סף קריסה. כדי שניתן יהיה לאפשר לתת מענה מספק וראוי לכלל אזרחי ישראל, יש צורך בשינוי רב-מערכתי. פתרונות למצוקת כוח האדם וזמינות השירותים במגזר הציבורי הן צורך לאומי, ומחייב את המערכת, שעד עכשיו הייתה מוגבלת בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות, לאמץ גישות חדשות, כדי שניתן יהיה לצמצם את המחסור האדיר שנוצר במטפלים. חיזוק מערכת בריאות הנפש צריך להיות בחזית העיסוק של מערכות בריאות יותר מאי-פעם. האתגר בכנס יהיה להביא המלצות לצעדים אופרטיביים שיוכלו לשמש את משרד הבריאות כדי להוביל את המערכת קדימה".
בתוך כך, ראוי לציין כי מוגשות גם תכניות נוספות למתן מענה לציבור באמצעות מרכזי תמיכה שיהיו חלופה לטיפול פסיכיאטרי רפואי, השבוע (שלישי) התקיים דיון מעקב בוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל בנושא בריאות הנפש. את הדיון הובילה חברת הכנסת לימור סון הר מלך, על רקע מצוקה גוברת בתחום בעקבות אירועי המלחמה, במהלך הדיון נדון נושא הבתים המאזנים. ממשרד הבריאות נמסר כי תוך שבועיים תתפרסם טיוטה לתיקון מבחן התמיכה לקופות החולים. התיקון החדש יאפשר את מימוש התקציב שהוקצה על ידי הוועדה לטובת הקמת בתים מאזנים ותפעולם.
לצד המצוקה הקיימת בתחום כוח האדם והתפעול, אחד הדברים אותם מעוניינים ליישם במשרדי הבריאות והאוצר, הוא גביית תשלום סמלי של 35 שקלים לכל ביקור ברפואה הציבורית בבריאות הנפש - מלבד לאלו הזכאים לפטור כמו מקבלי קיצבת נכות וכדומה -, דבר שעשוי להיות נטל כספי נוסף של אלפי שקלים בשנה למטופל.
משרד הבריאות מצידו הגיב לכתבה שפורסמה לפני כחודשיים ב'דה מרקר': התוכנית הלאומית לבריאות הנפש שסוכמה באחרונה תוקצבה בתקציב הגדול ביותר שניתן אי־פעם לתחום בישראל. התוכנית מגדילה את התקציבים המופנים לתחום בריאות הנפש ומהווה נקודת מפנה בסדר העדיפויות הלאומי. המשרד מחויב באופן מלא למתן רפואה שוויונית לכלל האוכלוסיות, הן ברפואת הגוף והן ברפואת הנפש. השתתפויות עצמיות מקובלות בכל מערכת הבריאות, לצד מתן פטורים לאוכלוסיות ייעודיות – על מנת להביא לאיזון הראוי שיבטיח כי ההשתתפות העצמית לא תהווה חסם למימוש הזכאות לקבלת השירות.
לשם ההגינות נזכיר כי במשרד הבריאות מכירים לפחות חלק מהבעיות המוצגות ולשם כך אף הגו תכנית רחבת היקף ותקציב כדי לפתור ולו חלקית את המצב. התכנית הוגדרה "נקודת מפנה בסדר העדיפויות הלאומי".
הפרויקט מתוקצב בכ־1.4 מיליארד שקלים, שייפרסו על פני שנתיים, ולאחריהם עוד כמיליארד שקלים בבסיס התקציב. זהו הסכום הגבוה ביותר שמושקע בתחום בריאות הנפש, מאז הרפורמה שהעבירה את האחריות לטיפולים הנפשיים לידי קופות החולים ב־2015.
"התוכנית נועדה להכפיל את היקף המענה ואת היקף המפגשים הטיפוליים. אלו סדרי הגודל שאליהם אנחנו מכוונים, ואני מקווה ומשער שנצליח לעשות זאת בתוך שלוש שנים", אמר ל'ישראל היום' ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר גלעד בודנהיימר. להערכתו, בעקבות הרחבת היצע הטיפול והמענה, 300 עד 400 אלף איש נוספים יוכלו להיתמך בטיפול נפשי.
אך למרות כל התכניות והרצון הטוב, העומס עדיין מורגש והוא מאיים על המערכת כולה שחלילה תקרוס לגמרי אם המצב יחריף.
ולסיכום:
שלושה אתגרים מונחים לפתחם של משרדי הממשלה הרלוונטיים בתחום בריאות הנפש במערכת הציבורית
- חתירה להסכמי שכר ותגמולים גבוהים יותר למטפלים, ובכללם פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועו"סים.
- עידוד למידה והכשרה מאסיבית יותר של מטפלים בהתאמה לצרכים הקיימים ברחבי המדינה.
- מתן תמיכה למטפלים עצמם בכל המקצועות הרלוונטים, למניעת שחיקה אישית בעקבות העומס.
הצגת כל התגובות