שמעון, בן 19 מאובחן כסובל מ - PDD לקות על רצף האוטיזם, הקשיים שלו בולטים לעין, נוקשות בדיבור, קשיי שפה, הסתגרות וקושי ליצור קשר עין.
בתור ילד קיבל שמעון גמלת ילד נכה מהמוסד כמי שסובל מליקוי על רצף האוטיזם, כעת לאחר גיל 18 דבר לא הכין את הוריו להתמודדות עם הוועדות הרפואיות שטענו שמדובר בבחור עם "תפקוד גבוה" ולכן לא יהיה זכאי לקצבה.
שניהם הוכרו כזכאים לקצבת ילד נכה ונתקלו בקשיים רבים במעבר מקצבת ילד לקצבת מבוגר.
יוסי, בן 20 מאובחן כסכיזופרן וגם סובל מהפרעת קשב וריכוז קשה ביותר. הוא לא מסוגל לשבת יותר מחמש דקות או להשלים משימה שיש בה יותר משני דברים.
גם יוסי מתקשה לקבל קצבת נכות כמבוגר. הוועדה הרפואית אמנם קבעה לו נכות מזכה אבלך עובדת השיקום קבעה כי הוא "מסוגל לבצע עבודות קלות כמו פקיד מודיעין או בודק חשבוניות" פקיד התביעות אימץ את מסקנתה ודחה את תביעתו של יוסי לקבלת קצבת נכות כמבוגר.
משה אביו של שמעון, משקיע שעות רבות בטיפול בו :אני מאמין שהורים לילדים נכים לא נבחרו סתם, הוא אומר. "יש הרבה תפילה לקב"ה עם הילדים האלה, שייתן לנו להצליח בגידול שלהם. צריך בשביל זה המון כוחות. כשאתה מקבל ילד נכה, אתה מקבל גם את הכוחות להתמודד. כל הישג קטן נותן לך כוחות להמשיך. כל הישג קטן כזה היה עבורנו משמעותי יותר מבגידול של כל ילד אחר".
מה שמפריע לו במיוחד הם הקשיים שמערימה החברה על גידולו של הבן. "כל דבר זה מלחמה" התורים למומחה הנכון, ההחזרים מקופת חולים על הטיפולים הרפואיים והמשלימים, מחלקת החינוך בעירייה, ביטוח לאומי. על הקושי הגדול של ההתמודדות עם הנכות נוספים קשיים מיותרים מול הרשויות והמדינה"
מדוע כל כך קשה לבצע את המעבר מקצבת ילד נכה לקצבת מבוגר בביטוח הלאומי?
ראשית, משום שנדמה לרוב ההורים כי מי שקיבל קצבה כילד יהיה זכאי "אוטומטית" לקצבה כבוגר.. שנית, משום שקיימת חוסר הבנה בסיסית לגבי תנאי הזכאות של בוגר שהינם שונים לחלוטין מתנאי הזכאות של ילד.
קצבת ילד נכה מקבל מי שמוגדר כסובל מאחת הנכויות המזכות. אמנם יש רשימה מצומצמת של נכויות מזכות ולא כל ליקוי מזכה אולם כאשר הליקוי נמצא ברשימה – עצם הלקות: מזכה.
מעל גיל 18 צריכה המשפחה להגיש תביעה חדשה לקבלת גמלת נכה כבוגר. בשלב זה, לא עצם הלקות מזכה אלא אך ורק אובדן הכושר הנובע ממנה. לעיתים, מי שנמצא בתפקוד גבוה למרות הליקוי ממנו הוא סובל, ואוטיזם הוא רק דוגמא לכך – לא יימצא זכאי לקבלת גמלת נכות.
כיום. בעוד שבחינת הנכות הרפואית נעשית על פי תקנות סדורות בהתאם לסוג הליקוי, הבחינה בדבר אובדן כושר העבודה של הפונה פתוחה הרבה יותר לפרשנות.
יתרה מכך, חשוב להדגיש כי המוסד אינו בוחן את כושר העבודה בפועל של הפונה אלא את כושר העבודה ה"פוטנציאלי" שלו. כך לעיתים נקבע כי הפונה יכול לעבוד בשורה של עבודות כמו שאירע במקרה של יוסף, גם אם מעולם לא התנסה באחת מהן, עד שנקבע בעניינו כי אינו זכאי כלל לקצבה.
כך פנה אלינו בעבר אדם הסובל מעיוורון מוחלט בעין אחת ומירידה משמעותית בראיה בעין השנייה אשר הוועדה הרפואית קבעה בעניינו כי הוא "מסוגל לעבוד בעבודה שאינה דורשת ראיה דו עינית"?!
או אדם שהפסיק ללמוד ויצא מהכולל לראשונה בגיל 53 עקב בעיות רפואיות שהביאו לקושי בישיבה ממושכת, והוועדה התפקודית קבעה בעניינו כי הוא "צעיר יחסית" ולכן מסוגל למצוא עבודה שאינה מחייבת ישיבה ממושכת?!
לכן מומלץ שלושה חודשים לפחות לפני הגיעו של הילד לגיל 18 לבדוק את זכאותו לקצבת בוגר ולבצע את המעבר בין הקצבאות בליווי ובסיוע של עו"ד מומחה, בעיקר כאשר מדובר בנכות צמיתה שאינה ברת שינוי.
מאמר זה אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי
כותבת המאמר הינה עורכת דין המתמחה בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי
להערות ולפניות – לחץ כאן –
או לפנות למייל:
##שרונהתגר #מימושזכויות #ילדנכה #קצבתנכות