קולה נחשבה למשקה בעייתי מבחינה בריאותית אך בבית החולים שערי צדק השתמשו בקולה כדי למנוע ניתוח מורכב. חולה שסבל משיתוק של הקיבה שם נוצר גידול סיבי ענק, ניצל מניתוח מורכב בעזרת המשקה התוסס הפופולרי שהמיס אותו.
על פי הדיווח ב-ynet, מדובר בחולה בן 71 שסבל ממחלת כליות קשה עבר ניתוח להשתלת ריאות, בעקבותיו סבל מחולשה מוטורית של הקיבה שהובילה ליווצרות גוש סיבי הקרוי "בזואר". גוש זה נוצר משאריות מזון בקיבה, והגיע לקוטר של 7 סנטימטרים. לדברי הרופאים, הגוש נגרם כתוצאה משיתוק חלקי או חולשה מוטורית של הקיבה (גסטרופרזיס). במצב זה הקיבה אינה טוחנת ומערבלת את המזון באופן תקין ומעכבת העברתו לתריסריון.
אצל רוב החולים הגורם לגסטרופרזיס אינו ידוע ובחלק מן המקרים התופעה מופיעה לאחר ניתוח באזור הקיבה ובבית החזה. לעיתים נדירות, היווצרות גושים סיביים משאריות מזון בקיבה, עלולה להגיע לממדים גדולים מאוד.
"החולה איבד משקל רב וסבל מהקאות בלתי נשלטות אשר היוו סכנה לריאה המושתלת בשל חשש לשאיפת שאריות מזון", מסביר ד"ר יוסף ליסי, מנהל היחידה לנוירו-גסטרואנטרולוגיה ורצפת האגן במרכז הרפואי שערי צדק, שטיפל בו'. "במקרים מסוג זה, אנו מנסים לפורר את הגוש בפעולה אנדוסקופית על ידי לולאה חשמלית ולהוציא את חלקיו על ידי רשת קטנה (סל) שניתן להחדירה לקיבה בעזרת סיב אופטי, באמצעותה ניתן ללכוד ולשלוף גופים זרים מהקיבה".
לאחר שני ניסיונות כושלים להסרתו בעזרת אנדוסקופ ולולאה חשמלית בבית חולים אחר, הומלץ לחולה לעבור ניתוח לפרוסקופי שהיה אמור לכלול פתיחת קיבה, שליפת הגוש והרחבת מוצא הקיבה ( פילורופלסטיה).
החולה הופנה להתייעצות אצל ד"ר ליסי, אשר החליט לנסות להמיס את הגושב צורה מקורית - משקה קולה. "הספרות הרפואית מתארת לראשונה שימוש רפואי בקולה להמסת בזואר (גוש) בשנת 2002, על ידי רופא יווני בשם לאדאס אשר צפה במוסכניק שלו מסיר חלודה מברגים בעזרת קולה", מספר ד"ר ליסי ומרחיב, "אותו רופא ניסה את השיטה על מטופליו והיא התגלתה כיעילה. מאז הצטברו יותר ויותר עדויות המדברות על תוצאות מדהימות".
"עד לא מזמן הטיפול התרופתי נעשה באמצעות אנזים פפאין, המצוי בצמח הפפאיה הטרופי", מסביר ד"ר ליסי, "אנזים זה מפרק חלבונים ונמצא יעיל לטפול בבזואר, אם כי, הוא עובד לאט יותר כך שבמצבים מורכבים ודחופים הקולה יעילה יותר".
יומיים אחרי שהחל החולה לשתות קולה, תהליך ההמסה החל לתת אותותיו והגוש הפך קטן יותר. "במקרה שלנו היה צורך לעקוב אחר תפקודי כליה ומלחים בדם בשל מחלת הכליות של המטופל", סיפר הרופא. והוסיף כי תוך שלושה ימים נעלם הגוש לחלוטין וכי גם במעקב של שלוש שנים לאחר מכן הגוש לא גדל שוב.
אם רצתם למקרר כדי ללגום כוס קולה הרופאים ממהרים לקרר את ההתלהבות, "הטיפול באמצעותה חייב להיות מבוקר" מסביר ד"ר ליסי, "המינון המומלץ לשתייה במקרה של גוש כזה הוא בין 2-3 ליטרים למשך שלושה ימים עד שבועיים, כאשר השתייה מתבצעת, כאמור, בבית החולים ותחת ביקורת".
הצגת כל התגובות