מדינת ישראל מתקדמת? לא אם אתם צריכים ח"ו מיטה לאשפוז. דו"ח חדש שמפרסם ארגון ה-OECD היום (ראשון) מציג תמונה עגומה של מערכת הבריאות בישראל ביחס לשאר 34 המדינות החברות בארגון בשנת 2014, וזאת למרות שיפור במספר מדדים.
כך למשל עולה מהדוח כי תיאוריית הזקנה מהמסדרון מגובה גם במספרים במציאות, מספר המיטות לאשפוז כללי בישראל נמוך יחסית למדינות אחרות החברות בארגון (רביעי לפני אחרון) ועומד על כ-2.3 מיטות לאלף נפש, לעומת ממוצע גבוה בהרבה של 3.6 במדינות החברות ב-OECD.
הדוח שמתפרסם ב"מאקו" בזכות מאגר המידע של ה-OECD מאפשר להשוות את ישראל למדינות החברות בארגון במספר רב של מדדים. על פי הדוח, מצב מיטות האשפוז בישראל מוסיף להיות קשה וגם בהשוואה הנוכחית קיים הבדל משמעותי בין ישראל לבין שאר המדינות בארגון כשתפוסת מיטות האשפוז הוא השני בגובהו ביותר בארגון - 91.8% בישראל, לעומת 77% בממוצע בקרב המדינות החברות בארגון. שיעור המיטות הנמוך בא לידי ביטוי גם בנתונים כגון שהייה ממוצעת נמוכה יחסית באשפוז כללי שעומדת בישראל על 5.1 ימים, בעוד שהממוצע בשאר המדינות הוא 6.5.
לא רק מיטות אשפוז חסרות בישראל על פי הדוח. למרות עלייה בשיעור מכשירי ה-MRI שעומד על 4.0 למיליון תושבים בזכות הגדלה משמעותית במספר המכשירים, ישראל עדיין נמצאת במקום נמוך לעומת ממוצע OECD העומד על 14.9. רק ל-2 מדינות ב-OECD שיעור נמוך מזה של ישראל.
מדד נוסף בו מערכת הבריאות בישראל נותרת מאחור ביחס לשאר המדינות החברות בארגון, הינו היחס הבעייתי בישראל שבין האוכלוסייה בגיל העבודה (בגילאי 15-64) לבין שאר תושבי ישראל (עד 14 ומ-65 ומעלה), אוכלוסיה שזקוקה יותר באופן כללי לרשת הביטחון החברתית. מדד זה מבטא את הנטל הקיים על האוכלוסייה בגיל העבודה. יחס התלות בישראל הוא 63.3% - שיעור שיא בשנים האחרונות, והוא הגבוה ביותר בקרב המדינות החברות בארגון.
על פי הדוח אוכלוסיית ישראל צעירה ביחס לשאר המדינות. שיעור בני הגילאים 65 ומעלה באוכלוסייה עומד בישראל על 11.1% לעומת 16.4% שהוא הממוצע במדינות ה- OECD. למרות האחוז הנמוך יחסית של בני 65 ומעלה בישראל, תחזיות האוכלוסייה של ה-OECD צופות כי בשנים הבאות אחוז בני 65+ בישראל יעלה בצורה משמעותית ויגיעו ל-16.6% בשנת 2050 מה שאולי מסביר את הפעילות הנחרצת של השר ליצמן למען ביטוח סיעודי ממלכתי כדי למנוע מצב בו כמות גדולה של מבוגרים מכבידה כלכלית על האוכלוסייה ומביאה לקריסתה.
יחד עם זאת, ישנם גם נקודות של אור. על פי הדוח, מערכת הבריאות בישראל ממוקמת במקומות גבוהים ביותר בכל הקשור ליעילות מערכת הבריאות ותוצאותיה. במדד "איכות החיים" של הארגון בתחום הבריאות ישראל נמצאת במקום השביעי, ובמדד היעילות שבוחן את פוטנציאל הרווח בתוחלת חיים ישראל נמצאת במקום התשיעי בקרב נשים והשביעי בקרב גברים.
תוחלת החיים בישראל גבוהה מן הממוצע במדינות ה-OECD. על פי ממצאי הדוח, גבר ישראלי חי כשנתיים וחצי יותר בממוצע בהשוואה לגברים במדינות ה-OECD (בישראל - 80.3 לעומת ממוצע של 77.9) והיא השביעית בגובהה בכל מדינות הארגון. בקרב נשים הפער נמוך יותר ועומד על פחות משנה (84.1 לעומת 83.3). תוחלת החיים של הנשים בישראל הינה במקום ה-14 בקרב מדינות הארגון.
כמו כן, שיעור תמותת תינוקות בישראל נמוך מן הממוצע הקיים במדינות החברות בארגון ועמד בישראל בשנת 2014 על 3.1 פטירות לאלף לידות חי לעומת ממוצע של 3.9 בקרב מדינות ה-OECD. שיעור הפריון בישראל של נשים בגילאי 15-49 הינו הגבוה ביותר בקרב המדינות החברות בארגון ועומד על 3.1 ילדים לאישה לעומת ממוצע של 1.7 ביתר המדינות.
במשרד הבריאות הביעו שביעות רצון מנתוני תוחלת החיים בישראל שמראים על מערכת בריאות איכותית והבטיחו כי יעשו סדרה של צעדים שישפרו את מערכת הבריאות בישראל בעתיד גם בתחומים עליה להשתפר.