"בגיא צלמוות" // אופיר סובול

ביום שלישי, ט"ז במרחשוון, נציין 29 שנים לפטירתו של "הרבי המרקד" - הרב שלמה בן הרב נפתלי קרליבך ז״ל.

קרליבך, בעל קול בריטון כריזמטי, כתב יותר מ 1,000 ניגונים – כולם שובי לב. הופיע בכל רחבי העולם עם הגיטרה המפורסמת, הצמודה לגופו. מוזיקולוגים רבים משתאים נוכח הנוסחה הייחודית אותה רקח: ניגונים פשוטים, חלק מהם מרגשים, חלק מהם משמחים - ניגונים, שאפשר לשיר אותם שוב ושוב עד שנדמה לפעמים, שאין להם סוף.

קרליבך החל להפיץ את ניגוניו בשלהי שנות ה-50 ושנות ה-60. הוא נדד ברחבי ארה"ב, כאשר גיטרה לגופו. עד למלחמת יום כיפור, הוא הספיק לפרסם 6 אלבומים. השפעת המלחמה על קרליבך באה לידי ביטוי ב-2 אלבומים, שהוציא בשנת 1974. לא רק אופי שיריו הושפע מהמלחמה, אלא גם שער האלבום: במקום תמונתו המסורתית עם הגיטרה, בחזית האלבום "ישראל בטח בה'" מתנוססת תמונה של חייל צה"ל ומאחוריו טנק. החייל עומד עטוף בטלית ומחזיק בידיו לולב ואתרוג. בתקליט זה מבצע קרליבך לראשונה את שירו: "גם כי אלך".

בשנת 1976 הוציא החזן המיתולגי הראשי לצה"ל, אריה בראון, את תקליטו: "שר מירושלים". בתקליט 12 רצועות, כולן בעיבודו של ד"ר חנן וינטרניץ.

וינטרניץ – שאתמול, י"א במרחשוון, ציינו 28 שנים לפטירתו, הלך לעולמו במוצ"ש, שעות ספורות לפני הירצחו של רה"מ יצחק רבין ז״ל. וינטרניץ היה פסנתרן מחונן, ומעבד פנומנלי בעל נפש פיוטית מלאת רגש. במשך כ-50 שנה, הוא כתב מאות עיבודים בשלל סגנונות להרכבים מגוונים, לזמרים, ולחזנים מכל קצות עולם. עיבודיו לפסטיבלי הזמר הישראלי, המזרחי והחסידי, לשירי ילדים וליצירות חזנות, עיצבו ללא ספק את פס הקול של התרבות היהודית.

בהשראת מלחמת יום כיפור, ומתוקף תפקידו כחזן ראשי לצה"ל, בחר בראון לבצע בתקליט גם את "גם כי אלך" של קרליבך. בראון, בקולו האדיר, ביצע את השיר בדרך שונה מקרליבך. עיבודו של וינטרניץ, בשילוב קולו של בראון, הרטיט לב רבים.

בקונצרט "חוזרים להיכל עם קרליבך" שקיימנו בהיכל, בשנת 2014, היה זה אך-טבעי, שלנעליו של בראון ייכנס גם כעת החזן הראשי הנוכחי לצה"ל - סא"ל שי אברמסון.

אבא הרחיב את עיבודו של וינטרניץ לתזמורת הפילהרמונית הישראלית ולמקהלות החזנים "יובל" ו"זמרתיה", וביחד הגישו לכם, הקהל, ביצוע פילהרמוני, עוצמתי ומיוחד.

עתה, מאז פרוץ המלחמה, בין טקסי ההלוויות וניחומי האבלים, שי עובר מדי יום בין בסיסי צה"ל, בדרום ובצפון, עם להקת הרבנות הצבאית ובנפרד, כדי לעודד את החיילים בקולו המרגש ובאישיותו הכובשת.

במלחמת יום כיפור, כאשר אזרחי המדינות הזרות ברחו מהארץ, נוכח המצב הביטחוני, בחר קרליבך דווקא בדרך ההפוכה. בספרו הנפלא והמקיף של נתן אופיר על חייו של קרליבך, מצאתי את הסיפור הבא:

ב 6 באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום כיפור. לאחר שביתת האש ב 22 באוקטובר, ביקש קרליבך לטוס לארץ עם כמה מחסידיו, אולם המטוס עוכב בנמל התעופה ברומא. כאשר בוטלה שביתת האש, קרליבך ישב במשך יממה עם הגיטרה בידו, וביצע את שיריו לממתינים בנמל התעופה. קרליבך סיפר, שמכיוון שלא הייתה אפשרות להשיג מקום בטיסה ישירה של אל-על מניו-יורק לארץ, הם נאלצו לטוס עם חברת התעופה האמריקאית "פאן אם", דרך רומא - שם נתקעו 19 שעות. בריאיון שנתן בתחנת רדיו, בסאן פרנסיסקו, בשנת 1975, סיפר: "היו כאלפיים איש שהמתינו בשדה התעופה, ורק 200 או 300 יכלו לעלות למטוס. ניגשתי למנהל המקומי של חברת אל-על וסיפרתי לו, שאני אמור לנגן עבור החיילים. הוא ניגש לקפטן וסידרו לנו אפשרות לשהות בתא המיוחד של צוות המטוס. כך הגענו, אני ואשתי, לישראל".

המלחמה הסתיימה באופן רשמי, ב 25 באוקטובר. קרליבך הופיע בבית החולים הדסה עין כרם וביחידות צה"ל, וחיבר שירים לעידוד החיילים. אחד מן השירים היה: "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי". הפסוק המצמרר הזה, מתהילים כ"ג, קיבל השבוע "טוויסט" ממיס-לב, כאשר ברחבי הרשת פורסם פתק, שכתב ילד לאביו במילואים: "לא אירא רע כי אתה עם מדים".

שבת שלום ובשורות טובות,