"תפילת טל" \\ היצירה המשודרגת של אוסקר ג'וליוס

ביום ראשון, י"ח בניסן, נציין 37 שנים לפטירתו של המלחין, המעבד והמנצח, פרץ אשר (אוסקר) בן יצחק יוסף הכהן ג'וליוס ז"ל.

אוסקר ג'וליוס – שהחודש אנו מציינים גם בדיוק 120 שנה להולדתו היה תלמידו של זיידל רובנר והושפע ממנו רבות. הוא ניצח על גדולי החזנים בתקופת "תור הזהב": יוסל'ה רוזנבלט, זבולון קוורטין, מרדכי הרשמן, קאפוב קגן, משה ודוד קוסביצקי ועוד. כמו כן ניצח על מיטב המקהלות הגדולות בארה"ב, וביניהן על מקהלת אגודת החזנים בארה"ב.

בשנת 1956, כאשר נוסדה האגודה החדשה - "כנסת החזנים" באמריקה, קיימה אגודת החזנים הוותיקה - "החזנים פארבנד", מפגן חזנות אדיר, כנראה אירוע החזנות הגדול ביותר, שהתקיים עד כה: באיצטדיון "המדיסון סקוור גארדן", שבניו-יורק, הופיעו 250 חזנים על במה אחת! ביניהם החזנים: משה קוסביצקי, דוד קוסביצקי, יעקב ברקין, יהושע וידר ועוד.

מהקונצרט, שכותרתו: "חגיגות ה-60 לאגודת החזנים של אמריקה וקנדה", הוציאה חברת התקליטים Tikva תקליט משובח ונפלא, שמספרו LPT-160. מי שניצח ושניהל מוזיקלית את הקונצרט הענק הזה היה לא אחר מאשר אוסקר ג'וליוס, שנחשב אז לגדול המנצחים בעולם החזנות. לימים סיפר ג'וליוס, שמבחינתו נחשב קונצרט זה לפסגת הופעותיו.

פיוטי טל וגשם, במסורת יהודי אשכנז, נכתבו ע"י רבי אליעזר הקליר.

בעבר ייחסו לתפילות אלו חשיבות בדיוק כמו לתפילות הימים הנוראים:

1. לעובר לפני התיבה בתפילות אלו נדרשות התכונות של שליח הציבור של הימים הנוראים.

2. תפילות אלו נאמרות כאשר ארון הקודש פתוח, הש"ץ עטוף בקיטל לבן, ועוטה לראשו מצנפת לבנה – כנהוג בתפילות הימים הנוראים.

3. כשם שלתפילת מוסף לימים הנוראים מקדימה תפילת "הנני העני ממעש", לתפילת טל נהגו להקדים בעבר את תפילת "אל מלך נאמן", שאינה נאמרת עוד.

4. במחזור העתיק: "מנהג בני רומניא" נמצא, שגם את תפילות טל וגשם נהגו לסיים ב: "כי בי רבו ימיך", וב"היום תאמצנו".

5. וכמובן הקדיש המיוחד לשתי התפילות.

בפרקי רבי אליעזר נאמר: "הגיע ליל הפסח וקרא יצחק לעשו בנו הגדול ואמר לו: בני, זה הלילה כל העולם כולו אומרים בו הלל, ואוצרים טללים נפתחים בזה הלילה". ואף רבקה אמרה ליעקב: "בני, הלילה הזה אוצרות טללים נפתחים בו". בפירוש "בית הגדול" על פרקי דרבי אליעזר לרבי אברהם ברודא נאמר: "מכאן התפשט מנהגנו, שאנו מברכין על הטל ביו"ט ראשון של פסח". גם בעל "טעמי המנהגים" מביא טעם זה בדבריו על ברכת "טל".

אגודת החזנים בטורונטו הוציאה, בהוצאה מיוחדת, את הספר "שירה ותפילה", שבו יותר מ-80 מיצירותיו של ג'וליוס. את כולן עיבד בכישרון רב (למקהלה מעורבת), וחלק מהן גם הלחין, או שהוסיף על לחנים משל מרדכי קמינסקי ואחרים. היצירה, שחותמת את הספר, היא גם יצירתו הידועה ביותר: "מזמור שיר", ובין היצירות בספר ניתן למצוא גם את היצירה "טל".

המשותף לשתי היצירות הללו הוא, שאת פרסומן אנו חבים לחזן משה שטרן יבלחט"א. את "טל" הקליט שטרן בשנת 1972, בתקליטו הישראלי הראשון: "פניני חזנות ושירים חסידיים". שטרן, שהאמין מאוד ביצירה זו, החליט לשלבה דווקא בתקליטו זה, כאשר הוא מלווה בתזמורת גדולה, בניצוחו של המעבד ד"ר חנן וינטרניץ.

בקונצרט הצדעה לשטרן, שקיימנו בהיכל, בחודש ניסן, בשנת 2014, אבא החליט לכלול לא רק את היצירות, שחיברו שטרן ואביו ישראל, אלא גם יצירות ששטרן הרחיב ופרסם, ו "טל" היא אחת מהן. את הביצוע הפקיד אבא בידיו הנאמנות של החזן נתנאל הרשטיק שגדל, בין השאר, גם על תקליטיו ועל ביצועיו הענקיים של שטרן.

אין ספק, שאת השראתו קיבל ג'וליוס מיצירתו של יוסל'ה רוזנבלט – יצירה, שהחליפה במקומות רבים את נוסח התפילה "מסיני". אך עם זאת, השוני ביניהן רב.

ג'וליוס נותן בסגנונו המלומד ביטוי מלודי שונה לחלקי היצירה השונים. יש אף שיגידו, שמדובר בגרסה משודרגת וחדשנית ליצירתו האגדית של רוזנבלט.

אם גם אתם חושבים כך, אתם ממש לא לבד במערכה...

יהי זכרו ברוך!

שבת שלום, מועדים לשמחה וצפייה מהנה!