היום, ט' בניסן, אנו מציינים 41 שנים לפטירתו של מרדכי (מוטל) בן חיים (שרמן) ירדני ז"ל.
מרדכי ירדני – חזן, זמר, מלחין, מחבר, מבקר מוזיקה ומרצה. היה חבר באגודות שונות, כמו: איגוד השחקנים היהודיים, איגוד התיאטרון היהודי, איגוד סופרי היידיש בארה״ב. כמו כן, היה נשיא אגודת החזנים בארה״ב ובקנדה.
בהיותו כבן 20 החל בפרסום מאמרים. בין השנים 1938 ל 1955, שימש ירדני כמבקר מוזיקה בעיתונים. ב 1951 הוא ערך את כתב העת "חזנים". כמו כן, הוא פרסם גם אוספי מאמרים על שירי יידיש, סופרים יהודים ומוזיקה יהודית באמריקה. בסה"כ פרסם ירדני יותר מ 1,000 מאמרים ואת רובם איגד בספרו המרשים, ב 3 כרכים: "ווארט און קלאנג" (באומר ובצליל).
חברו הקרוב של ירדני היה הסופר חיים נחמן ביאליק. ירדני הצעיר החל לעסוק בחזנות, כאשר נפגש עם ביאליק והשמיע לו את יצירתו "יבנה המקדש". ביאליק, שהתרשם מהיצירה, דרש מירדני להמשיך להלחין ולעסוק בחזנות.
ליל הסדר הוא חג של מסורת ומורשת. יש עניין חשוב לקיים את הסדר דווקא אצל ההורים, זו אינה סתם מצווה אלא מצווה משולשת: ראשית, כיבוד הורים. שנית, לאפשר להורים לקיים את "והגדת לבנך". ושלישית, להמשיך ולקיים את "והגדת לבנך" לילדינו.
על המילים: "אשא עיני אל ההרים" דרשו במדרש: "אל תיקרא ההרים אלא ההורים". כשאדם מביט למעלה אל ההורים, הוא ממשיך את הדורות ואת המסורת.
את "אשא עיני אל ההרים", יצירתו המפורסמת ביותר, חיבר ירדני בזכותו של ביאליק:
בשנת 1929 התקיימה באולם "אהל שם", בתל-אביב, מסיבת "עונג שבת", עם קבלת פנים מיוחדת לביאליק. ירדני, כחברו הקרוב, כאמור, הוזמן גם הוא למסיבה, ונתבקש לבצע משהו לכבודו של ביאליק. ירדני המופתע אמר, כי אין לו דבר מתאים לבצע במסיבה. מארחיו הביאו לו לעזר סידור, הכולל גם "ספר תהלים". ירדני דפדף, ונעצר בפרק קכ"א: "אשא עיני אל ההרים". במשך כמה שעות ישב ירדני נעול בחדרו , עסוק בהלחנת הפרק. כשהסתיימה המלאכה הלך ירדני לכיוון האולם. הרחוב ורחבת האולם היו הומים באנשים - כולם ביקשו לקחת חלק במסיבה הנחשבת. ירדני ביצע את היצירה בהתרגשות רבה, וזכה לתשואות רבות מביאליק הנרגש, ומהציבור כולו.
בשנת 1947, 18 שנה לאחר שנכתבה, שהו ירדני ומשה קוסביצקי יחדיו. בשומעם את הבשורה על הכרזת המדינה, ירדני החל לשיר בספונטניות את "אשא עיני", ובו במקום קוסביצקי התאהב ביצירה, ואימץ אותה אל חיקו. בזכות כך זכה ירדני, וזכתה היצירה לתהילת עולם.
אחיו, דוד קוסביצקי, נהג לבצע בהופעותיו מיצירותיו של אחיו הגדול משה. ביניהן גם את היצירה "אשא עיני" - שמעולם לא הקליט בתקליט. את היצירות הללו, שפרסם אחיו משה, ביצע דוד עם הוספות משלו, שהתאימו לאופיו המוזיקלי, ולכישרונו יוצא הדופן.
בקונצרט הגאלה "קולות הזהב", שקיימנו בשנה שעברה, ביקשתי מחברי היקר, החזן שי אברמסון , לבצע את "אשא עיני", ביודעי שזו אחת מן היצירות האהובות עליו ושעליה גדל, והפעם עם ההוספות המיוחדות של דוד קוסביצקי. שי התלהב מהגרסה המיוחדת ומהעיבוד החדש. ולאור הסיפור לעיל, ביקש לבצעה בעברית, בדיוק כפי שירדני ביצע במקור לכבודו של ביאליק.
מי שהשפיע על מרדכי שרמן לעברת את שמו לירדני היה חיים נחמן ביאליק: באותו עונג שבת, לפני שירדני ביצע לראשונה את "אשא עיני", ביאליק הציגו לקהל במשחק מילים על שמו הקודם: "רבותי, יש לנו אורח נכבד מאמריקה שיר-מן שמו, כשמו כן תהילתו! ועכשיו ישיר לנו מר שיר-מן משירתו".
יהי זכרו ברוך!
שבת שלום, פסח כשר ושמח, וצפייה מהנה!
This browser does not support the video element.