"הוֹפּ קוֹזַאק" // הרקדנים ובקבוקי היין

בהתוועדויות של פורים, בחסידות חב"ד, ביקש "הרבי" – ר' מנחם מנדל שניאורסון, שינגנו עבורו דווקא את ניגון ה"הוֹפּ קוֹזַאק".

"הוֹפּ קוֹזַאק" הוא ניגון, המיוחס לסבא (יהודה לייב) משפולי, כאשר בשיא ההתרגשות היה קורא "הוֹפּ קוֹזַאק" - על-דרך הקוזאקים, שהיו מפורסמים בגבורתם ובאומץ לבם, ועמדו תמיד בשורה הראשונה במערכת המלחמה.

הניגון מורכב משני חלקים: תחילה הוא איטי, ואז הופך להיות מהיר יותר ויותר, עד שבשיא המהירות שרים "הוֹפּ קוֹזַאק".

הניגון הגיע מהסבא משפולי, שהיה נודד ממקום למקום באוקראינה וברוסיה הלבנה, כדי לאסוף כספים עבור פדיון שבויים וקירוב רחוקים. בשעת מסעותיו היה שומע ניגונים של איכרי השדה, וכשהיה מזהה ניגון מיוחד, היה מעבדו לניגון חסידי. "הופ קוזאק" הוא אחד מהם, ובספר הניגונים של חב"ד, הוא מופיע כניגון כ"ד.

בחסידות חב"ד נהוג לשיר אותו, בעיקר, בסעודת שמחת תורה ובסעודת אחרון של פסח, אך כאמור, הוא בוצע כמה פעמים לבקשת הרבי בהתוועדויות של פורים.

את השיר הביא לתודעת רבים מאיתנו הזמר, אברהם פריד, כאשר ביצע אותו בשנת 1996, באלבומו ה-13, שאף קרוי "הופ קוזאק".

אחד מן המנהגים של חג הפורים הוא שתיית יין, שמקורה בדברי חז”ל: “חַיַּב איִניִשׁ לְבְסוּמֵי בְפּוּרָיא עַד דְּלָא יָדַע - בין ארור המן לברוך מרדכי”.

היין תופס מקום מרכזי בעלילת חג הפורים – המשתה של אחשוורוש, משתאות אסתר, והמהפך שהתרחש דרך הסעודות והיין. מכאן, נקבע, כי שמחת החג תבוא לידי ביטוי גם בשתייה. חז”ל ראו בשתיית היין אמצעי להגביר את השמחה, ולזכור את הנס שהתרחש.

בקונצרט "האוצר החסידי", שקיימנו בחודש ניסן, בשנה שעברה, אירחנו ב"יובל" את החזן החב"די, אריה לייב הורוויץ. אריה משמש כחזן ראשי ב"חב"ד מרכז בוקה-רטון", שבפלורידה. כבר יותר מ-4 שנים, שהוא אהוב ונערץ עד מאוד בקהילתו, ובעיתונות המקומית הוא מוכתר כ"חזן של בוקה".

אריה הופיע ב"יובל" לראשונה, בקונצרט "חזנות בג'ינס", שקיימנו בשנת 2020. לאחר הופעתו המרשימה, הוא זכה להיכנס הפעם גם לסדרה המרכזית.

כמי שספוג מינקות בחסידות חב"ד ובניגוניה, ביקשתי מאריה לבצע את "הופ קוזאק", שהוא אחד מהאוצרות החסידיים של חב"ד. לאריה צירף הבמאי שלנו - יצחק זוננשיין את הרקדנים הירושלמים שמעון ונחמן:

במסורת הקוזאקית ידוע הריקוד, שבו רקדנים מקצועיים מאזנים בקבוק יין על ראשם, תוך כדי תנועות חינניות ואקרובטיות. הריקוד לא רק מדגים מיומנות, אלא גם מסמל שמחה, חגיגיות ושליטה עצמית.

השילוב בין חב"ד לבין ריקוד היין הקוזאקי הביא לבמה, שמחה מיוחדת במינה ומחיאות כפיים נלהבות לכל אורכו של השיר.

פורים שמח וצפייה מהנה - "עַד דְּלָא יָדַע".