ליארצייט של משה רבינו ז' אדר – יום שישי
משה נכנס לערפל – שם האלוקים!
בזמן מתן תורה, העם נבהלו - ועמדו מרחוק.
ומשה רבנו "ניגש אל הערפל, אשר שם - האלוקים".
משה רבנו מלמד – מה עושים כשהחיים 'ערפל'?
משה רבנו – לא מפחד!
משה רבנו לא פחד להיכנס לערפל, כי הוא ידע:
מי יצר את האור, וברא את החושך - ואת הערפל!
משה רבנו הוא המנהיג, הוא ה'דעת' שמלמד לדורות:
הקב"ה מכניס אותך ל'ערפל' חייך מאהבתו אליך, והוא:
נמצא איתך שם ב'ערפל' – בעבורך! למען – היטיב לך!
כשהקב"ה אומר לך להיכנס לערפל, תדע שהוא:
מחכה לך שם, ורוצה שתדבק בו ותתקרב אליו!
קשה מאוד לזכור כל הזמן שאלוקים נמצא בערפל -זה ניסיון!
אבל, ברגעים שאתה כן מצליח לזכור, תוכל:
לפסוע בערפל - באומץ לב ובגאון! בתעוזה - שמחה ובטחון!
ה'ערפל' – מערפל! לא מבין כלום!
אין דג בלי עצמות, אין אדם בלי ניסיונות...
הקב"ה מכניס אותך ל'ערפל' ניסיונות, כדי שתהיה - מעורפל, ותבין:
שמי שהכניס אותך לשם, יכול – להוציא אותך משם!
"יונתי בחגוי הסלע... הראיני את מראיך, והשמיעני את קולך -
כי קולך ערב ומראיך נאוה"
משל ליונה שבורחת מפני הנץ ונכנסת לנקיק הסלע, והנחש נושף בה...
ואין לה לאן לברוח, אמר לה הקב"ה:
הראיני את מראיך, את – כשרון פעלך, למי את פונה בעת צרה.
יש ערפל? אחוז בכיסא כבודי!
בשעה שעלה משה למרום, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה:
ריבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו... אמר לו הקב"ה למשה
"אחוז בכיסא כבודי, וחזור להם תשובה" (שבת, פ"ח, ע"ב).
משה רבנו למד את התורה מפי הגבורה - הוא ה'דעת', והוא מלמד:
שבזמן פחד וערפל, הקב"ה רוצה שתאחוז בכיסאו:
תתקרב אליו ותרגיש את אהבתו ושמירתו עליך.
כשחייך ב'ערפל', זה אומר – שהקב"ה נותן לך הזדמנות:
לפסוע אליו, ולהגיע - עד כיסא הכבוד!
ה'דעת' - מביאה מתיקות
ה'ערפל' הוא חלק בלתי נפרד ממסלול החיים, ולזה – צריך דעת.
רבי נחמן אומר ש"מי שאינו בר דעת" – מפחד ונירתע מהערפל, ונשאר מרחוק - מרוחק מהקב"ה, ומפסיד את:
לחיות את ה'דעת אמיתית', הידיעה - שהקב"ה אוהב אותך 'אהבת עולם',
והוא לא זוכה לטעום את מתיקות קרבת אלוקים.
כשתכנס לערפל – הוא יתפזר, תחווה את המציאות האלוקית,
ותרגיש את ההשגחה הפרטית הנפלאה, שהיא ליווי האלוקי צמוד - ממש!
אפשר חיים בלי ערפל?
הערפל לא נועד לשבור אותך, אומר רבי נתן, הוא:
נועד לשבור את החומות שמפרידות בינך לבין הקב"ה!
שבירת החומות, היא:
טעימת מתיקות - קרבת אלוקים, טעם - 'גן עדן' ממש!
רק 'העדר' הדעת, מונע ממך להיכנס לערפל, כי אינך יודע:
"כִּי הַמְּנִיעָה הוּא רַק - בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק".
תפקיד המניעות – לעורר בך יותר חשק להתקרב לה' יתברך.
אתה לומד ב'לייב' שהקב"ה נמצא איך - בכל מקום ממש, והתוצאה:
"שֶׁיִּתְהַפְּכוּ כָּל הַמְּנִיעוֹת לְתֹקֶף הַחֵשֶׁק וְהָרָצוֹן".
הדעת – שוברת את הפחד מהערפל!
משה רבנו ידע שהערפל הוא רק אתגר, כי ידע:
"שֶׁגַּם בְּהַמְּנִיעָה בְּעַצְמָהּ, נִסְתָּר ה' יִתְבָּרַךְ"
(ליקוטי הלכות, יו"ד, הל' הכשר כלים).
כשאתה רוצה להתקרב לתורה ומצות, פתאום הכל הופך לקשה.
וכאן, מוהרנ"ת מלמד – סוד גדול! דווקא כשאתה רוצה להתקרב:
יגיעו עוד קשיים ומניעות, למה? כי... ככה זה עובד!
מידת הדין מקטרגת עליך, כדי שלא תתקרב לקב"ה, והתהליך הזה נועד:
לעורר בך עוד יותר חשק ורצון – להתקרב לקב"ה!
בערפל יש - חסד וישועות!
מוהרנ"ת מברא שהמניעה היא - "ענן וערפל", בזמן ניסיון יש לך שתי אפשרויות:
הראשונה – על אף הפחד, להיכנס לערפל ולמצוא שם את הקב"ה, ואז תגלה:
"וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ חֶסֶד הוּא" – שמסתיר עצמו כביכול בתוך המניעה!
השניה – הפחד מרתיע אותך, ואתה – שב לאחור.
לא מתמודד – מתמוטט! ואתה:
מפסיד למצוא את הקב"ה - "כי שם האלוקים".
העם עומד מרחוק – אתה כבר לא!
במעמד הר סיני, עדיין לא היה לעם ישראל 'דעת', ולכן:
"וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק" – הם נבהלו מהערפל...
וּמשֶׁה, שֶׁהוּא - בְּחִינַת דַּעַת כָּל יִשְׂרָאֵל,
נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל, אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹוקִים.
משה רבנו - נכנס אל תוך המניעה, כי ידע:
"שֶׁבָּהּ בְּעַצְמָהּ נִסְתָּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַך" (ליקוטי מוהר"ן, קטו').
'ערפל'? – לא 'בא' לי עליו!
אל תפחד לפסוע לערפל, כי שם האלוקים, ושם מצויים:
כל הברכות והישועות, כי - תוכו רצוף אהבה!
אין קושי – יש אתגר! והמניעות הם - רק דמיון!
כשאתה מדלג על המניעה, אתה זוכה – לגאולה!
עיקר האמונה היא דווקא במקום שהשכל לא מבין, ואז:
כח המדמה הדימיון... חוגג עליך... ודווקא שם - צריך אמונה!
בערפל מגלים – שה' הוא האלוקים!
הקב"ה נמצא בכל אירועי חייך – בחסד ובדין,
וכשהאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, כמו שכתוב:
"בה' אהלל דבר, באלוקים אהלל דבר" - זאת הבחינה היא
'מעין עולם הבא', כמו שאמרו חז"ל:
"ביום ההוא יהיה ה' אחד" - הכל אחד...
הכל - אחדות ה' הפשוט, בתוך - הפעולות המשתנות!
"אנכי ה' אלוהיך" – הן ה' והן אלוקים – הכל זה אנוכי!
ותוכל להלל את הקב"ה בכל אירועי חייך, לקיים:
"בה' אהלל דבר, באלוקים אהלל דבר" היינו: "כולו הטוב והמטיב".
אחוז בכיסא כבודי – צדיקי הדורות!
במעמד הר סיני, לאחר שתי הדיברות הראשונות שנשמעו מפי הגבורה, העם הרגיש שכמעט פרחה נשמתו, וביקשו שמשה רבנו שיהיה ה'צינור' שמקשר בינם לבין הקב"ה, להעביר להם את דברי אלוקים:
וזאת - הדרכה שמשה רבנו מעביר לדורות, עד ביאת משיח:
מי ש'אוחז' - בתורת הצדיק, כ'אוחז' - בכיסא הכבוד, וזוכה – לכל הישועות!
משה רבנו – המנהיג של כולם!
משה רבנו היה מנהיג רחמן, ומגודל ענוותנותו לא רצה לקבל ממשלה ומנהיגות על עצמו, וידע ללמד את התורה:
לכל אחד מישראל - כפי שכלו וכוחו, והוא:
יהיה המשיח שיגאלנו בקרוב - ונרמז במילים:
"מה שהיה הוא שיהיה" - ראשי תיבות - משה.
מה שהיה - הוא שיהיה!
כי לא קם בישראל - כמשה עוד!
לע"נ צדיק יסוד עולם, משה רבנו רעיא מהימנא, זכותו תגן על כלל ישראל, ונזכה בקרוב לגאולה ברחמים, אמן!