האדמו"ר מז'ימגראד ערך השבוע סעודת הילולא לרגל הילולת זקינו אבי שושילתא דדהבא הרה"ק רבי סיני מז'ימגראד זצ"ל, במהלך הסעודה נשא האדמו"ר דברים, כן נשא דברים האדמו"ר מלייפניק, במהלך היום פקד האדמו"ר את חלקת הקבר שרכשו עבורו בהר הזיתים על אף שנטמן בחו"ל.
הרה"ק נולד לאביו הרה"ק ר' ברוך הלברשטאם מגורליץ, בהרה"ק בעל ה'דברי חיים' מצאנז, שכיהן אז כרבה של רודניק, ולאמו הרבנית הצדקנית מרת פעסיל בת הרה"ק בעל ה'ייטב לב'.
בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו הרבנית הצדקנית מרת רחמה בת הרה"ק רבי נפתלי הורוביץ ממעליץ, והתגורר תקופה במעליץ.
הרה"ק היה תלמיד מובהק לדודו הרה"ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, ולעיתים קרובות נסע אליו.
כיהן כרב הצעיר של גורליץ, לצד אביו, ובהמשך כיהן כרבה של קולושיץ. בשנת תרס"ז החל לכהן כרבה של ז'מיגרד, על שמה התפרסם, שם החל לנהוג באדמו"רות.
בשנת תרצ"ח עבר להתגורר בקראקא לצורך טיפולים רפואיים. כממלא מקומו ברבנות ז'מיגרד מינה את בנו רבי אהרן, רבה של אשיק. בקראקא ניהל ישיבה לבחורים חסידיים.
במהלך מלחמת העולם השנייה נמלט לרוסיה, והתיישב בבוברקה. כעבור תקופה קצרה גורש לסיביר, ויחד אתו גורשו חלק מבניו ומצאצאיו. בדיעבד התברר שבזכות הגירוש שרדו צאצאים אלה את השואה. בהם היו בניו הבחורים ישראל ואריה לייבוש – לימים אדמו"רי ז'מיגראד, נכדו רבי מאיר הלברשטאם – לימים האדמו"ר מטשאקווא בבני ברק, ונכדו רבי נפתלי הלברשטאם – לימים האדמו"ר מצאנז גריבוב.
נפטר באומסק, סיביר, בשנת תש"א, ועל מקום קבורתו הקימו בניו קבר. כעבור שנים נעשה ניסיון להעברת גופתו לישראל, ובנו האדמו"ר רבי אריה לייבוש מז'ימגראד רכש עבורו חלקת מקום בהר הזיתים. התוכנית לא יצאה אל הפועל, אך הוקמה מצבה על שמו בהר הזיתים וצאצאיו נוהגים לפקוד אותה ביום היארצייט, זאת על פי האמונה כי צדיקים שנקברים מחוץ לארץ ישראל מובאים ונקברים בארץ ישראל על ידי מלאכים.
ועד היום פוקדים חסידי ז'ימגראד את מקום הקבר בהר הזיתים על אף שלא העלו גופו בפועל ממש לכאן.