רבבות חסידי גור שהו במהלך החג בצל האדמו”ר מגור כ-30,000 אנשים, נשים וטף מכל רחבי העולם, כ-6,000 אורחים התארחו ב’סטאנציע’, בקומה מתחת להיכל בית המדרש.
כפי שהונהג בשנים האחרונות, גם השנה הזדרזו באמירת “אקדמות” שנמשכו כ-10 דקות, במקום כ-40 דקות בשנים קודמות.
בערב החג עלה הרבי מגור להתפלל על ציון זקינו האדמו"ר בעל ה’אמרי אמת' מגור זי”ע, בחצר ישיבת שפת אמת בירושלים. בשנים האחרונות, האדמו"ר הופיע בפתאומיות לציון ללא הודעה מראש, כדי למנוע צפיפות במקום מאלפי החסידים.
רבבות חסידים שהו במהלך החג בצל האדמו"ר מבעלזא, האדמו"ר עבר לפני התיבה לתפילות החג, ובפיוט ה'אקדמות' כנהוג, בקול רעש גדול, ובהמשך אף קרא בתורה.
באופן חריג הודיעו בחסידות על ביטול ה’קידוש החלבי’ בבוקרו של חג, בהיכל ה’גרויסע שטוב’ ברגע האחרון, והאדמו"ר ערך את הקידוש בקרב בני המשפחה בחדרו.
בבעלזא מספרים על אירוע מעניין ופלאי שהתרחש בשבוע האחרון. בליל שבת האחרון, הרב ברוך וינד, מזקני וחשובי חסידי בעלזא בשנות ה-80 לחייו, אמר לבנו כי קולו נחלש ואין בכוחו להמשיך עם המסורת להגיד “ובאו כולם” במהלך ‘טיש ובאו כולם’ טיש של האדמו”ר בחג השבועות. למחרת, באופן בלתי שגרתי, הרבי הורה לר’ ברוך לגשת לפני התיבה לתפילת מוסף. הוא התחיל את הקדיש הראשון עם קול חלש שכמעט ולא נשמע, אבל בהמשך הלך קולו והתחזק. ר’ ברוך הבין את “הרמז” וכמובן המשיך עם המסורת בחג השבועות, ובטיש 'ובוא כולם' אמר כמידי שנה בקול חזק 'ובאו כולם בברית יחד'…
בחצר החסידות מונו כמידי שנה דיינים חדשים בעת עריכת הטיש בליל חג השבועות, הדיינים מונו לאחר שעברו את המבחנים בכל מקצועות השו"ע. השנה מונו שבעה דיינים חדשים: הרבנים הגאונים רבי שמואל יהודה גנצפריד מטאמס ריווער, רבי משה בנציון רייז מלונדון, רבי יהושע מרדכי פייבוש מאשדוד, רבי דוד יהושע פולק מבית שמש, רבי שמעון יוסף לוי מבית שמש, רבי ישכר דוב עבער מקרית גת ורבי ישראל אהרן ברנשטיין מאשדוד.
במוצאי חג השבועות לאחר 'ובאו כולם טיש' לפני הבדלה, ב'גרויסע שטיב' בקרית בעלזא הכריז המשב"ק הרה"ח ר' שמעון וואלף קליין במעמד ובנוכחות האדמו"ר מבעלזא "נתבקשתי ע"י כ"ק האדמו"ר, למסור לקהל אנ"ש: 'היות והשלטונות בארץ הקודש הכריזו מערכה כנגד לומדי התורה, ובעוה"ר גזלו את פת לחמם של בני תורה נצרכים, במטרה להכריחם ללכת לצבא ח"ו, הזמן גרמא להתאחד כחומה בצורה כנגד רודפי הדת, ולצאת במלחמתה של תורה כדי להפר את עצתם ולקלקל את מחשבתם".
עוד נמסר בהודעה: "לבקשת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מתבקש כל אחד ואחד מאנ"ש בארץ ישראל ובחו"ל, לבוא לעזרת ה' בגיבורים, ולקחת על עצמו לכה"פ חודש אחד בסך 250 דולר שנגנבו ונלקחו מכל אברך בכוח הזרוע, וכל המוסיף מוסיפין לו. ועל ידי עמידתנו בעת הזו, נוכיח קבל עם ועולם כי 'כל כלי יוצר עליך לא יצלח', ונצח ישראל לא ישקר, ונזכה לראות מהרה בהרמת קרן התורה ולומדיה. והנענים לקריאת הקודש יזכו לחיי אריכי, בני ברוכי ומזוני רוויחי, ולהתברך בכל ברכות התורה', אמן".
בחצה"ק ויז'ניץ שהו רבבות בצל הקודש, משעתיים לפני כניסת החג עברו אלפי האורחים לפני האדמו"ר לברכת החג בביתו, בהמשך עלה האדמו"ר לביהמ"ד הגדול שקושט בציצים ופרחים.
הס הושלח בהיכל ביהמ'"ד לפני תפילת ערבית של יו"ט, עת בשליחות הקודש עלה על ארון הקודש המשב"ק הרה"ג רבי שאול גרינברגר שנשא דברים נרגשים במעלת היום והעת. בדבריו הזכיר את מאות אלפי בני ישראל שנעקרו מבתיהם עקב מצב המלחמה, המוני בית ישראל הזקוקים לדבר ישועה ורחמים. כבשעת מתן תורה בהר סיני כאשר קול שופר הולך וגדל, הולך וחזק, מחריד את המחנה. ברגעים עטורי הוד אלו, בשקט מפליא, מתרחש הנס בתוך הקהל העצום הנושא עיניים אל ההר. הנס קם וקרם עור וגידים. נתרפאו כל החולים, כן עתה מעתירים ומתפללים אנו בעבור כל בית ישראל, המקום ירחם עליהם להוציאם מצרה לרווחה תורת ד' תמימה ולקבלתה מבקשים אנו שיהיו כולם בבחינת 'תמים' ללא כל חסר או פגע. בסיום דבריו פתחו הקהל באמירת ספר רביעי שבתהילים.
אחר התפילה ערך האדמו"ר 'קידוש' בביהמ"ד הגדול, ובהמשך נכנס לעריכת הטיש, ובסיומו התכנסו החסידים ללימוד של ליל שבועות בהיכל ביהמ"ד הגדול ובכל מבואותיו. ילדי החסידים מכלל תלמודי התורה התכנסו במסגרות מיוחדות בכל פינות הקריה ונשמע קולם בחן רב. בנוסף, לקראת החג הוקם גרם מדרגות חדש בבניין מקווה הטהרה, על מנת לדלל את העומס בכניסה וביציאה. כן נאסרה על הילדים ללכת למקווה טהרה בעת זו, כפי שהיו נוהגים ללכת מידי שנה בשנה, עקב העומס הרב.
בקדרותא דצפרא (לפנות בוקר החג) נכנס שוב האדמו"ר לביהמ"ד הגדול לריקודין עילאין ולמעמד הנשגב לאחר התקדשות בסילודין, במעמד זימרו הזמירות כנהוג מסדר 'שופרות', 'ויאתיו' ועוד מקטעי הנוסח, ובסיום פתח האדמו"ר בזמר 'להתוודע' בלהט אש.
בנעילת החג שנערכה לערך 6 וחצי שעות, עורר האדמו"ר את הקהל בדברים לקראת ימי הקיץ, ובסיום הטיש פונה מרכז היכל בית המדרש מכל השולחנות והספסלים בהוראת האדמו"ר ופתחו בריקודים של שמחה לכבוד התורה ולומדיה, כאשר האדמו"ר מעודד את השירה בעוז ופתח בריקוד עם ראשי הישיבות והכוללים והמנהלים הרוחניים בהטעימו כי ריקודים אלו הינם בבחינת 'מצוה טאנץ' לאחר החתונה הגדולה של כנסת ישראל עם התורה הקדושה. היה זה מחזה מרהיב לראות את ההיכל הגדול רוקד ונרגש כולו כחטיבה אחת של יחד שבטי ישראל הדבקים בתורה הקדושה וששים ושמחים בה.
דרמה התחוללה בערב החג בחסידות קרלין, כאשר המשטרה סירבה לאשר את הפארנצ’עס שהוקמו בהיכל בית המדרש הגדול בגבעת זאב, לאור התנגדות של כב”ה. לאחר מאמצי עסקני החסידות, הפארנצ’עס אושרו ברגע האחרון.
כזכור, לפני שלוש שנים, בדיוק באותו זמן, בערב חג השבועות, התרחש האסון הכבד של התרסקות הטריבונות בקרלין, שבו נהרגו שלושה בני אדם.
בכי למנוע צפיפות ביציאה ב'יזכור' בעת הזכרת נשמות בחג, נפרסה מחיצה בחלק העליון של היכל התפילה עד למרחק של 10 מטר מהקיר. אלו שמזכירים נשמות עברו לפנים מהמחיצה, ואלו שאינם מזכירים – העומדים בחלק העליון עברו לחלק האחורי. ואלו שעומדים בקומות העליונות של הפארנצ'עס המשקיפים אל מעבר למחיצה, התרכזו למטה.
בחצה"ק סלונים שהו אלפים בצל הקודש, הטיש בליל שבועות נערך מיד לאחר התפילה. עקב ציבור האלפים שהגיע, כן לא התאפשר לעבור בפני האדמו”ר מסלונים בליל יו”ט, ולכן השנה לראשונה הציבור עבר להגיד “גוט יו”ט” בצהרי החג, לפני נעילת החג.
באופן חריג, אמירת ה”אקדמות”, שנאמרה על ידי הרבי “פסוק בפסוק”, נמשכה למעלה משעה, במהלכה האדמו”ר נשנק מבכי שוב ושוב.
כאמור, בחרנו הפעם להביא תיאור מחצרות הענק בהן היה שינוי יוצא דופן בחג הנעלה והמרומם. בכל חצרות הקודש בארץ נחוגה החג ברוב פאר והדר בהשתתפות רבבות חסידים ואנשי מעשה מהארץ ובחו"ל, באופן נעלה ומרומם.
הצגת כל התגובות