כיכר השבת

פרשת השבוע

רבי נחמן מברסלב מסביר: סוד הכהן כסוד הצדיק - והוא?

רשב"י הקדוש אומר שיש לנו יראה, אבל, היראה מגיעה מתוך: "אנן בחביבותא תליא מילתא" – אנו חביבים ביחד, כאשר אנו אומרים את המילים בחביבות בקו האהבה, כי דיבור בחביבות נשמע ומתקבל על הלב | הפרשה מתורת רבי נחמן זי"ע (חסידים)

| 1 | כיכר השבת |
רבי נחמן מברסלב מסביר: סוד הכהן כסוד הצדיק - והוא?
(צילום: להגביה עוף)

רבי נחמן – פרשת אמור

סוד הכהן כסוד הצדיק - והוא?

"אמור על הכהנים בני אהרן, ואמרת אליהם" עולות שתי שאלות:

מדוע התורה השתמשה במילה אמור, ולא במילה 'דבר', או 'הגד'?

מה ניתן ללמוד מכפל לשון 'אמור, ואמרת'?

אמור – אמירה רכה

אמור היא אמירה רכה, והיא דרכו של רשב"י הקדוש כפי שכתוב הזוהר הקדוש: "שמח רבי שמעון ואמר: "ה' שמעתי שמעך יראתי" (חבקוק ג, ב).

רשב"י הקדוש אומר שיש לנו יראה, אבל, היראה מגיעה מתוך:

"אנן בחביבותא תליא מילתא" – אנו חביבים ביחד, כאשר אנו אומרים את המילים בחביבות בקו האהבה, כי דיבור בחביבות נשמע ומתקבל על הלב.

האהבה היא קו שמקשר בין: הקב"ה – עם ישראל – והתורה.

ומאוד מתאים לימי ספירת העומר: אמר להם הקב"ה לישראל:

בני אהובי! מה אני מבקש מכם?

אלא שתהיו אוהבים זה את זה, ומכבדים זה את זה...

משל לאחד שמצא את חברו שהוא עושה כתר.

אמר לו: בשביל מי? השיב לו: בשביל המלך.

אמר לו: כיון שהוא לצורך המלך כל אבן שתמצא קבענו בו.

אומר רבי נחמן, כך כל אחד מישראל הוא: ככתר להשם יתברך, וצריך להכניס בו כל מיני אבנים (נקודות) טובות שאפשר למצוא, ולכן, בכל אחד מישראל יש נקודות טובות, ואין אחד דומה לחברו, ואין מה להשוות בין אחד לשני, כמו שכתב במעשיה החכם והתם:

"זה המעשה שלו, וזה המעשה שלי, ולמה לנו לדבר באחרים..."

הזוהר הקדוש מצטט פסוקים שמוכיחים את אהבת ה' לבניו: 

"אהבתי אתכם אמר ה'", ו"כי מאהבת ה' אתכם".

'אמור' – מדוע היה צריך להשתמש באמירה רכה? הפרשה מדברת על מסירות נפש בקיום המצוות, ומפרטת על שמירת שבת ומועדים.

'אמור' 'ימין מקרבת' - אם רצונך שדברך ישמעו ויתקבלו באהבה על לב השומע, דבר בסגנון ימין מקרבת – לשון רכה.

לפעול בעולם – בחביבות ורכות

לאחר שרשב"י ובנו רבי אלעזר ישבתו במערה 12 שנה, הם יצאו לעולם, והיה קשה לראות יהודים שעסוקים בחיי שעה, רבי אלעזר הקפיד, ורשב"י תיקן, רשב"י נתן כח לכל יהודי לאמץ את דרכו:

לפעול בדרך חיובית ומתוך אהבה, בלשון רכה ומתוך ערבות הדדית.

אמירה או דיבור?

העולם נברא - בעשרה מאמרות. התורה נתנה - בעשרת הדיברות.

אמירה – לשון רכה, דיבור -  לשון קשה.

התורה, מצד עצמה היא דיבור תקיף שאין בו פשרות, ולכן:

התורה ניתנה - בעשרת הדיברות.

אבל, צריך להוריד את התורה לעולם לפי דרגת הציבור ששומע, ולפנות אליו באמרה - בלשון רכה, כפי הבנתו של השומע, וכדי שהדברים יתקבלו על ליבו, ולכן, העולם נברא בעשרה מאמרות.

אי אפשר להתעלם מדרגת השומע, הקושי וההתמודדות שהוא עובר.

הוא יקבל את המסר, רק עם הוא יאמר באהבה ובשפה ומילים שמותאמים לו (שיחות קודש תשל"ז).

מדוע כפל לשון - 'אמור ואמרת'?

מיד בתחילת הפרשה, חז"ל מביאים ביבמות דיוק חשוב, הם מצמידים את הלשונות הכפולים 'אמור ואמרת' ודורשים: להזהיר גדולים על קטנים.

לפי הפשט, כפל הלשון בה להורות לכהנים הגדולים, להשגיח על הקטנים שישמרו מטומאות ועוד.

רבי נחמן מלמד בליקוטי מוהר"ן (תורה ב') שהגדולים מוזהרים על הקטנים, מכיון שהגדולים בעלי מעלה, ומצווים להשגיח על הקטנים, ואת הלשון 'להזהיר' הוא מפרש להאיר, מלשון 'זוהר' - אור.

מה מאפיין גדול לעומת קטן?

מבחינה הלכתית, הגדרת 'גדול וקטן' קשורים למידת היכולת של הגדול להשגיח על עצמו, וקטן הוא – מי שאינו יודע לשמור על עצמו.

הגדרת 'גדול וקטן' בהקשר הנפש:

הגדולים הם הצדיקים - שיודעים להשגיח על נפשם היקרה.

הקטנים הם רוב העם - שאינם מודעים לחשיבות ויוקר נשמתם הקדושה, ולפעמים מבזבזים את הזמן בשיחות חולין, ועוד דברים שלא באמת ממלאים את הנשמה.

הכהנים, שהם הגדולים מצווים להשגיח על הקטנים, ולהתחבר אליהם, ולאמר לליבם את רצון ה'.

קיום עם ישראל – קשר בין המדרגות

מהפרשה לומדים ענין חשוב ומהותי, שהוא אבן היסוד לקיום עם ישראל:

חייב קשר תמידי בין מדרגות הגדולים, לבין מקומם של הקטנים.

הגדולים קיבלו אחריות גדולה, להיות בקשר תמידי עם הקטנים, להשגיח עליהם, ולאמר להם את אשר יעשו.

הכהן משמש - נקודת חיבור בין כלל ישראל לקב"ה.

וזוהי עבודת הצדיקים בדורנו...

התורה מדגישה את ייחודם של הכהנים, כי הם עושים את העבודה שעושים הצדיקים בכל דור ודור.

הצדיק והכהן הם – החיבור ונקודת ההתקשרות שלנו הקטנים אל הקדושה, אל הנשמה.

יש לנו על מי לסמוך, יש את הגדולים...

"מה לכם לדאוג, מאחר ואני הולך לפניכם..."

שנזכה, אמן!

תוכן שאסור לפספס
1 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
1
אשרייך הרבנית! תודה רבה! שנזכה אמן!
יהודית
אולי גם יעניין אותך
חסידים ואנ"ש