מה מלמד הבעש"ט הקדוש?
סיפר רבי יוסף מקמינקע שהבעל שם טוב הקדוש ציפה לעלות בסערה כמו אליהו זכור לטוב, והצטער מאוד שלא יהיה כך.
סברו בני ביתו שהוא מצטער על פטירת אשתו, ושאלו אותו, והשיב, שהוא מצטער על אלו המוחין שמוכרחים לנוח באדמה, כי עכשיו הוא פלג גוף אי אפשר, ועל זה הוא מצטער.
כמה שבועות קודם שהסתלק הבעל שם טוב הקדוש, שמעו שאמר שאם לא יבוא הגואל במשך שישים שנה, אני מוכרח לבוא לעולם בחזרה.
והעיד רבי אהרון ממז'בוז' שאמר לו הבעל שם טוב הקדוש:
"בוודאי יתגלגל ויבוא בזה העולם, אבל, לא אהיה כמו שאני עכשיו".
אבל, אין אף אחד יודע מה התכוון הבעל שם טוב הקדוש בדבריו, ואמר רבי אהרן: "מי הוא זה שישאל פירושו של אותו דבר".
נסתרות מי יבין...
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
ידועה אימרתו של רבי זושא שבעולם האמת ישאלו אותו, למה לא היה זושא...
ניצול כוחות הנפש: כל אדם נדרש להגיע לדרגה שהועידו לו משמים, כפי כוחות הנפש שניתנו לו, רק שהאדם לא מכיר ומנצל את כוחות נפשו, ואם היה מכיר את כוחותיו, לא היה מתעצל לעשות ולפעול...
הכרה ביכולות – מקפצה להתקדמות: כדי שהאדם ימצה את הפוטנציאל שטמון בו, הוא חייב להעריך את הישגיו ולהודות עליהם לקב"ה, וזה יתן לו כוח להמשיך להתקדם הלאה.
רצון חזק, ושימוש בכח הבחירה – ביחד עם תפילה לסיעתא דשמיא, האדם יכול להגיע להצלחה שלא חלם, בגשמיות וברוחנית.
בשבילך נברא העולם: ידוע מאמר חז"ל -"לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר – בשבילי נברא העולם" (סנהדרין לז') כי כל אחד צריך להכיר את חשיבותו ומעלתו, ולדעת שהוא אהוב, יקר וחשוב לה' יתברך, כמו שכותב הזוהר הקדוש (תרגום):
אילו היו יודעים בני אדם האהבה שאוהב הקב"ה לישראל, היו שואגים כאריות לרדוף אחר ה' (פר' שמות).
תעריך את מעשיך - ואל תתבלבל: בדור המבולבל שלנו, הופכים את הענווה - לרגשי נחיתות, היראת שמים - לדיכאון, השפלות - לייאוש.
צריך לדעת, שדווקא בדורנו שיש ירידת הדורות, כל מעשה יקר מאוד וחשוב לפני ה' יתברך, וכפי שמסופר על המהרח"ו ששאל את האריז"ל:
איך הוא אומר שיש מעלה לנפשו? שהרי, אין דרגתו מגיעה לעקב הקטן שהיה בדורות הראשונים?
תשובת האריז"ל - מדויקת לנו: ענה לו האריז"ל "ואמר לי, דע לך, כי אין גדולת הנפש תלויה - כפי מעשה האדם, רק - כפי הזמן והדור ההוא".
וממשיך: "כי מעשה קטן מאד בדור הזה, שקול בכמה מצות גדולות שבדורות אחרים, כי בדורות אלו - הקליפה גוברת מאוד מאוד לאין קץ, מש"כ בדורות ראשונים (שער הגלגולים, הקד' לח').
כל מעשה שלך - משפיע על כל העולמות: נדמה לנו שאנו קטנים, אבל, אומר הבעל שם טוב הקדוש: "דע מה למעלה ממך" - רצה לומר:
"ממך תדע" – אתה יכול לדעת ממך מה קורה למעלה בעולמות העליונים. אומר הבעש"ט הקדוש:
תבדוק מה קורה איתך - "איזה מידה שנתעורר בך, שכך - הוא למעלה".
אם יש עכשיו רחמנות בעולמות העליונים, זה - נמשך ממך, כי אתה נוהג עכשיו במידת רחמים.
הענווה – מרחיקה אותך מעבודת ה': אומר הבעל שם טוב הקדוש, שמרוב ענווה ושפלות האדם מתרחק בעבודת ה', ואינו מאמין:
"כי האדם גורם ע"י תפילתו ותורתו - שפע אל כל העולמות!
וגם המלאכים ניזונין על ידי תורתו ותפילתו".
כי אם היה האדם מאמין: "כמה היה עובד ה' בשמחה וביראה מרוב כל, והיה נזהר בכל אות ותנועה ומלה לאומרה כדקא יאות..." (בעל שם טוב על התורה, פר' נח).
וכמו אמרו חז"ל: "ענוותנותו של ר' זכריה גרם חורבן..." (גיטין דנ"ו).
"אם תשכבון בין שפתים" - הקב"ה נושק שפתי האדם: אם תרצה לדעת מה הערך של תורתך ותפילתך, אומר שלמה המלך:
"אם תשכבון בין שפתים" - הקדוש ברוך הוא שומר ושוקד על שפתי האדם לנושקה! כשהוא אומרה בתורה ובתפילה בדחילו ורחימו!
נפלאים הדברים... והחכם ישים אל ליבו...
לזכור תמיד – כל תנועה ודיבור עושים רושם: כל אחד צריך לזכור בלי שום קשר לדרגתו הרוחנית, ש"סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" - כל תנועה ודיבור, בהילוכך ובעסקך עושה רושם למעלה, ואם תזכור את הדברים, בוודאי תזהר בכל דרכך ועסקך שיהיו לשם שמים (תולדות יעקב יוסף, עקב).
אזן את שאיפותיך כפי דרגתך: כל אחד צריך לרצות להתקדם בעבודת ה', אבל, צריך להיזהר שיצר הרע לא ישמע יותר מידי את המילים: "מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי" כדי לייאש אותו, ולהכניס בו ענווה פסולה.
השכינה בגלות, ואתה יכול – לגאול אותה! ממשיך הבעש"ט הקדוש ואומר, שבפרט בזמן הזה שהשכינה בגלות:
"שלא מצאה היונה מנוח לכף רגלה" – האדם צריך להבין שאם יעשה את מעשיו לשם שמים, מיד הוא יעשה: "כיסא להשכינה שתשרה בו"!
בדורות הראשונים היו הרבה צדיקים, אבל "בזמן הזה - כי גמר חסיד שיעשה חסד עם קונו" מי שגיבור חיל וחכם, ישים את כל כוחו:
"לגמול חסד עם השכינה, ואז נעשה כיסא אל - מידת החסד".
אברהם אהובי – וגם אתה אהובי: בדורו של אברהם אבינו לא היה מי שיעשה חסד עם השכינה, כי אם אברהם אבינו, וגם בדורנו, אין מי ששם ליבו:
"לעשות עזר וסמך להשכינה בגלות המר הזה כי אם מעוטי דמעוטא" ומי שכבר עושה, כדאי שיעשה מתוך במסירות נפש, וע"י זה זוכה שיתקיים בו:
"השם נפשו בכפו, וודאי נעשה כיסא אל השכינה - במידת החסד" (תולדות יעקב יוסף, פר' עקב).
יהי רצון שיהיה שבוע טוב ומבורך לכלל ישראל, ויזכו לבשורות טובות, ברכה ופרנסה, רפואה וכל הישועות, אמן!