איך זכה הרועה צאן להתנשא מעל כל השרים?
פעם שאלו את הבעל שם טוב הקדוש: איך יתכן שאנו לומדים תורה עושים מצוות ומעשים טובים, ומתפללים, ובקשתנו לא נענית בשמים (נשארת למעלה) וכבודו – בקשותיו ודבריו נשמעים בשמים ועושים פרי?
הבעל שם טוב הקדוש השיב להם במשל לבן מלך, שתעה בדרך והיזדמן למקום מרעה צאן, והיה רעב וצמא ויגע.
רועה צאן ראה את בן המלך ויאסף אותו לביתו, אולם, במה הרועה העני יכול לכבד את בן המלך בסבר פנים יפות?
לרועה צאן היה חתיכת בד נקי ומכובד בתרמילו, הוא פרש את חתיכת בד הפשתן על השולחן, ואפילו לחם לא היה לו להניח על המפה, ואחר כך, השכיב את בן המלך על הארץ, ופרש תחתיו שמיכה לבנה וטהורה.
יותר מזה, לא היה שום דבר לכבד את בן המלך במאומה, ואפילו לחם לא לו להניח על המפה, ולאחר מכן, לא היה לו כרים וכסתות לשים על השמיכה, כי לרש אין כל, ורועה הצאן עשה כבוד לבן המלך, בכל מה שהיה בכוחו לעשות, ועשה זאת מתוך בכבוד רב, ובדרך ארץ גדול.
לאחר ששב בן המלך לביתו, ציווה לקרוא את הרועה לפניו, וינשאהו מעל כל השרים, ישאלו השרים את בן המלך: מדוע כך אתה מנשא את הרועה הזה, הלא אנחנו תמיד עושים רצונך ככל אשר אתה מצוה לנו?
השיב להם בן המלך, כל הכבוד והיקר אשר אני מכבד אותו, הוא רק בעבור זה שנתן לי מפה לבנה ונקיה, ושמיכה לבנה על הארץ.
עד כאן דבריו הקדושים של אור שבעת הימים מרן קודש קודשים הבעל שם טוב הקדוש, והבן הדברים, כי יש בהם עמקות גדול (שושנים לדוד תהילים פ"ב).
ה'תפארת שלמה' מתאר מה הבעל שם טוב הקדוש פעל בחייו:
"והפליא עצה, והגדיל תושיה מכל הדורות שלפניו:
לרומם כבוד הבורא, להרבות תלמידים.
להורות להם דרכי הקדושה וטהרה:
בתורה לשמה והכנת התפילה".
הבעל שם טוב הקדוש השאיר משפיעים לדורי דורות, עד בא המשיח, כפי שממשיך וכותב:
"כאשר עינינו רואות מכל צדיקי הדור תלמידי תלמידיו אשר מפיהם אנו חיים, וכל הדבורים בהם יצליחו ויעשו פרי".
ידוע ש"צדיקים במיתתן קרויים חיים"... והבטיח הבעל שם טוב הקדוש:
"וכה אמר, כי מי שזוכה להיות משובתי שבת ואוכלי שולחנו, הוא נותן בו סם חיים, להיות בקרבו רפואה, להיוושע מכל התאוות, וגם פועל להבא להתנהג בביתו בקדושה ובטהרה" (תפארת שלמה, יתרו, ד"ה ויקח).
מהשבחים הללו, ניתן להבין מעט מפועלו של הבעל שם טוב הקדוש, ומדוע דבריו נשמעים בשמים, ובקשותיו עושות פרי ונענות בשמים, זכותו תגן על כל עם ישראל, אמן.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
אומר הבעל שם טוב הקדוש: "ואל ירבה בדקדוקים יתירים" – לפעמים דקדוקים יתרים גורמים לאדם 'נערווים' (צוואת הריב"ש, הנהגות ישרות, מד'). והדקדוקים הללו, אין מקורם בהלכה.