ליארצייט של אימו של רבי נחמן פייגא הצדקת – י"ט אדר
איך אמא הדליקה 'אש' שלא כבתה לעולם?
פייגא הצדקת, אימו של רבי נחמן מברסלב, היתה ידועה כבעלת רוח הקודש, ונהגו אחיה הקדושים לקרוא לה: "פייגלה הנביאה" - פייגלא די נביאתה.
פייגא היתה נכדתו של הבעל שם טוב הקדוש, וגרה לאחר חתונתה בביתו של סבה הבעל שם טוב הקדוש במעזיבוז,
הצדקת פייגא, הבעירה את 'אש' הקדושה בבנה רבי נחמן, 'אש' אהבת ויראת ה' וזאת, עוד טרם נולד, וגם בתקופת ילדותו המיוחדת במינה.
'אשרי יולדתו' – לידת הצדיק רבי נחמן
פייגא הצדקת התפללה רבות בציון של סבה הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, והיתה בוכה, מתפללת ומרבה בייחודים קדושים, כשהיתה מעוברת בבנה, וסיפרה שטרם לידתו של רבי נחמן, האירו לה הארות רבות שלא ניתן לצייר ולספר כלל.
רבי נחמן נולד בר"ח ניסן תקל"ב, ברגע צאתו לאוויר העולם, אימו הצדקת נטלה מיד את ידיו שלוש פעמים לסירוגין, וכיסתה את ראשו בכיפה שסרגה עבורו בימי עיבורה, ומרגע הולדתו היתה נוטלת ידיו כדין, בכל פעם שהתעורר לינוק.
צדיק בא לעולם - טובה באה לעולם
בח' ניסן תקל"ב בברית המילה של רבי נחמן, לאחר שקיבל את שמו, ביקשה אימו מאחיה, דודו של רבי נחמן רבי ברוך ממזיבוז שהיה הסנדק: 'ברוכ'ל' (כך נהגה לקרוא לאחיה הקדוש), "תאחל לו שלא יחלקו עליו" [ווינטש איהם אן מעז אל נישט קריגען אויף איהם]. והשיב לה הצדיק הקדוש ר' ברוך: "פייגלה, זה לא יכול להיות, זה כבר אבוד, מוכרחים לחלוק עליו".
העריסה על ציון הבעש"ט הקדוש
כך גדל רבי נחמן, כשאביו רבי שמחה עבד את ה' בדבקות וקדושה, ואימו פייגא הצדקת שמרה מאוד על בנה, ונהגה להביא את עריסתו לציונו של הבעל שם טוב הקדוש, להניח אותה על הציון, ולהתפלל שם בתחינה זמן רב.
אימו הצדקת של רבי נחמן גרה בדירתו של סבה הבעל שם טוב הקדוש, והיו תלמידיו ותלמידי המגיד, נוהגים להגיע למזיבוז להתכנס בביתה, והיו משיחים בעבודת ה', ומסיפורי רבם.
על כן, כבר מגיל שלוש ארבע, רבי נחמן היה עומד סמוך לשולחנם, שומע ושותה בצמא רב את דבריהם, והדברים נחקקו בליבו ובדעתו, והתלהב לנהוג כמותם.
רבי נחמן ספג בביתו קדושה עצומה, והתעוררה בו תשוקה עזה לנהוג בקדושה וטהרה, וכבר בגיל צעיר, הרגיל עצמו בהנהגתם הקדושה של תלמידי הבעל שם טוב הקדוש, וכפי שחונך בביתו הקדוש ע"י הוריו.
ניצוץ הקודש שנדלק בו, בער - ולא נכבה לעולם.
מעיד אני, אש הקודש שלי – שלה הוא!
פייגא הצדיקה, התפללה רבות על הצלחת בנה בתורה וביראת שמים, ושהנהגתו תהיה בקדושה וטהרה, ורבי נחמן החזיק לה טובה גדולה ע"כ, ואמר:
"והזהיר לכל אשר יבקש בזכותו, שיזכירנו על שם אימו דייקא, ולא כשאר נפטרים אשר מזכירים אותם רק על שם אביהם".
ניצוץ הקודש שנדלק ברבי נחמן מבעיר כל לב שרוצה להתקרב ולעבוד את ה', והוא המשיך את דרכו של סבו, שמראה לכל יהודי שהוא חשוב ויקר לה' יתברך, כי בכל אחד יש 'גחלת' אש – שלעולם לא תכבה, בלי קשר אם ליבו 'נשרף' כי חטא, כי כל 'אבק' שריפה אפשר להפוך ל'אש' קדושה.
הדליק לכל יהודי את - אש הקודש!
רבי נחמן מרומם כל יהודי בדרכו המיוחדת, ומוכיח לכל אחד שהוא:
לא התנתק מהקב"ה, כי הקב"ה - לא התנתק ממנו.
הקב"ה - לא מוותר לעולם על אף יהודי!
הבעל שם טוב הקדוש נהג לומר, שבכל יהודי ניצוץ שלא כבה לעולם:
"אפילו כשנופל ממדרגתו יהיה דבוק בבורא יתברך במחשבה קטנה... ומכח אותו 'קטנות' - יבוא לגדולות, כמו בגחלים".
תמיד נותר בגחלים ניצוץ 'אש' קטן, שיכול - להבעיר מדורה!
רבי נחמן מלמד איך לשמור על הגחלת אף למי שקצת רחק.
השמחה – יכולה להבעיר לבבות כבויים
רבי נחמן הבעיר בלבבות את אש השמחה "כי בשמחה תצאון":
השמחה מוציאה את האדם מכל - הקשיים והצרות.
תמיד אפשר לפתוח דף חדש, ולהבעיר את אש אהבת ה', ולעורר את חמימות הלב, גם אם:
האש 'הורידה' להבות, עד שנראה הכל אבוד, עדיין - אסור להתייאש!
איך מבעירים את האש מחדש?
רבי נחמן מלמד, שיש בך טוב, רק – שלא תמיד הוא גלוי, ולכן, אתה חייב:
לראות ולהכיר את הטוב שבך, כי אתה – תכלית הטוב!
והטוב הזה, יבער ויבעיר את ליבך מחדש, ותגלה שאתה:
בן מלך שעשוי מאבנים טובות...
רבי נחמן השאיר דרך לדורות, ואמר, להזכיר את שמו עם שם אימו, כי האש שלו יוקדת בזכותה:
'אמה של מלכות' - ובזכותה, האש שלו לא תכבה לעולם.
ותמשיך להבעיר עוד לבבות יהודים - עד ביאת המשיח.
אמה של מלכות – הדליקה אש לדורות
"הלוא כל דברי כאש נאום ה'" – הצדיקים האירו את אש התורה, שיכולה להבעיר כל ניצוץ יהודי, ולאפשר לו להתחיל מחדש, כי אין שום ייאוש כלל בעולם.
פייגא הצדקת הבעירה את האש הקדוש בלב בנה רבי נחמן, כדי שהוא יאיר וידליק את אש הרצון בכל מי שאשו דעכה.
יש בך ניצוץ – תצית אותו! תדליק את האש – ותדלק!
לע"נ פייגא בת יחיאל מיכל ואדל זכותה וזכות בנה רבי נחמן בן פייגא, יגנו על כל עם ישראל, ונראה ישועות במהרה בימינו, אמן!