פרשת וירא – עפ"י הבעש"ט הקדוש
אל תחליק! זה - רק ניסיון!
"והאלוקים ניסה את אברהם" - אומר הבעל שם טוב הקדוש שכאשר הקב"ה שולח לאדם ניסיון, לפני כן הוא:
לוקח לו את ה'דעת'.
כי אם היה לאדם 'דעת':
לא היה לו ניסיון! הניסיון תקף רק, כשאין - לאדם 'דעת'.
אומר המהרח"ו, הקב"ה הביא את אברהם אבינו ל'קטנות מוחין', ורק אז:
'ניסה את אברהם' – רק אז, היה לאברהם אבינו מבחן אמיתי, שיכול:
לרומם את האדם לגבהים רוחניים חדשים (עץ חיים).
למה נכשלתי? פשוט מאוד!
בזמן ניסיון, יצר הרע רודף את האדם:
"עד שלא נותן להם רגע של ישוב הדעת, ומגודל הצער והעצבות, גוברות עליהם תאוות עולם הזה...".
והאדם לא יודע האם יצליח לעמוד בניסיון או לא.
ואם הוא ניכשל, שידע, לא הוא שרצה להיכשל:
ולפעמים, האדם באמת לא מבין, איך לא הצליח לעמוד בניסיון, והתשובה היא:
"אין אדם עובר עבירה, אלא אם כן, נכנס בו רוח שטות" (נתיב מצוותיך נתיב האמונה, שביל ו).
לנסותך, ובסוף - להיטיב לך!
אומר ה'שם משמואל' שבזמן ניסיון, הקב"ה לוקח לאדם את:
'מדרגות' היראה והדבקות, שהיו לו – עד היום!
כדי שבזמן ניסיון, האמונה שבליבו תתגלה.
לכל אחד הקב"ה 'מארגן' עשרה ניסיונות, במטרה:
"למען ענותך - ולמען נסותך"!
ואז - "להיטיבך באחריתך"! (דברים ח, טז).
לכן, כל ניסיון הולך יחד עם 'הסתר פנים'.
אבל, אל תחשוב לרגע – שהקב"ה שכח אותך!
אתה מרגיש 'הסתר פנים', ואין זה נכון, כי:
הקב"ה לא עזב אותך, אפילו לא – לרגע אחד!
תהיה מטפס הרים – ועלה בהר!
הניסיון נשלח לך משמים, כדי לאלץ אותך 'בל כורחך' - וכן בטובתך:
לעלותך לדרגה רוחנית – יותר גבוה!
מי אמר שלטפס בהר - זה קל?
גם לטפס ולעלות בדרגות רוחניות – זה קשה!
"מי יעלה בהר ה' – אולי קשה, אבל - שווה!
לטפס בהר - לא קל, אבל – זאת הדרך היחידה להתקדם לפסגה!
אבל, הקושי לא אמור לבלבל אותך, ולמנוע ממך להגיע - לפסגה חדשה.
רק מי שעולה בהר, מגיע – לפסגה!
למרות, שבזמן הטיפוס אתה מרגיש - גלות ממש!
הגלות - ה'כלי' לגאולה
ה'כלי' לגאולה, נבנה דווקא ע"י 'גלות'! ולכן:
הדרך שמבטיחה שנעבור את ה'מסע' בשלום, היא:
לצרף את הקב"ה למסע.
אומר הבעל שם טוב הקדוש, שתפקיד האדם:
לשבור את החומה שחוצצת בינו לבין הקב"ה, ולגלות את 'אלופו' של עולם בתוך הניסיון, ולהתקדם איתו ב'מסע' הניסיון, לצעוק אליו:
"איכה"? "איה מקום כבודו".
תמשיך לצעוד במעלה ההר, ביחד עם הקב"ה, וזה:
"אלוקים נגלה למשה מתוך הערפל - כי שם האלוקים".
אין אחד שלא טיפס על ההר - גם אתה, אז – אתה יודע!
כל עליה וטיפוס בהר, מחזקים עוד קצת את קשרי האהבה עם הקב"ה.
ברגעים אלו, האדם קולט את גדלות ורוממות ה', ועד כמה הוא 'אין' לעומתו, וזוכה:
לניסים וישועת אף - מעל הטבע!
זה המסלול, ולא ניתן להתחמק!
אברהם אבינו מלמד, הניסיונות הם מסלול החיים הנורמלי, ואם האדם יזכור שהקב"ה לא מעמיד אדם בניסיון שלא יוכל לעמוד בו, יהיה לו יותר קל להתמודד, ואל תשכח:
ש'אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו'.
והכל רק, למען – לנסותך ולהיטיבך!
הניסיון – מקרב ליעוד חיינו
בזמן הניסיון, האדם מטפס בסולם ש'ראשו מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה', והוא כמלאך אלוקים, שכוסף להתקרב ולידבק בה' יתברך, וכך:
להתקדם לקראת מימוש תכלית חייו.
כל עמידה בניסיון היא:
ניצחון האור על החושך, אף אם היא - לא מושלמת.
הקב"ה בוחן את הרצון והמאמץ, הוא:
בוחן כליות ולב - ולא הצלחה!
הניסיון והכח – שלובים יחדיו
האמונה של האדם בה' יתברך, ובעצמו, היא:
שנותנת לו כח להתמודד עם אתגרי החיים!
בזמן ניסיון האדם מוצא בתוכו 'כלי' מלחמה חדשים, שלא ידע עד היום על קיומם, וזאת:
אחת המתנות הגדולות, שהקב"ה נותן לאדם בזמן הניסיון.
כיצד האדם יעמוד בניסיון?
כל ניסיון שיש לאדם, הותאם ונשלח – במיוחד עבורו, ודווקא בזמני הניסיון הקשים, האדם מקבל מהקב"ה את ה'מחמאה' הכי גדולה:
"ועתה ידעתי - כי ירא אלוקים אתה".
המילים הללו, נותנות לכל אדם, את הכח לעבור את 'גלות' חייו.
כי דווקא הגלות היא - ה'כלי' לגאולה!
כשאתה שובר את חומות הברזל שמפרידות בינך לבין הקב"ה, אתה:
'עולה' בדילוגים לקומה רוחנית חדשה - וישועתך מגיעה!
האור בא רק – אחרי החושך!
לפני עלות השחר קיים החושך הכי גדול, ורק מתוך החושך הגדול מתחיל האור להאיר ולפרוץ.
אין אפשרות שלא לעבור את חשכת הלילה, אם רוצים לראות את האור שמבציר בעלות השחר, וזה שנאמר:
"כי אשב בחושך, ה' - אור לי".
גם כאשר האדם מרגיש 'חושך', הוא צריך לזכור:
"כאשר נצמחת הישועה, רואים למפרע שכל: ההסתרות היו טובות ונחוצות".
מלוא כל הארץ כבודו -ממש!
בזמן ניסיון, האדם צריך לחזק עצמו, ולזכור שהכל נובע מ'אור' ה' יתברך, שמסתתר בכל פרט ופרט בבריאה, כפי שאומר הבעל שם טוב הקדוש:
"מלוא כל הארץ כבודו" ו"את השמים ואת הארץ אני מלא" – הם כפשוטם ממש!
אין שום מעשה, דיבור או הרהור שנעשה - נגד רצון ה' יתברך, אלא:
האדם לא תמיד מבין את דרכי - ההשגחה העליונה.
הכל נעשה ברצונו של ה' יתברך:
ובהשגחתו הפרטית והכללית על כל הנבראים, בכל רגע ורגע.
ימי החשכה - מעצימים את יתרון ה'אור'
דווקא הירידה מעצימה את ה'אור האלוקי', כי מתוך ההסתרה, מתגלה יופייה של נשמת האדם, ודווקא משם הנשמה מתרומם ומאירה באורו יתברך.
הבעל שם טוב הקדוש מסביר, שהעמידה בניסיון בימי ה'חושך' ימי ה'קטנות':
הופכים את ימי ה'קטנות' לימי 'גדלות' - ואור נפלא!
בבחינת - ש'נמשך יתרון האור מכוח - זמן החושך'!
האדם מרגיש שמחה אמיתית, שאין לה שום תחליף משמחת העולם הזה... (קדושת לוי פר' שמות).
האבות הקדושים סללו את הדרך ל'שער השמים', הם מלמדים אותנו, איך לזכות לתואר הנכסף:
"עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה".
וכמו שהקב"ה קרא לאברהם אבינו אהובי, גם עליך יאמר:
כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה!
ועוד בדורנו...
שנזכה אמן...