איך הבעש"ט התמודד עם הכומר שהציק?

בית העלמין במז'יבוז' (צילום: הקהילה היהודית, קייב אוקראינה)

כיצד פעל הבעש"ט הקדוש לאט ובנחת?

שמעתי שהיה כומר אחד בקהילת קודש מזיבו'ז אצל הקומיסר, שהיה עושה צרות גדולות ליהודים באותה העיר.

בני העיר היו מציקים לבעל שם טוב הקדוש שיתפלל לגרש את הכומר מהעיר, ואמר להם הבעל שם טוב הקדוש: אינני רוצה להתגרות עימו כי הוא מכשף גדול, וכשאתחיל עימו ירגיש תיכף, ולא עסק בזה כלום.

פעם אחת לחץ הכומר את בני העיר מאוד, ובאו אל הבעל שם טוב הקדוש בצעקה ובקובלנא רבה.

ענה להם: מה אעשה עמכם? אני אתחיל לעסוק עימו, אבל לאט ובנחת בכדי שלא ירגיש. והתחיל בתפילות, ותיכף הרגיש הכומר.

פעם אחת נסע הבעל שם טוב על הר אחד, ופגע בכומר, שבאותו הזמן ירד מן ההר, ואמר הבעל שם טוב הקדוש שיהיה לכומר מפלה, ואילו היה חס ושלום להיפך לא היה טוב לו.

וכן היה, כי בא שר העיר ונטל ממנו את רכושו וממונו, והורידו אותו ממקומו ממשרתו, והוכרח לשלם לכל היהודים שבעיר לכל אחד ואחד תביעתו עד שנעשה עני, ונסע מן העיר בסוס אחד לעגלה בזויה.

ומפי רבי לייב מסינאוי שמעתי נוסח אחר, כי עשה הכומר כישוף לבעל שם טוב הקדוש, כשנסע הבעל שם טוב הקדוש על הגשר אצל הרחיים נשא העגלה עם הסוסים, והפילם מן הגשר אל המים.

והבעל שם טוב הקדוש עיכב את העגלה, והעמיד את הליטאקיס והניח את הדפים (העמיד עמודי עץ, כדי לעכב את זרימת המים, והניח קורות עץ שטוחות, בכדי להעלות עליהם את העגלה והסוסים).

והאנשים שהיו בעגלה יצאו, ושכרו נכרים שיוציאו את הסוסים עם העגלה. אז אמר הבעל שם טוב הקדוש, שכיוון שהכומר יודע שהוא מתפלל למפלתו, בוודאי שיהיה לו סוף רע, צדיקים גוזרים גזרה והקב"ה מקיימה.

מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך

הסנה בוער, אך אינו אוכל – מה הדבר מסמל?

אמר האדמו"ר הזקן בשם המגיד ממעזריט'ש שאמר בשם מורנו הבעל שם טוב הקדוש: "וירא מלאך ה' אליו בלבת אש... והנה הסנה בוער באש, והסנה איננו אוכל" אמר משה רבנו, אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה.

התגלות 'ניצוץ' נשמת כל אחד מישראל: משה רבנו רצה לראות את המראה הגדול, כיצד יתכן שהסנה בוער, אבל, אינו אוכל? ואומר הבעל שם טוב הקדוש:

לכל אחד מישראל - יש התגלות, ולכל אחד ההתגלות היא - לפי דרגתו.

ניצוץ 'אש' נשמת היהודי - לא יכבה לעולם: הבעל שם טוב הקדוש כדרכו באהבת ישראל, מחזק כל יהודי, ואומר, שגם יהודי שנמצא בדרגה מאוד נמוכה, גם לו יש התגלות אלוקים.

התגלות זו, מרמזת לו על ניצוץ האש שקיים בתוכו, שהוא ה'חלק' אלוק ממעל – שבו, לא 'אוכל' – לא נגמר, רק מחכה להתגבר ולהתגלות בצורה יותר מאירה וחיה.

הסנה בוער - באש של מעלה ואש של מטה:

מבאר ספר המאמרים, "והסנה בוער באש" – הסנה הם ישראל שבוערים: באש של מעלה ואש של מטה.

אש של מעלה – היא התורה שנמשלה לאש.

אש של מטה - היא ה'אש' הזרה של מצרים, שרוצה לכלות את הקדושה של ישראל באש זרה, ועל כן נאמר על זה:

"המראה הגדול" – המראה היה גדול, כי הוא - דבר והיפוכו.

צוררים מבית ומחוץ: בכל הדורות היה לעם ישראל צוררים מבית ומחוץ עמדו עליהם לכלותם ח"ו, וניסו למנוע מהם לימוד תורה, וקיום מצוות, כמו בתקופת היוונים - רצו להשכיחם תורתך, ולהעביר על חוקי רצונו של אביהם שבשמים.

'אש בוערת ואיננו אוכל': הראה הקב"ה למשה רבנו שהסנה איננו אוכל, משה רבנו חשב שמצרים מכלים את ישראל, אך, הראהו הקב"ה 'אש בוערת ואיננו אוכל'.

הבטחה לישראל – לא תכלו לעולם: במעמד זה הבטיח הקב"ה למשה רבנו שעם ישראל יקבלו שמירה - ולא יכלו לעולם, כפי שכתוב: "ואתם בני יעקב לא כליתם".

המעמד הנורא - מסמל את עם ישראל: הסנה מסמל את המצב של עם ישראל ואת הדרך שהקב"ה יגאל אותם.

נשרף ומתענה, אך - מושגח בתמידות: אומנם עם ישראל נשרף ומתענה בגלות מצרים ובכל הגלויות, אך, הקב"ה לא מסיר את השגחתו ממנו לרגע אחד.

נס הגאולה – באותות ומופתים וניסים גדולים: כמו, שמראה זה הוא נס – על טבעי, ולכן, משה רבנו סר לראות מה קורה פה, וכך, תהיה הגאולה של עם ישראל, באותות ומופתים וניסים גדולים.

עם ישראל כל חייו חי ניסים, וכך גם יהיה בגאולה העתידה, במהרה בימינו, אמן (ספר המאמרים תש"ד, עמ' 105).

יהי רצון שנזכה במהרה לגאולת הכלל והפרט, ונבשר בשורות טובות, ישועות ונחמות, אמן.