ליארצייט של רבי ברוך ממעזיבו'ז – י"ח כסלו
סגולה למיתוק הדינין, לעושר, והחובה – לשמוח!
רבי ברוך ממזיבו'ז היה בנו של רבי יחיאל מיכל אשכנזי ואדל, ביתו היחידה של הבעל שם טוב הקדוש.
אימו הצדקת של רבי ברוך ממעזיבו'ז: הבעל שם טוב הקדוש מאוד אהב את ביתו אדל, והיה אומר שיש לה רוח הקודש, וע"כ היה שולח להתייעץ עימה ולהתברך מפיה.
ידוע הסיפור על הצדקת אדל אימו של רבי ברוך, שהייתה מטאטאת את הבית, עוצרת באמצע העבודה, נשענת על המטאטא מרימה עיניים לשמים, ואומרת: הוי טעטע, איך אני יכולה לעשות לך עוד קצת נחת רוח?
רבותיו: רבי ברוך גדל ולמד בבית סבו הבעל שם טוב הקדוש, ואח"כ אצל המגיד ממעזריט'ש, ורבי פנחס מקוריץ, ועוד קדושי עליון.
סגולה למיתוק הדינים, לרפואה והצלחה בשמו: לומר פרקי תהילים: ד', יז', סג', סה', קטז', קלז',קלח', קנ' (הרב אביטן).
מהי הסגולה לפרנסה ולעושר?
רוב ימיו, היה רבי ברוך עשיר, והנה באו ימים קשים שפרנסתו הייתה בדוחק, ובאותם ימים ראתה הרבנית שהוא צוחק ושמח, שאלה אותו: עכשיו אתה שמח?
השיב לה רבי ברוך: דעי לך שר של עניות נשלח משמים לכל בית שבו, מתלוננים ועצובים, כי שם הוא מרגיש טוב, ולכן, הוא נשאר שם...
אבל, כשהוא רואה את בני הבית שמחים, הוא בורח משם מהר, כי הוא לא יכול לסבול שמחה.
ואכן, תוך זמן קצר חזר מזלו של רבי ברוך לעלות, וזכה לעושר.
בהקשר לכך, נזכיר את הסיפור על חסיד שניגש לבעל שם טוב הקדוש, וביקש עצה לפרנסה. השיב לו הבעל שם טוב הקדוש:
העצה לפרנסה זה - להיות שמח.
שאל האיש, איך אפשר להיות שמח במצב הזה?
ענה לו הבעל שם טוב הקדוש: מה לא עושים בשביל הפרנסה...
רבי ברוך לא זז בלי - הרשל'ה בדחן החצר...
רבי ברוך ממז'יבוז' הנהיג את חצרו בפאר והדר, אבל, לעיתים תהיה היה בעצבות, ולכן, חסידיו חיפשו עבורו - בדחן החצר.
הרשל'ה - הידוע נבחר לתפקיד זה!
יצויין, שלא כל הסיפורים על הרשל'ה נכונים, שמו של הרשל'ה הוא: רבי הרשל'ה מאוסטרופולי, הוא היה יהודי מאוד ירא שמים, מצאצאיו של רבי שמשון מאוסטרופולי.
ציונו של הרשל'ה - סגולה לשמחה: הוא קבור 4 מטרים מחוץ לאוהלו של הבעל שם טוב הקדוש, ונוהגים חסידים להתפלל על ציונו, סגולה להיות בשמחה...
וכך בילה את רוב שנותיו בחצר הרבי ברוך.
ר' הרשל'ה היה משמיע הלצות ובדיחות שנונות, שדרכם היה מלגלג ומוכיח אנשים על מעשיהם, ואף ביצע מעשי קונדס מבדחים, אשר השכיחו מרבי ברוך את עצבות.
המפגש הראשוני בין הרשל'ה לרבי ברוך
מסופר שהפעם הראשונה שרבי ברוך פגש את הרשל'ה, היה כשהוא נכנס לחדרו עם נר דולק בידו, והחל מחפש דבר מה תחת השולחנות והכיסאות.
שאל רבי ברוך את הרשל'ה, איד, מה אתה מחפש?
ענה לו הרשל’ה בשובבות – שמעתי שהחסידים מספרים כי פניו של הרבי נפלו, ואני מחפש את הפנים האבודות, ברצוני לקיים מצוות "השבת אבידה"!
צחק רבי ברוך והבין מה חיפש הרשל’ה בחדרו, ומאז, הפך הרשל’ה לדמות מוכרת בביתו של רבי ברוך, ולא זז ממנו...
יש גרסה שאומרת שהרשל'ה נפטר בנר ראשון של חנוכה, כאשר חזר רבי ברוך מהלוויה עם חסידיו והדליק את נר החנוכה, היה עצוב, ופתאום הוא צחק וצחק, שאלו חסידיו על פשר הצחוק, וענה להם: אני מדמיין איזה בדיחות מספר עכשיו הרשל'ה בישיבה של מעלה...
הנהגתו של רבי ברוך ממעזיבו'ז: הלך בדרכו של זקנו הבעל שם טוב הקדוש, והיה מקרב ומרומם את פשוטי העם, מתוך שהאמין באמונה שלימה בקדושת נשמתם יותר מכולם
מה עשה רבי ברוך ביום ל"ג בעומר?
רבי ברוך ממז'יבוז' נהג בכל שנה ושנה, לעשות ביום ל"ג בעומר סיום של ספר הזוהר הקדוש, ולאחר הסיום היה רוקד במשך כמה שעות, עם ספר הזוהר הקדוש בידו, והיה נושק לזוהר הקודש, ואומר שוב ושוב, בזה הלשון (מתורגם מאידיש):
"אני מכיר אותך ואתה מכיר אותי" - אשרי עין ראתה כל אלה...
היהודי הפשוט שרצה להשתדך עם רבי ברוך
היה זה פעם כאשר שבת רבי ברוך בעיר זיטומיר, בסיום השבת המרוממת, באו אנשי העיר להיפרד מרבי ברוך, וביניהם הגיע יהודי כפרי, שחזותו הוכיחה עליו כי הוא פשוט עד מאד.
לפתע אמר היהודי הפשוט לרבי ברוך: 'רוצה אני להשתדך עם הרבי!' מיד ניסו להרחיק את היהודי מהצדיק, אך, הוא לא הרפה, ואמר: 'אני רוצה להשתדך עם הרבי! ואשלם את כל הוצאות החתונה!
קרא אליו הצדיק רבי ברוך בחיבה: 'האם רצונך נכון להשתדך עמדי?!', 'הן' ענה האיש בתום לבבו.
'והלא תדע כי ההוצאות של נישואי צאצאיו של רבי עולות עד כדי הון תועפות?!' אמר לו רבי ברוך ליהודי, ואף נקב בסכום עתק, אלא, שיהודי הכפרי הסכים גם לזה.
אם כן, אמר הצדיק, מסכים אני לשידוך!
ו'תהום' כל העיר. זיטומיר - הייתה כמרקחה למשמע השידוך הכל כך משונה, ואף אחד לא הבין את פשר הדבר.
כעבור תקופה, התקיימה בזיטומיר שמחת הנישואין, שאליה התכנסו המוני חסידים ואנשי הסביבה.
בעיצומה של השמחה עלה הבדחן על הדוכן, ואמר בתוך דבריו: ה - והוא רחום' – הגדול, השתדך עם ה'- ועל חטא' הגדול ('די גרויסע 'והוא רחום' האט זיך משדך-גיווען מיט'ן גרויסע 'ועל חטא'..").
הדבר יצא מפי הבדחן, ופני הצדיק חוורו כסיד, הבין הצדיק שמחותנו אינו אלא איש שנודע כבעל עבירה, וחלשה דעתו.
בתוך ימי המשתה עלה הרבי רבי ברוך, לבקר במעונה של הרבנית הצדקנית – אלמנתו של הרה"ק רבי זאב וואלף מזיטומיר – מחבר ספר 'אור המאיר', שנסתלק למרום זמן מה קודם לכן.
ובהיכנסו אליה קיבלה פניו ואמרה 'ברוך הבא צדיק הדור!'
'מנין לך שהנני צדיק הדור?' שאלה הרבי רבי ברוך בענוות חן?
סיפרה לו הצדקנית: 'לפני שנים אחדות, כשהמחותן שלכם עוד התגורר בעיר, טרם יצא לכפר, יצא אודותיו קול, כי חוטא הוא.
נמנו וגמרו בני העיר לגרשו בביזיון וקצף.
בשעה שגירשוהו, ורחובות העיר מלאו קריאות גנאי, עמד בעלי הקדוש זצ"ל על אדן החלון ואמר לי: 'הלוואי ואזכה לעלות השמיימה נקי כל כך מכל חטא ועוון, כפי שיהודי זה נקי מן החטא שהעלילו עליו, כי לא היו דברים מעולם!'
והמשיך בעלי הצדיק: 'אבל בזכות הביזיונות שעובר כעת יזכה ברבות הימים להשתדך עם צדיק הדור...'.
'לכן יודעת אני כי כבודו צדיק הדור' - הפטירה הרבנית, והניחה את דעתו של אותו צדיק, שהבין כי מה' יצא הדבר לטובה ולברכה, ולא יצאה שום תקלה מאמונה הרבה שהיה לו ביהודים הפשוטים, תמימי-לכת (עפ"י 'אש' הפרשה, ו'נאמנים ונחמדים').
רבי ברוך נקבר במזיבו'ז באוהלו של סבו הבעל שם טוב הקדוש.
לע"נ רבי ברוך בן רבי יחיאל מיכל אשכנזי ואימו הצדקת אדל זכותם כל הצדיקים תגן עלינו, ונזכה לכל הברכות והישועות, אמן!