פרק ד': אנו ממשיכים עם תשובתו של גאב"ד אונגוואר לגבי בגדי הזברה בירושלמים עליהם הובאו מסורת מצדיקי ירושלים שהעידו שהם ראו את האבות הקדושים מתהלכים כך ברחובות ירושלים.
- הלבוש הירושלמי; האם הוא נקבע מחלומות? • פרק א'
- עדות הגאב"ד: מי זכה לראות את האבות? • פרק ב'
- הלבוש הירושלמי: שטריימל או סודר על הראש? • פרק ג'
גאב"ד אונגוואר קובע שאין לפקפק במסורת שהרבי הרמ"ד מלעלוב ראה את האבות הקדושים עין בעין לבושים בבגדי זברה, ברם אסור לקבוע הלכות על סמך חלומות, ולכך מעלה הגאב"ד מספר אפשרויות לבגדיהם של האבות הקדושים ממדרשי חז"ל, שלא היו זברה.
מ'מדרש בראשית' פרשה כ' י"ב מוכיח גאב"ד אונגוואר שאדם הראשון לבש כותנות עור, וחז"ל מבארים שבגדיו היו רחבים למטה, וצרים למעלה. עוד מקור מצטט גאב"ד אונגוואר שהיו לבושים בגדי פשתן, ואת בדי פשתן אלו לבשו כשהקריבו קורבנות.
עוד מצטט גאב"ד אונגוואר 'מדרש בראשית' שכותב שהאבות התהלכו עם כותנות עור, והכובעים שלהם היו עשויים מצמר גמלים וארנבים.
(יש לעיין האם לפי המדרש שהכובעים של האבות היו עשויים מצמר ארנבים, ולפי דרכם של גדולי החסידות זי"ע, האם הליטאים (והחב"דניקים) בכובעי הקנייטש שלהם שבמקורם עשויים מצמר ארנבות, האם הם משמרים את לבוש כובעי האבות הק' לפי 'מדרש בראשית' הנ"ל, וצ"ע).
ואולי, ממשיך גאב"ד אונגוואר ומבאר שגדולי ישראל לבשו 'פעלץ', שזה מעיל מכובד עשוי מעור, כדי ללבוש כדוגמת האבות שהלכו עם כותנות עור.
בספר 'ידי משה' הובא ציטוט מהזוהר הקדוש שאדם הראשון, היה לבוש בבגדי כהן גדול עם שמונת בגדים. ממדרש פרקי דרבי אליעזר ועוד מדרשים מוכח שאדם הראשון היה לבוש מעור שהפשיט מהנחש. החזקוני סבור שאדם הראשון היה לבוש מהעור שהפשיט הקב"ה מהנקבה של הלוויתין שחז"ל מבארים שהזכר נשאר בחיים וצדיקים לעתיד לבוא ישבו בתוכו לאכול סעודה עם משיח צדקינו.
ממקורות חז"ל מצטט גאב"ד אונגוואר שמשה רבנו הלך עם 'חלוק לבן, שאין לו אמרה'.
גאב"ד אונגוואר סבור שהאבות הקדושים ומשה רבנו לא התהלכו עם מכנסיים, אלא התכסו בחלוקים ללא מכנסיים, חוץ מכהנים שהיה להם מכנסיים, וכן נשים שיש תקנה מוקדמת שהתהלכו עם סינר וכו', ולכן אבותינו לבשו אבנט להפריד הגוף התחתון מגוף העליון כמנהג החסידים.
היסוד ההלכתי, פוסק גאב"ד אונגוואר, שלא להידמות לנכרים, כפי שמדגיש הרמב"ם הט"ז והמנחת חינוך ועוד רבים מהפוסקים, ומי שעובר על כך, הוא לוקה.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com