למה גורמת הפגיעה בכבוד חברך?
לא תמיד אנו מבינים, מה ההשלכות של פגיעה בכבוד החבר...
ואולי, היום מתאים לומר את הדברים, ורק לתועלת?
משה רבנו ראה שני אנשים רבים ומכים אחד את השני, ואמר לאחד מהם: "רשע! למה תכה רעך"!?
אעפ"י שמשה רבנו עדיין לא קיבל את שליחותו, לגאול את עם ישראל, ולתת את התורה, הוא ידע, שהתנאי הבסיסי לקבלת התורה, והוא:
האהבה והאחדות - בעם ישראל!
ומריבה בין שני אנשים, פוגמת – בכל התורה כולה!
האם רק מכה פיזית - פוגעת בשני?
כשמשה רבנו אמר: "רשע", הוא לא התכוון רק מריבה ולמכה הפיזית שאחד פגע בחברו, הוא התכוון גם לכך:
שהמכה הפיזית שהאדם קיבל, פוגעת גם – בנפשו! מדוע?
המקור החיות של כל איברי האדם, היא – הנפש, ולכן:
כל פגיעה בגוף - פוגעת וממעטת את החיות בשורש חלקי הנפש, שמצוי באותו האיבר הפיזי שנפגע.
ושורש חלקי הנפש, שמצויים באיברי האדם – שורשם בכבוד!
מדוע הלבנת פנים נחשבת – כשפיכת דם חברו?
מוהרנ"ת אומר, שאדם שמבייש את חברו, עובר על עבירה חמורה בבין אדם לחברו, כי כשהאדם מתבייש:
כבודו נפגע, ומתמעטת - חיות נפשו!
ונחשב: כאילו הפוגע, ממש – נוטל ממנו את נפשו!
כי שורש הנפש הוא – הכבוד!
ולכן, אמרו חז"ל: "המלבין פני חברו ברבים – כאילו שפך דמים".
מה בסה"כ קרה? האדם הלבין את פני חברו...
ומדוע נקרא כאילו - ששפך את דמו?
הבושה גורמת לאדם – להחוויר, והדם אוזל מהפנים, כי:
"הדם הוא - הנפש".
בדיוק כמו פגיעה פיזית נוזל דם, כך, פגיעה בכבוד - שמורידה דם ממש!
ואדם שלא מתקן את חטאו: "אין לו חלק - לעולם הבא".
מדוע פגיעה בכבוד החבר כל כך – חמורה?
"חביב אדם שנברא בצלם" – פגיעה בחבר היא פגיעה:
בכבודו של מלך מלכי המלכים – הקב"ה!
"קודשא בריך הוא, ישראל ואורייתא - חד הם"!
כאשר אדם פוגע בחברו, הוא פוגע אוטומטית ב'חד הם' גם:
בהקב"ה ובחלק שיש לאותו האדם - בתורה!
ואדם לא מפייס את חברו, נענש על הפגיעה בחברו:
במידה כנגד מידה!
איבוד העולם הבא, זה - לא עונש מידי קשה?
מוהרנ"ת מסביר את הקשר בין:
פגיעה בכבוד החבר, והעונש:
איבוד החלק - לעולם הבא!
אדם שמבייש או מבזה את חברו, הוא בעצם:
לוקח לחברו את כבודו, וכך, הכבוד של חברו – עובר אליו!
ולכן, הוא נענש - מידה כנגד מידה:
לוקחים ממנו את ה'כבוד' שהוא ראוי לקבל - בעולם הבא!
וזה הפרוש לעונשו: "אין לו חלק - לעולם הבא"!
וק"ו פגיעה ברבים בכבוד החבר, עונשה גדול מנשוא...
שאז, נזק הגזלה של כבוד חברו - עוד יותר גדול...
ומסיים רבי נתן ואומר, שזה מה שמעכב את ביאת המשיח:
המחלוקת והשנאת חינם – פוגעים בכבודו ונפשו של האדם!
כי הנפש נמשכת - אחר שורשה...
ועוד ההפסד עוצם - מפגיעה בכבוד חברך
"קודשא בריך הוא, ישראל ואורייתא - חד הם"!
פגיעה באחד מחלקי מה'חד הם':
פוגעת ומחסרת גם - מהחלקים האחרים!
פגיעה בנפש האדם, פוגעת גם:
ב'חלקו' בתורה, וגם בקב"ה – נותן התורה!
החבר הוא 'צינור' שנמצא בשליחותו של - נותן התורה, והוא צריך להמשיך להעביר את התורה, לא יכול לעשות את תפקידו...
ובכך, כל החלקים מ"קודשא בריך הוא, ישראל ואורייתא" – ניזוקו!
ומכאן, ניתן להבין עד כמה:
החוט המשולש - לא במהרה ינתק!
חלקך בתורה תלוי בהקפדה על - כבוד חברך!
ולכן, משה רבנו אמר – "רשע, למה תכה רעיך" (שמות, פרק ב', פס' יג').
'אכן נודע הדבר' – סיבת עיכוב ביאת המשיח!
בהמשך, בפסוק יד' כתוב:
"ויירא משה, ויאמר – אכן נודע הדבר" מה נודע?
ידוע מכתבי האריז"ל, שגלות מצרים נועדה לתקן את חטא דור המבול.
ולכן, כשמשה רבנו ראה שני האנשים רבים, הוא אמר:
"אכן נודע הדבר" – ואמרו חז"ל ישראל בגלות מכיון שהם עדיין פוגמים במשפט, כי מחלוקת ומריבות הם - היפך המשפט, שהוא:
בבחינת שלום, כמו שכתוב: "אמת ומשפט - שלום שפטו".
ועל כך אמר משה רבנו:
"אכן נודע הדבר" – ישראל עדיין בגלות, מחמת - פגם המשפט!
עיכוב ביאת המשיח – עד מתי?
הסיבה שעבורה הגלות לא נגמרה, היא הפגיעה והביזיון שמבזה אחד את חברו, המחלוקת שלא נגמרת...
ה'שנאת חינם' שבעבורה נחרב בית המקדש השני, אומר מוהרנ"ת:
זוהי הסיבה לעיקר - עיכוב ביאת המשיח!
כל מחלוקת וביזיון שגורמים לפגיעה של אחד בכבוד חברו, מאריכים את הגלות.
רק אם תסכים קצת למחול על כבודו, ולהגדיל את כבוד ה' יתברך:
תהיה מאלה שיגרמו - לבניין בית המקדש! (ליקוטי הלכות, פר' שמות).
אז, אם תרצה לראות את בית המקדש ביופיו והדרו, אז:
אתה כבר יודע מה צריך לעשות...
הפכת מספדי למחול לי...
שנזכה במהרה, אמן!