מדוע חלוקת הארץ נעשתה - עפ"י גורל?
אמר הקב"ה למשה רבנו, שבכניסה לארץ:
יחלקו את הארץ לשבטים עפ"י – גורל!
ההיגיון הבריא אומר, שכאשר יכנסו לארץ, ראשי השבטים יתאספו וידונו, איזה נחלה מתאימה לכל שבט.
מה הקב"ה רצה שנלמד מחלוקת הארץ דווקא עפ"י גורל?
מה המהות של 'פור' – גורל?
גם בפורים הפילו גורל: "וּבִשְׁבִיל זֶה הִפִּיל פּוּר הוּא - הַגּוֹרָל".
מוהרנ"ת מסביר את מהות ה'פור' - הגורל:
"גּוֹרָל דִּקְדֻשָּׁה, זֶה בְּחִינַת, בֵּרוּר הַמְדַמֶּה - בַּקְּדֻשָּׁה".
ומסביר מתי מפילים 'פור' גורל:
"כִּי גּוֹרָל הוּא דָּבָר שֶׁאֵין מְבִינִים, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָבִין בְּדַעַת וְשֵׂכֶל לְמִי מַגִּיעַ הַדָּבָר הַזֶּה - מַטִּילִין גּוֹרָל".
הדעת והשכל – לא יודעים ולא מבינים, מה באמת ההחלטה הנכונה, וזה הזמן להטיל גורל.
גורל הוא סילוק הדעת - ו'העדר' השכל!
היפך הדעת זה – הדמיון!
כאשר האדם עוצם עיניים ומנסה לדמיין, לדוגמא: את החופשה הקרובה... הדימיון יכול לטייל במחוזות רחוקים, ולמצוא את עצמו בהרי האלפיים... או באוורסט... בלי קשר לשכל והיגיון, ולכן:
כל מה שהוא היפך הדעת וההיגיון, הוא - הדמיון!
מוהרנ"ת מגדיר את הגורל:
"בִּבְחִינַת הֶעְדֵּר הַדַּעַת, שֶׁזֶּהוּ - בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה".
חלוקת הארץ נעשתה ע"י העדר שכל, ודווקא ע"י:
גורל בקדושה – שהוא דבר גבוה מאוד!
וזה בבחינת:"אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ" (בְּמִדְבַּר כו).
טיהור הדמיון – מקרב לאמונה
הדמיון 'עובד' שעות נוספות... ו'מיצר' רעיונות... ולכן: הדמיון צריך 'ברור'! כדי שהדמיון לא יגיע למקומות לא נכונים – יש פתרון!
רבי נתן אומר, שקדושת א"י גורמת לדמיון:
להתברר ולהיות – יותר טהור!
ועל זה, ניתן לזכות: "לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם".
כשהדמיון לא מבורר, והוא 'מטייל' במחוזות לא נכונים, ומחליש את האמונה, הוא גורם לאדם לשכוח מהכח העליון, שהוא:
הכח האמיתי שמנהל את העולם!
והוא מאמין בכוחו וביכולותיו - כ'ישות' נפרדת!
מבלי לזכור שכוחו אינו - ברשותו, והוא רק בהסכמתו של כח עליון, מלך מלכי המלכים – הקב"ה!
כאשר יש לאדם:
"אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם - שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁה' יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם".
זוכרים שהארץ שייכת לקב"ה, והוא המחליט – איזה נחלה לתת לכל אחד, מבינים, שלא צריך להבין איך הוא קובע את החלוקה:
כי החלוקה של הקב"ה, היא - מעל השגת והבנת אנוש!
גורל הוא – למעלה מטעם ודעת!
אין מי שיודע, איזה נחלה באמת מתאימה לו, ולכן, אומר מוהרנ"ת:
"כִּי אִם עַל - יְדֵי הַגּוֹרָל שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַדַּעַת".
"צִוָּה ה' יִתְבָּרַךְ לַחֲלֹק אֶרֶץ - יִשְׂרָאֵל בְּגוֹרָל דַּיְיקָא, שֶׁהָיָה עַפִּ"י:
רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁהִוא בֵּרוּר הַמְדַמֶּה".
הגורל הוא - מעבר להיגיון והשכל, מעבר - להשגת אנוש!
במעטפת החיצונית, נראה שהגרלה זה - משהו מקרי לחלוטין.
מכירים את אלו, שקנו כרטיס להגרלה על דירה, בדקה לפני שההגרלה נסגרה, וניחשתם נכון - דווקא הם זכו? זה בדיוק זה!
הם לא קנו את הכרטיס, כי הם דנו וחשבו בשכלם שצריך לקנות כרטיס. הם קנו את הכרטיס, כי הייתה 'יד מכוונת' שגרמה להם לקנות את הכרטיס, בהחלטה של 'רגע', למעלה מטעם ודעת, הקב"ה כיון את צעדיהם...
כי הקב"ה רצה שהם – יעלו בגורל!
ולכן, הסיפורים האלו מחזקים את האמונה, ומלמדים אותנו:
שתוצאות ההגרלה - הם רק בידיים של הקב"ה!
שהוא היחיד, שעשה עושה ויעשה - לכל המעשים!
וזה מה שאומר מוהרנ"ת: "שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַגּוֹרָל הִיא - מֵה' יִתְבָּרַךְ לְבַד!".
ולכן, גם תוצאות הגורל על חבל ונחלה בארץ, הוא רק - רצון ה'!
איך ניתן להתאים נחלה - לכל שבט?
אם ראשי השבטים, היו דנים בצורה הגיונית איך לחלק את הארץ, יתכן שהם היו טועים ונכשלים! מסביר מוהרנ"ת:
"שֶׁאִי אֶפְשָׁר - לְשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי שֶׁיּוּכַל לְהָבִין וּלְהַשִּיג חֲלֻקַּת אֶרֶץ – יִשְׂרָאֵל".
ולכן, דווקאהחלוקה עפ"י גורל, מבטאת את האמונה והבטחון בקב"ה!כי:
"קְדֻשַּׁת אֶרֶץ - יִשְׂרָאֵל גָּבֹהַּ מְאֹד - בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה".
הם נתנו לקב"ה - להחליט עבורם! כי הם היו שלמים עם - תוצאות הגורל!
הם לא הרהרו אחר תוצאת הגורל, אם הוא – 'מסתדר' בשכלם!
לא היה להם שאלות וקושיות על תוצאות הגורל, והם לא ניסו להסביר או לתרץ את ההיגיון שבתוצאות ההגרלה (ליקו"ה או"ח – בר' הריח ובר' ההודאה הל' ד').
האמונה היא גבוה מעל גבוה - השלמות האמיתית!
אומרים: במקום שנגמר השכל, שם - מתחילה האמונה!
האמונה היא – השכל מעל השכל!
הם היו שלמים עם כך, שאי אפשר לסמוך על - השכל וההבנה.
הם היו 'שלמים' לחלוטין – הם היו 'שלמים' באמונה!
ה'גורל' הוא - מציאות ורצון ה'!
מסיים מוהרנ"ת, ואומר:
"שֶׁהַגּוֹרָל אֵינוֹ מִקְרֶה חַ"ו, אוֹ עַפ"י אֵיזֶה מַעֲרָכָה מִמַּעֲרֶכֶת הַמַּזָּלוֹת חַ"ו".
הקב"ה מהווה ומחיה את הבריאה בכל רגע ורגע.
הוא היחיד שקובע, את מה שיעשה עימנו בכל זמן ומצב:
"רַק הַכֹּל מֵה' יִתְבָּרַךְ לְבַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
"בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל, וּמֵה' כָּל מִשְׁפָּטוֹ" (מִשְׁלֵי טז).
המסר מהפרשה – חזק ומחזק! הכל קורה בהשגחה פרטית מדויקת!
הקב"ה אינו מסיר את השגחתו מהאדם – לאף רגע!
הקב"ה עושה לכל אחד, את מה – הכי טוב עבורו!
כשמאמינים בהשגחת ה', חיים ומרגישים בכל רגע:
"כגמול עלי אימו, כגמול עלי נפשי", אמן!
'ממתק' לשבת מה'נחל' נובע מקור חכמה:
האמונה היא כח שעוזר לגדול ולצמוח, מבלי להתבלבל - מאירועי הזמן.
"אֱמוּנָה הִיא בְּחִינַת - כֹּחַ הַגָּדֵל וְכֹחַ הַצּוֹמֵחַ, וְהִיא בְּחִינַת אֲרִיכוּת אַפַּיִם.
הַיְנוּ, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת הוּא - גָּדֵל וְצוֹמֵחַ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ!
אֲפִילּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, כִּי, אֵין יוּכַל לְבַלְבְּלוֹ - שׁוּם בִּלְבּוּל וּמוֹנֵעַ!
רַק הוּא - מַאֲרִיךְ אַפּוֹ, לִסְבֹּל כָּל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו"
(ליקוטי עצות, אמת ואמונה, לד').