רבי גרשון נולד בעיירה קיטוב לאביו רבי אפרים מברודי. כבר בילדותו נודע בשקדנותו, ונמנה בבחרותו על חבורת הפרושים של ברוד, שהיתה ידועה בקדושתה וטהרתה.
רבי גרשון התמנה בצעירותו לדיין בבית הדין של רבי משה אבדק"ק קיטוב, וזכה להגיע למעלות גדולות בתורה וביראה, והיה גיסו של הבעל שם טוב הקדוש.
יראתו קודמת לחכמתו – כמלאך אלוקים ממש
תורתו של רבי גרשון מקיטוב זי"ע מעידה עליו, ומחילופי מכתבים בינו לבין גדולי הדור ניכרת קדושתו ודבקותו בה' יתברך, שהיה כמלאך אלוקים ממש, ויראתו קדמה לחכמתו, מידות היושר, האמת, האהבה ויראת ה' - היו טבועות עמוק בנפשו.
ניתן לראות את הערכתו ואהבתו הרבה של ה'נודע ביהודה' לרבי גרשון, שהתבטא במילים: "כבוד אהובי, ידיד נפשי וחביבי, אהוב למטה ולמעלה, הרבני המופלא והמופלג בתורה וחסידות..." וזה רק המעט ממה שידוע ונותר ממכתביו.
אתה 'מציאות'? לא הגעת לתכלית התפילה!
נותרו כתבים מעטים מתורתו, אבל, אחד מחידושיו שאמר לבעל שם טוב הקדוש, השתרש כאחד מיסודות החסידות, והבעל שם טוב הקדוש היה נוהג לומר תמיד בשם גיסו, והוא - תאור הדבקות שניתן להגיע בעת בתפילה:
"...כמו שאמר הקדוש רבי גרשון לגיסו מרן האר"י הבעש"ט כל זמן שאתה יודע ומרגיש במציאות שלך, עדיין לא הגעת לתכלית התפילה...".
רבי גרשון הסביר שניתן להגיע בזמן התפילה לביטול גמור של כל החושים: "ומרגישים 'אין' ממש - כתולע קטן הרוחש עלי הארץ..." ('היכל הברכה').
בדורנו, קשה להרגיש כ'תולע', אבל, יש בדבריו הדרכה גם עבורנו.
המילה 'ברוך' – 'עוגן' לחיזוק הקשר היום יומי
בכל יוםמברכים מאה ברכות (כמעט), האדם יכול 'לברך' כי צריך.
אבל, הוא יכול לקבל מהברכה:
מקור לחיזוק האמונה והקשר עם הקב"ה.
'עוגן' קבוע יום יומי, שיתן לו להרגיש במהלך כל היום קרבת אלוקים.
התיבות "ברוך אתה" הם תזכורת קבועה במהלך היום לסוד החיים והחיות של האדם, שעוזרת לו לא 'להתבלבל' מאירועי החיים.
"ברוך" - הקב"ה הוא מקור כל הברכות היחיד! ואין שני לו!
מקור ה'ברכה, השפע והחיות' של כל הברואים - כולם!
כל גורם שנותן לאדם שפע, הוא רק שליח של מלך העולם, ואין לו ממשות כ'מציאות' בפני עצמו.
המילה 'אתה' – נוכחות תמידית מחבקת ועוטפת
המילה 'אתה' בברכה היא - בלשון נוכח, מכיון:
שהקב"ה נוכח עם האדם - בכל רגע ממש!
הקב"ה נמצא עם כל אדם בכל רגע ממש, המצוה "שוויתי ה' לנגדי תמיד" היא האמת של כל 'מציאות' בחיי האדם.
אמירת הברכות במהלך היום היא תזכורת תמידית, שהקב"ה:
נמצא תמיד עם האדם, 'איתו עימו ואצלו' - ואף פעם לא עוזב אותו.
המברך מתברך – הכרה במציאות ה' התמידית מורידה שפע
אם האדם באמת ירגיש את נוכחות ה' התמידית איתו (הלוואי כמה פעמים ביום) איך זה ישפיע על מעשיו, דיבורו? האם הוא יהיה יותר שמח, וירגיש פחות קושי?
הברכה היא תזכורת – לנוכחות ה' בכל רגע - ממש!
הברכה היא 'עוגן' 'הצלה' שלא נתבלבל, ונזכור:
הקב"ה הוא המציאות האמיתית היחידה בעולם!
הוא שמחיה את האדם בכל רגע, ומשפיע עליו שפע של טובה וברכה.
מי שמשקיע קצת מחשבה קודם הברכה - מקבל כח וחיזוק עצום.
הקב"ה יכול לתת לאדם הכל, הוא בעל כל הכוחות כולם, צריך רק להכיר בזה ולהודות לו על כל המתנות, ולבקש על להבא.
השגחה פרטית תמידית – שומר ראש צמוד
הברכה מכניסה את האדם למודעות מתמדת, ומחזקת בו את הידיעה שיש עליו השגחה פרטית נפלאה בכל רגע במהלך יומו.
ידיעה זו יכולה להביא לאדם את הרגשת שמחה, רוגע ושלווה, ולהיות ממש "כגמול עלי אימו", וכך:
לחזק את הידיעה הוא לא - בידי אף אדם, 'מקרה' או 'טבע'!
כל ההצלחות של האדם, נובעות מחסדו וטובו של מלך העולם, שברצונו להיטיב עם בריותיו, וברצונו של הקב"ה שע"י הברכה:
נזכור שכל מה שקיבלנו, הוא - שלו וממנו, ומתנת חינם!
זה מצריך קצת ענווה...
הברכה עוזרת לאדם לזכור, שהוא אינו 'ישות' עצמאית נפרדת מה' יתברך.
ברכה בכוונה – החזרת ה'כתר' למלך העולם
הקב"ה לא בא בטרוניא עם בריותיו, ורק מבקש השקעת מחשבה שניות בודדות לפני הברכה, וכך:
הברכה מביאה לאדם - שפע ברכה והצלחה.
הברכה גם מחזירה לקב"ה את ה'כתר' - כמלכו היחיד של העולם.
אדם שמשקיע בברכה, מוכיח את רצונו להמליך את הקב"ה עליו, על אף הקושי והניסיון התמידי, שיוכל להאמין שאין:
'מקרה' או 'טבע', או ש'כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה'...
והיא שמקדמת את ביאת המשיח, שאז: "והיה ה' למלך על כל הארץ".
השתפכות הנפש בין הגיסים – צדיקי הדור
מהרגע בו הבעל שם טוב הקדוש התגלה, גיסו רבי גרשון היה מתלמידיו הראשונים והמובהקים - ויד ימינו.
רבי גרשון היה עימו בקשרי אהבה חזקים ועמוקים, דבק בדרכו, והיה שליח להפצת תורתו ודעותיו, הוא קיבל את תורתו מתוך הכנעה, התבטלות וענווה גדולה, והיה לאהוב נפשו - ממש.
האהבה העזה בין השניים, מובעת בצורה נפלאה ובהשתפכות הנפש באגרת ששלח הבעל שם טוב הקדוש עם רבי יעקב יוסף הכהן לרבי גרשון שהיה בארץ הקודש. האגרת אמנם לא הגיעה לידי רבי גרשון, אבל נשארה לזכות ל'זכרון לדורות'.
'כידוע לך' – מעיד שרבי גרשון היה בקי בעליית נשמה
הבעל שם טוב הקדוש פותח את האיגרת במילות כבוד לגיסו, בהמשך כותב על הכתבים רבי גרשון שלח אליו, אך לא זכה לקבלם:
"וצער גדול היה לי על זה, אשר לא ראיתי תמונת ידך קודש, אשר כתבת בפרטות" מתיקות המילים מוכיחות על אהבתם הרבה.
ובאגרת מספר הבעל שם טוב הקדוש לגיסו רבי גרשון על 'השבעת עליית נשמה' שעשה בר"ה תק"ז, ומוסיף את המילים: "כידוע לך".
והובן מכך, שאם הדבר 'ידוע' לרבי גרשון משמע:
שגם הוא היה בקי בעליית נשמה.
עוד כותב הבעל שם טוב הקדוש באגרת: "וראיתי דברים נפלאים במראה, מה שלא ראיתי עד הנה, מיום עומדי על דעתי" ומתאר: "ואשר ראיתי ולמדתי בהעלותי לשם, בלתי אפשרי לספר ולדבר – אפילו פה אל פה".
הבעל שם טוב הקדוש, המתאר כיצד עלה ל'היכל משיח', מה ראה שם, וסודות התורה שלמד - מפי משיח.
מה מבקש הבעל שם טוב הקדוש בהיכל משיח?
הדבר המדהים הוא, שבשעה שנתגלו לבעל שם טוב הקדוש סודות נוראים ב'היכל משיח', היה חשוב לו לבקש רשות לגלות את הסודות לגיסו:
"ובקשתי עבורך ללמד אותך – ולא הורשיתי כלל, ומושבע ועומד אני על זה...".
וממשיך: "אך זאת אני מודיעך..." במילים אלו העביר הבעל שם טוב הקדוש לגיסו אהובו רבי גרשון - סודות נוראיים שהורשה לגלות, ואומר שאם ינהג על פיהם:
"בודאי ה' יהיה בעזרך, ובכל אשר תפנה תצליח ותשכיל...".
מה נאדר מראה כהן גדול בצאתו מקודש הקודשים...
הבעש"ט הקדוש לא יכול לדבר - מחמת הדמעות...
עוד מוסיף הבעל שם טוב הקדוש באגרת: "ורציתי להרחיב הדיבור ולטייל באריכות, אך מחמת הדמעות אשר נזכרתי פרדתך ממני, לא יכולתי לדבר..."
קשרי האהבה בין הבעל שם טוב הקדוש לגיסו אהובו רבי גרשון מובעים בצורה נפלאה, אשרי עין ראתה ושמעה כל אלה...
לע"נ רבי אברהם גרשון בן רבי אפרים (מקיטוב) זכותו וזכות הבעל שם טוב הקדוש תגן על כולנו, בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל, אמן!