רבי צבי בן הבעל שם טוב נולד בשנת תצ"ד, ארבע עשרה שנה לאחר הולדת אחותו הצדקת אדל.
כל ימי ילדותו ובחרותו עד גיל 26, זכה רבי צבי הירש לעמוד לימין אביו הבעל שם טוב הקדוש עד יום פטירתו, וינק ממנו את מעלות התורה הקדושה ויראת שמים טהורה.
רבי צבי הירש זכה לגדול ולהתקדש, והיה אור מופלא ומורם, הוא היה ידוע כשתקן ומופנם, ענוותן ושפל ברך, יראה שמים גדול, ובעל מידות שמיוחדות וטהורות שאינן מובנות בשכל אנוש.
מסופר בשבחי הבעש"ט, שביום שנפטר הבעל שם טוב הקדוש ישן רבי צבי הירש. שאלו את הבעש"ט הקדוש למה הוא לא מצוה לבנו? וענה להם: "ומה אעשה שהוא ישן".
וזה שרבי צבי הירש ישן, היה מפני שלא האמין שימות אביו.
העירו אותו ואמרו לו: "אביך אמר שבוודאי ימות היום". והגיע רבי צבי הירש אל אביו והתחיל לבכות. ואמר לו הבעש"ט הקדוש: "ידעתי שנתתי לך נשמה קדושה, וכשהייתי רוצה היה בכוחי להביא נשמת אדם הראשון בסוד העיבור, והיית יודע כל מה שצריכין לידע"...
מיד בתום ה'שבעה' על אביו הבעל שם טוב הקדוש, ה'חבריא קדישא' מינו אותו למנהיג החסידות, ומכיון שהיה צדיק מופלג, ענוותן מאוד, אופי ההנהגה לא תאם למידותיו.
העברת ההנהגה לרבי דוב בער 'המגיד ממעזריטש'
לאחר שנה, בחג השבועות תקכ"א ישב רבי צבי הירש שהוא לבוש בבגדי אביו עם תלמידי ה'חבריא קדישא' בסעודת חג, ולפתע קם אומר: היום בא אליי אבי הקדוש, והודיע לי, שפמליה של מעלה עם משמשיה, שהיו רגילים להיות אצלו, עברו לתלמידו הקדוש מרנא ורבנא רבי דוב בער, (הידוע היום בכינויו 'המגיד הקדוש ממעזריטש'), על כן אמר לי אבא – אמסור לו את הנשיאות.
ובאותו מעמד, רבי צבי הירש פשט את בגדו העליון, ועטף את רבי דוב בער, ובירכו בברכת 'מזל טוב'.
בו ברגע השתלהבו פניו של רבי דוב בער, ובדחילו התיישב על כיסא המנהיג – והיה לראש ומנהיג עדת החסידות ממשיך השושלת, ומסר את הדרוש הראשון "מראיהם ומעשיהם" והנהיג בתבונה את עדת החסידות.
ראוי להזכיר את מה שאמרו חז"ל על משה רבינו: "נו"ן שערי בינה נבראו בעולם ונתנו למשה, חסר א' שנאמר: "ותחסרהו מעט מאלוקים", ואעפ"כ לא נשתבח, אלא בענווה, שנאמר:
"והאיש משה עניו מאד" ומדוע נכתב ענו בלי האות יו"ד? לפי שהיה עניו ושפל בתכלית השפלות והענווה...
לימוד תורה במסירות נפש
רבי צבי הירש עבר לגור בעיר פינסק, ושם מסר נפשו על התורה, כשהוא לומד "תורה בצינעא סתים ואיתגליא"...
זוגתו הרבנית ע"ה, היתה בתו של רבי שמואל חסיד, שנמנה על נגידי העיר, והיא ניהלה את עסקיו המרובים של אביה, כדי שרבי צבי הירש יוכל לשבת ללמוד ללא כל הפרעה.
לימים, כשחמיו ירד מנכסיו זוגתו נאלצה לסגור את עסקיה, והוא היה צריך להמציא טרף לביתו, על כן, הוא רכש בית מזיגה.
כשראה את דוחק הפרנסה, הוא נסע מפינסק למעזיבוז, לפקוד ולהשתטח על ציון הוריו הקדושים במעז'יבוז', ושטח את כל בקשותיו. לאחר שבקש את בקשותיו ברוחניות, המשיך לפרט את מצבו הקשה בגשמיות.
באותו לילה באה אליו אמו בחלום, הוכיחה אותו ואמרה, כל זמן שבקשת פנימיות ורוחניות גם אבא וגם אני הקשבנו, שזה עושה נחת להורים שמבקשים רוחניות.
אבל, ברגע שהתחלת לבקש גשמיות אבא אמר לי – מה שייך אליו הדיבורים האלה? והלך משם, לא רצה לשמוע. אבל אני אמא, ואמא חייבת לשמוע גם בקשות בגשמיות, אז הקשבתי...
רק קיבלתי ירושה – מי אני?
רבי צבי הירש לא החזיק מעצמו מאומה, והדבר התבטא בכל הנהגותיו. סיפור ידוע, שפנה אליו אברך מפינסק שיורה לו את הדרך לעלות בתורה ובחסידות, ומתוך ענונותו הוא שלח אותו לרבי אהרן מקרלין, וסיפר לו משל.
משל למה הדבר דומה? לאדם שיש בידו חמישים זהובים, והוא הולך אל הבא גביר גדול, כדי לשאול אותו וללמוד ממנו כיצד מתעשרים.
הגביר משיב לו: 'אני איני יודע, כי את כל עושרי ירשתי מאבי. אולם לך אל גביר פלוני, כי גם הוא התחיל את מסחרו מחמישים זהובים...
וכך היה מפטיר רבי צבי הירש בענוות חן, ואומר, גם אנכי הקטן, כל מה שיש לי - ירשתי מאבי הקדוש. אולם, רבי אהרן הגדול עמל ויגע בעצמו, כדי להגיע למדרגות הרמות ולהשגות המופלאות שזכה בהם, וממנו תוכלו לקבל יותר...
גדלותו היא ענוותנותו
הקב"ה נותן לענוו את תאוות נפשו ושומע תפילתו, כמו שנאמר: "תאוות ענווים שמעת ה' תכין ליבם תקשיב אוזנך" כזה היה רבי צבי הירש.
הקב"ה אמר לישראל:" חושק אני בכם, שאף על פי שאני משפיע עליכם גדולה, אין אתם מתרברבין בפני האומות הללו, אלא, אתם ממעטים עצמכם לפניי".
נתתי גדולה לאברהם, ואמר: "ואנוכי עפר ואפר".
נתתי גדולה למשה ואהרן, ואמרו: "ונחנו מה".
ודוד אמר: "ואנוכי תולעת ולא איש חטאת אדם ובזוי עם", ומדוע כתוב דווקא: "חשק בכם ויבחר בכם"?
חשק בכם - בעולם הזה, ויבחר בכם - לעולם הבא!" (חולין, פט', א').
והדברים מאפיינים את רבי צבי הירש, שבכל אורחות חייו ראה את עצמו כיורש בלבד, ואף לא כאחד שראוי להעביר הלאה את דברי אביו הגדול מייסד ומזריח אור תורת החסידות.
ואעפ"י כן, רבי צבי הירש הותיר את חותמו בתנועת החסידות בצניעותו ובענונותו הרבה, ודמותו לא נשכחה גם לאחר יותר ממאתיים שנה.
רבי צבי הירש נפטר בז' בטבת תק"מ ונטמן בפינסק.
לע"נ רבי צבי הירש בן חנה ורבי ישראל בן אליעזר הבעל שם טוב הקדוש, זכותם תגן על עלינו ועל כל ישראל, אמן!