כאשר הבעל שם טוב הקדוש 'תקע' אוהלו של תורה בעיר מעז'יבוז', היו בעיר רבנים גדולים שהתנגדו לו.
בחג סוכות הרבנים הלכו לבעל שם טוב הקדוש ואמרו לו: ש'הסוכה שלו אינה כשרה על פי דין'.
הבעל שם טוב הקדוש התווכח עימהם שסוכתו כשרה, והניח ראשו על ידו על איזה רגעים, ואחר כך פתח את ידו ונמצא בא פיתקא מחתיכת קלף, והיה כתוב בו: "סוכה זו של הרב ישראל בעל שם טוב – כשרה, נאום מט"ט שר הפנים".
והפיתקא הזאת נשארה בירושה אצל נכד הבעל שם טוב הקדוש, הוא הרב הקדוש מסדליקוב ז"ל בעל 'דגל מחנה אפרים'.
והיה כאשר נזדמן איזה חולה רח"ל, והלכו לבעל ה"דגל" ז"ל, ציווה להניח הפיתקא תחת מראשותיו של החולה, וכאשר עשו כן – נתרפא החולה תיכף, וכך היה שתי שנים, שהניחו הפיתקא תחת הכר של כל חולה רח"ל, ונתרפא.
במשך שתי השנים לא נעדר שום אדם שם מן העיר (אף אחד לא נפטר), ואחר כך נזדמן שהניחו פעם אחת את הפיתקא אצל איזה חולה - ונעלמה הפיתקא.
ואמר בעל ה'דגל מחנה אפרים' על זה שנתגלה לו מן השמים, שאינה ניחא זאת, כי "הילודים למות" (מי שנולד כבר עתיד הוא למות), על כן, התפלל על זה שיוקח מאיתו בחזרה הפיתקא.
ושמעתי זאת מאנשי אמת ששמעו זאת מפי הרה"צ מורנו הרב הצדיק יוסקי ממעז'יבוז', נכד ה"דגל" ז"ל, שראה בעיניו הפיתקא אצל זקנו בעל ה"דגל" ז"ל (מכתב הרב דמעז'יבוז' – הרימ"ד).
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
סוכה - היא מידת השפלות, שהאדם ירגיש שהוא 'אין'. האדם עוזב בית מסודר ומאובזר עם כל טוב, ועובר לגור בדירת ארעי, ולא בתנאים שהוא אוהב ורגיל, מה שעוזר לו להרגיש קצת שפל בעיניו, ורק אז זוכה שרוח ה' - שורה עליו.
הקב"ה משכין שכינתו דווקא על נמוכי הרוח כמו שנאמר: "אשכון את דכא ושפל רוח" רק כשהאדם מרגיש עצמו 'אין' מול גדולת ורוממות הבורא יתברך, ושפל בעיניו, הוא יכול להיקשר בבורא יתברך.
אדם שחש 'גדלות' אין בכוחו להרגיש שהוא תלוי רק בבורא עולם, וחושב שהוא יכול להסתדר לבד, עליו אמר הקב"ה: "שאין אני והוא יכולים לדור" – "ומסתלק ממנו בוודאי" (סוטה ד).
מדוע קוראים הפטרת גוג ומגוג בחול המועד סוכות? יש קבלה שמלחמת גוג ומגוג תהיה בסוכות (טור או"ח סימן תצ'), שהרי העולם אומרים 'זה גדול כמו גוג ומגוג', והכוונה שיהיה 'גוג ומגוג' היה בעל גאווה גדולה, כי הגסות רוח בו - שהיתה בו גדולה, ולכן, בסוכות מתעוררת - מלחמה זו, בכל דור ודור צריך האדם להיות שפל ו'אין', ולשבור את מידת הגאווה.
הבעל שם טוב הקדוש היה נוהג לומר, שהנוי של הסוכה שלו הם היהודים מקבלי עוול תורה ומצוות - הפשוטים, כי הם גורמים שמחה גדולה למעלה ע"י השמחה של מצווה שיש להם - מצד האמונה הפשוטה (ספר השיחות).
יהי רצון שכל עמך בית ישראל יזכו לשמוח בחג הסוכות הבא עלינו לטובה, עם בשורות טובות ישועות ונחמות, אמן.
הצגת כל התגובות