האמונה - בידיעה שכלית
העולם השתגע! כל אדם מבין שמלך העולם התחיל לגלות את מלכותו בעולם, והוא לוקח 'פיקוד' בצורה גלויה - ובלי שותפים!
היום, השכל מכיר ויודע שמלכות ה' שולטת בעולם.
האם האמונה השכלית עוזרת לאדם לחיות ברוגע ושמחה בימים אלו? לא!
האמונה השכלית חסרת חוסן ויציבות! במיוחד בימי קושי וניסיון – אינה נותנת חוזק וכוח, להתמודד במצבים - בלתי צפויים, כמו ימים אלו...
אם כן, מה יחזק את האדם בימי ניסיון וקושי, ובמיוחד כשלא ידוע מה יקרה ברגע הבא?
הארת הלב - העצמת האמונה
אמונה שחדורה בליבו ובנפשו של האדם, מעניקה לו חוזק ויציבות, רוגע ושמחה בימי משבר.
אמונה הלב צריכה 'תחזוקה' יומית שוטפת, ממש כמו שצריך לתחזק את הגוף, בפעילות גופנית, אוכל שינה ועוד.
אדם שמצליח להבין בליבו את כוחו וגדלותו של בורא עולם, יוכל להרגיש ו'לחיות' את האמונה בליבו ונשמתו, עד שהאמונה הפוכת בליבו לנכס יקר ערך - וזו עיקר עבודת האדם.
אמונת הלב - תענוג ואושר תמידי
הבנה והארת הלב במציאות הבורא, ממלא את האדם ברצון עז - לדבק במלך העולם. הלב מרגיש אושר ותענוג אמיתי ותמידי, והאדם חי בבטחון ויציבות, אושר ושמחה כל יום – ממש!
ההתקשרות למלך העולם מתוך לב מלא אמונה ושמחה, מאפשרים לאדם להתנהל במשך היום ברוגע, לקיים מצוות לא רק כ'מצוות אנשים מלומדה', אלא מתוך רצון וכוונת הלב, וממלאים אותו עוז ותעצומות להתמודד עם הקשיים והניסיונות ה'בלתי צפויים' שצצים.
כיצד ניתן להפוך אמונה שכלית לאמונת הלב?
כיצד ניתן להחדיר ללב את האמונה?
בורא עולם מנהיג את העולם בעשרה מידות: חסד גבורה תפארת נצח הוד ויסוד וכו', הכרה במידות ה' מחזקת ומעצימה בלב את האמונה, שנהפכת לחלק בלתי נפרד מהאדם, וגורמת לו לרצות להתקשר למלך העולם בכל ליבו.
אדם המתבונן כיצד הקב"ה מנהיג את הבריאה, במידות החסד והגבורה, ההכרה בגודלו וחסדו של בורא עולם, מתעוררת אותו לאהוב ולירא מה' יתברך, וכאשר האהבה והיראה מתקשרות יחדיו, האדם מכיר במידת - 'תפארתו' של מלך העולם.
מידת ה'תפארת', מחיה מידות יותר נמוכות שקיימות בנפש האדם, והאדם מקבל כוח ועוצמה, ל'נצח' את המניעות שעומדים בדרכו.
ה'ניצוח' עוזר לאדם ל'הודות' ולפאר את מלך העולם.
המלך דואג ושומר – ה' לי לא אירא
התהליך הזה הופך את ההתקשרות השכלית, לקשר אמיתי ורגשי שהוא ה'יסוד' הבסיס והחוסן, לעמוד בניסיונות בלתי צפויים, מבלי להישבר ולהתפרק.
ה'אור' שהאמונה ממלא את לב האדם, מאירה בו את 'הארת הרצון' להכתיר את מלך העולם, וזוהי - מידת המלכות.
אדם מרגיש שמלך העולם הוא המלך שלו – הקשיים לא מוציאים אותו מאיזון! והוא נשאר רגוע ושמח, על אף מה שעובר עליו.
המלכות - מולכת על המידות
האמונה היא ספירת המלכות, היא 'מולכת' על כל הספירות, והיא ממליכה את המלך - "כתר יתנו לך".
מידת ה'מלכות' 'נולדה' באדם לאחר שהכיר במידות ה', היא מעצימה לאדם את האמונה בלב, ואף משפיעה ו'מולכת' על כל המידות שמאירות - מאורה.
מידת המלכות - היא השכינה הקדושה, האור ש"ממלא כל עלמין", היא החיות האלוקית שיש בכל פרט בבריאה.
המלכות מורידה לאדם את השפע, ע"י השכינה ששורה על האדם בזמן שמתפלל וממליך עליו את ה' יתברך, או כשמפאר ומרומם אותו מתוך הרגשת הלב והתפעלות, ויש לו רצון לחזק את הקשר, ולקבל עוד השגות בגדלות הבורא.
'אור אמונת הלב' מעורר באדם עוד - 'אור חדש' שלא הכיר וחווה עד היום.
האמונה נקנת - בדיבור ותפילה
התפילה מחדירה לאדם את האמונה "האמנתי כי אדבר".
לדיבור הפה יש את הכוח - הכי עוצמתי לנצח בכל הקשיים וניסיונות "שאין כוחנו אלא בפינו", הדיבור צריך להיות קבוע ותמידי בבחינת: "כי מידי דברי בו זכור אזכרנו", והתוצאה: אחרי התפילה האדם מרגיש הקלה.
הקב"ה לא תמיד נענה לבקשותיו של האדם, ולפעמים הוא מרגיש כאילו בורא עולם 'נסתר' ממנו, נכון הדבר, הקב"ה הוא 'אל מסתתר', ולעיתים רוצה לנסות את האדם, האם ימשיך להאמין ויפנה אליו, ורק אח"כ הקב"ה נענה לבקשתו.
הקב"ה מתאווה לתפילה כדאי לחזק את הקשר בינו לבין האדם, ולכן התפילה נקראת: 'צורך גבוה', כלי עוצמתי להכרה וחיזוק הקשר בין האדם למלכו.
מידת היראה מתחזקת באדם בשעת התפילה, שאז השכינה שורה על האדם, והופכת את האדם 'כלי' לגילוי ה'אלוקות' בעולם, וקבלת השפע האלוקי.
תכלית הידיעה שלא נדע
תכלית הידיעה שנדע - שלא הגענו לשום השגה! אחרי כל ההשגות שהאדם השיג, הוא צריך להאמין בבורא עולם מתוך אמונה תמימה ופשוטה, ש'אין עוד מלבדו' ו'לית אתר פנוי מיניה', ו'לית מחשבה תפיסה בך כלל'.
הבעל שם טוב הקודש אמר לפני פטירתו: "אחר כל ההשגות והידיעות שהשגתי וחקרתי, הריני מאמין בבורא עולם באמונה פשוטה".
הבעל שם טוב הקדוש הבין הקב"ה הוא למעלה מה'אין סוף' - למעלה מכל השגה וידיעה.
מדוע צריך להגיע להכרה והשגה באמונה?
נשאלת השאלה: אם האדם צריך להאמין באמונה פשוטה, מדוע הוא צריך להגיע להשגות באמונה? ההשגות שהאדם משיג באמונה, מחזקות ומעצימות אצלו את היכולת להאמין באמונה פשוטה! ואחרי שהגיע להשגות, יותר קל לו להתקשר ולדבק בבורא עולם.
הלב מתחזק באמונה אמיתית בטוחה ויציבה, והאדם מרגיש את השכינה – אצלו ממש! הוא חש את מציאות וחיות ה' יתברך, בכל חלקי נפשו – במחשבה דיבור ומעשה.
הרוגע והשמחה - כגודל האהבה
כפי השגת האדם בגדלות ה' - כך גודל התקשרותו ואהבתו אליו.
האדם חיי מתוך בטחון ויציבות, אושר ושמחה, דבק במידות ה' ומתקיים בו "והלכת בדרכיו". וזוכה לחיות בתענוג תמידי עילאי שהוא מעין עולם הבא.
התחדשות תמידית – אושר תמידי
אדם שמרגיש חיות אמיתית, מידות האהבה והיראה מאירים בו 'אור אלוקי' חדש של השגה והבנה בגדלות ה'.
וזאת עבודת האדם – כל חייו! להגיע לכבוש פסגות חדשות, ולהרגיש שעדיין לא השיג כלום - ולהתחיל מהתחלה.
דבקות האדם בתפילה ודיבור, יוצרת התקשרות אמיתית עם בורא עולם, וממלא את האדם סיפוק תענוג ואושר אמיתי - שאין לו שום תחליף!
יהי רצון שנזכה להארת הרצון ונחזק את הקשר לבורא עולם, וכל ההשגות יחזקו בליבנו את האמונה הפשוטה והתמימה - במלך העולם.
לע"נ רבי מנחם מנדל מוויטבסק בן משה.