איש אחד עשיר היה מקהילת קודש מעזריטש, שבימי זיקנותו חשב בליבו: מה עשיתי כל ימי חיי? ומה יהיה עלי שביליתי שנותי בהבל וריק בלא תורה ובלא מעשים טובים? ולא ידע מה לעשות.
לעוד סיפורים חסידיים למוצאי שבת>>>
עלה בדעתו ליתן צדקה בסתר. והניח בכל יום בכיס של תפילין של רבי יצחק אחד טאלער. ומצא רבי יצחק הנ"ל את המעות פעם ופעמים, ואמר בלבו: מי הוא זה שנותן המעות לתוך כיס של תפילין שלי?
ביקש מהמשמש דבית-המדרש שיתן עינו, מי ממשמש בכיס התפילין שלו בעת התפילה, וביקשו שלא תגלה לשום אדם בלעדיו את הדבר.
השגיח השמש על זה, עד שראה מיהו האיש שהיה ממשמש בכיס של טלית ותפילין של רבי יצחק.
אחר התפילה גילה לרבי יצחק מיהו האיש, והתחיל רבי יצחק לקרב אותו, וישב ללמוד עמו ששה סדרי משנה, וכל פרק משניות שלמד עמו חזר עמו כמה פעמים עד שהיה שגורה בפיו, וחזר ולמד עמו פרק אחד, עד שגמר עמו כל פרקי משניות.
הוא למד עמו גם עין יעקב באופן זה. וכשגמר משניות ועין יעקב נעשה העשיר קצת למדן, ולמד ספרי יראים וספרי מוסר וספר הזוהר, וקנה עצמו לחברה משניות, והיה לומד עד יום מותו.
כשנפל למשכב קודם מותו, הלך רבי יצחק לבקרו, והכריח אותו שיתן לו תקיעת כף שיתראה אליו בכל עת.
המנהג היה בעיר הזאת, בעת הגסיסה באים כל החברת משניות בעת פרידת הנשמה ולמדו משניות, ומשך השלושים למדו וגמרו כל המשניות בעד נשמתו.
לאחר ה"שלושים" נראה לרבי יצחק הנ"ל, ושאל אותו היכן מנוחתו, ואמר: מנוחתי בין הצדיקים בגן-עדן.
ואמת, את הכל תיקנתי בחיים רק דבר אחד נשאר עלי שלא תיקנתי, והחברת משניות בלימודם בעדי, תיקנו את הדבר.
והיה הולך ובא אליו בכל עת, ורבי יצחק היה שואל אותו מאמרי הזוהר, וגילה לו איך שלומדים המאמר בגן-עדן.
פעם אחת גילה יצחק לאדם אחד מאמר אחד, כפי שלמדו המאמר מגן עדן, ולא בא אליו האיש מגן עדן עוד זמן רב, ואעפ"י כן, הוכרח לבוא מחמת התקיעת-כף.
כשבא הוא שאל אותו: מפני מה אחרת לבוא?
אמר לו: מחמת שגילית לאחרים הפשט של המאמר.
אמר רבי יצחק: מכאן ואילך לא אגלה לשום אדם, ותבוא אלי בלי איחור.
וכך היה הולך ובא אליו.
פעם אחת ארע ששוב איחר לבוא, וכשבא, שאל אותו: מפני מה אחרת לבוא עכשיו שהרי לא גיליתי לשום אדם?
אמר: תדע כי העלו אותי לעולמות עליונים מאוד, ומר לי מאוד לירד מאותן העולמות לזה העולם, על-כן בקשתי מרום מעלתו שימחל לי התקיעת-כף.
ומחל לו התקיעת-כף.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה לדרך' - לשבוע הבא עלינו לטובה
אמר האדמו"ר הזקן: הרבי המגיד ממעזריטש חזר בפני תורה ששמע מרבינו מורנו הבעל שם טוב: "וירא מלאך ה' בליבת אש מתוך הסנה וירא, והנה הסנה בוער באש, והסנה איננו אוכל" (שמות ג, ב): ...כי התלמידי חכמים מרווים את אישם עם חידושי התורה שהם מחדשים.
אבל הסנה, האנשים הפשוטים, שאצלם ה'ליבת אש' הוא 'ליבו של אש'.
אצלם, ע"י תפילתם ואמירתם תהילים ברצינות ובתמימות, הגם דלא ידעי מאי קאמרי, אבל מכיון שזה נובע מתוך אמונה פשוטה, הרי ה'ליבת אש' - 'איננו אוכל', והיא אינה שוקטת לעולם, ויש להם תשוקה גדולה לאלוקות, לתורה ומצווה", עכ"ד.
את ה'לית אש' של רבבות בית ישראל, הרצון והתשוקה - לקירבת אלוקים חיים, היה ניתן לראות בשבוע האחרון ב'יריד החסידות', שנזכה ש'ליבת אש' – 'איננו אוכל', ואור האלוקות לא יכבה מלב כל אחד ואחד – לעולם!
יהי רצון שנזכה לניסים ונפלאות בימים ההם בזמן הזה. שבוע טוב ומואר בהלל והודיה.