בבוקרו של יום א' דראש השנה, נצפה בבית המדרש "מרכז חסידי ויז'ניץ" ברחוב שלמה המלך בבני ברק, אדם בשנות השישים לחייו, בעל חזות דתית, שהגיע עם כסא פרטי והתיישב בשולי בית המדרש. ניכר עליו כי הוא לא מהמתפללים הקבועים של חצר ויז'ניץ.
הגבאים הממונים על המקומות נגשו אליו והסבירו לו את סדרי התפילה, במחשבה שמא נכנס בטעות, מה גם שהתפילה בויז'ניץ בימי ראש השנה נמשכת כמעט עד לשקיעת החמה, אך הלה השיב להם: "לא הגעתי הנה בטעות, אני במקורי נצר לחסידי ויז'ניץ, וכי אני יודע שהתפילה בויז'ניץ לוקחת זמן רב, אך אני מעונין להתפלל דווקא כאן, למרות זאת".
גם ביום השני של החג הגיע אותו יהודי בבוקר לתפילה ושהה במקום במשך כל היום.
בסיום תפלת מנחה ביום השני, ביקש היהודי לגשת להתברך מפי האדמו"ר מויז'ניץ. הוא התקרב וניגש לרבי, והציג לרבי את שמו, הרבי מיד זכר את אביו ואיחל לו כתיבה וחתימה טובה.
רגע לפני שעזב, נגשו אליו כמה חסידים ותהו לפשר השתתפותו בתפילות בימי ראש השנה, ושמעו מפיו סיפור מפעים. "בליל ראש השנה חלמתי כי אבי זכרונו לברכה, אשר היה מגדולי החסידים אצל האדמו"ר האמרי חיים מויז'ניץ, אומר לי, 'חיים, לך להתפלל את תפילות ראש השנה בבית הכנסת ויז'ניץ אצל רבי מנדלי מויז'ניץ'", סיפר היהודי.
לדבריו, "חשבתי לתומי כי זה אך ורק חלום, ונרדמתי שוב, אך אבי בא אלי שנית, ומצווה אלי ואומר לי 'חיים שם בויז'ניץ יתקבלו תפילותיך', כמובן שאחר חלום זה כבר לא יכלתי לישון. אני גר בשכונת שיכון ה' בבני ברק ויצאתי לדרך הארוכה במצוות אבי זכרונו לברכה".
"בעזרת השם התפילות יתקבלו", סיים היהודי את סיפורו.
"החלום הזה השאיר את החסידים פעורי פה, והיה לנושא היום בכל ריכוזי החסידים", אמרו החסידים
הצגת כל התגובות