כיכר השבת

הילולת רבי משה

הרבי מתולדות אהרן בהילולת המשפיע החב"די

האדמו"ר מתולדות אהרן: "ביום ההילולא של רבי משה יש כֹח מיוחד של 'וגבר ישראל' • שביבים ורשמים מהתוועדות לזכרו של זקן המשפיעים הגאון החסיד רבי משה ובר זי"ע (חסידים)

| 4 | כיכר השבת |

This browser does not support the video element.

בית הכנסת העתיק של חסידי חב"ד ברחוב בעל התניא שבמאה שערים היה גדוש, אור ליום חמישי, ח"י באדר - בקהל חסידים ואנשי דעת מסלתה ושמנה של ירושלים, בראשות אדמו"רים, מרביצי תורה ומשפיעים שהתאספו להתוועדות וסעודת מצווה לכבוד יום ההילולא ה-17 של זקן המשפיעים, אוהבם של ישראל אשר רבים השיב מעוון - הגאון החסיד רבי משה וובר זצוק"ל.

בית הכנסת, שקירותיו ספוגים למעלה ממאה שנים של תורה ותפילה וחסידות, היווה מקום תפילתו של המשפיע זצוק"ל לאורך עשרות שנים. שם, בינות לספסלים העתיקים, נוהג היה להשפיע חסידות במידה גדושה, ולקבוע מקום לתפילותיו הזכות שנאמרו בהשתפכות הנפש ובנעימה חסידית. אין מקום מתאים יותר מארבע אמותיו של המשפיע, מקום שבו עורו אלפים לאורך השנים להתחזקות בדרכי העבודה ובלימוד החסידות - לציין בו את יום הסתלקותו מעלמא הדין, ביום ח"י באדר ה'תש"ס, לאחר למעלה מ-80 שנות הוד וגבורה שהיו סמל וגבורה להתקשרות לאילנא דחיי, קירוב אלפי יהודים ועבודת השם ללא שיור.

בלטו בנוכחותם רבים מתלמידיו של המשפיע שהגיעו מקצות הארץ להעלות את זכרו של מי שהם חבים לו את חייהם הרוחניים, את השגותיהם בעבודת השם ואת דבקותם החסידית.

(צילום: שמעון קאהן)

ראשון הנואמים בסעודת המצווה היה הגה"ח רבי אביש ציינווירט, מגדולי המקובלים בירושלים, שאר בשרו של בעל ההילולא, שעמד על קומתו החסידית השלמה של בעל ההילולא. הגר"א ציינווירט ציין את יגיעתו העצומה בתורה שנעשתה בפרישות ובטהרה, ובאה בכריכה אחת עם דקדוק בהלכה וזהירות לא לסור מהשולחן הערוך כמלוא הנימה. ועל כולנה, ציין הגר"א ציינווירט, בלטה אהבת ישראל שלו, לכל יהודי בכל מצב. "רבי משה זי"ע היה דוגמה ומופת לצדיק אמיתי - שלם במעשיו, שלם בתפילתו ובתורתו ובאהבת ישראל העצומה שלו - שקירבה רבים כל כך תחת כנפי השכינה", ציין הרב ציינווירט.

אחריו נשא דברים הגה"ח רבי אברהם מיכאל הלפרין, רב הגבעה הצרפתית בירושלים, מתלמידיו הקרובים של בעל ההילולא זי"ע. הגרא"מ הלפרין עמד בדבריו על דאגתו של המשפיע זצ"ל למצבו הגשמי והרוחני של כל יהודי, בכל מצב. הרב הלפרין סיפר מעשה מופלא: באחד הימים התקשר אליו המשפיע זצ"ל, ובפיו בקשה כי יזדרז לבוא לביתו. "לקחתי מונית והגעתי כעבור חצי שעה. ראיתי שבבית הרב יושבים שני אנשים המדברים דיבורים נוראים בענייני אמונה. תחת לזרוק אותם מביתו - המשפיע ביקש כי אסייע לו לדבר על ליבם ולהסביר להם יחד עמו את יסודות האמונה בהקב"ה ובמשה עבדו.

(צילום: שמעון קאהן)

"אמרתי למשפיע: 'מה יש לדבר איתם? הרי הם כופרים... אבל המשפיע זצ"ל ענה: "אבל הם יהודים! אנו חייבים להחזיר אותם בתשובה!" כך ישבנו לילה שלם ודיברנו על ליבם דיבורי אמונה הנכנסים אל הלב. לא היה כמוהו באהבת ישראל ובקירוב יהודים לאביהם שבשמים", סיכם רב הגבעה הצרפתית.

רבים השיב מעוון

לאחר מכן התכבד לשאת דברים הגה"ח רבי יהושע אשכנזי, ראש כולל פאג"י, מחשובי מרביצי התורה בירושלים ושאר בשרו של המשפיע. הרב אשכנזי סיפר על הקשר התורני המיוחד ששרר בין אביו, אב"ד מלבורן הגאון רבי אלימלך אשכנזי זצ"ל למשפיע זצ"ל - קשר שהניב התכתבות תורנית, לצד מעשי חסד רבים ששני ענקי הרוח היו מעורבים בהם. לדברי בנו - הרב אשכנזי זצ"ל, שהיה מקורב לאדמו"ר רבי יואל מסאטמר זצ"ל, שמע רבות מפי האדמו"ר מסאטמר על גדלותו של שאר בשרו המשפיע. באחד המכתבים כתב האדמו"ר מסאטמר לרב אשכנזי כי "זכיתי לשמוע חידושי תורה מפי שאר בשרך הגאון החסיד רבי משה ובר"...

(צילום: שמעון קאהן)

הפליא לרתק את הקהל הגה"ח רבי יוסף סגל, ראש כולל 'צמח צדק' בירושלים ומחשובי מרביצי התורה והחסידות. הגר"י סגל סיפר בערגה על רגישותו של המשפיע זצ"ל לכל יציר נוצר, על מידת אהבת ישראל המופלגת שלו, על עבודת השם שלו שנעשתה בקלילות נעורים אף בשנות זקנותו, ועל זהירותו בכבוד הבריות, ובייחוד בכבודה של זוגתו הרבנית מרים ע"ה - זהירות שצריכה לימוד. "פעם", סיפר, "ראיתי אותו בביתו עומד ושוטף את כלי השבת, לאחר שעשרות אורחים סעדו במהלך השבת על שולחנם של רבי משה ורעייתו - שהיו בבחינת אברהם ושרה בדורם. אמרתי לו: 'רבי משה, עד כדי כך?'... והמשפיע השיב לי: "כלום חשבת שמצוות אהבת ישראל אינה חלה כלפי בני הבית? אדרבה, כשמדובר באישה - המצווה מתעצמת ביתר שאת!' זה היה לימוד לכל החיים".

הגר"י סגל, במשאו המרתק, ציטט את שהיה רגיל המשפיע לספר על אביו של הרה"ק רבי יצחק מדרוהוביטש זי"ע, אביו של 'המגיד' הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב זי"ע, שבבואו לישיבה של מעלה פגש ברש"י הקדוש. על פי המסורת החסידית, רש"י שאל את רבי יצחק מדרוהוביטש מדוע רוגשים ורועשים בעליונים מגדולתו של בנו המגיד מזלוטשוב. תחילה השיב רבי יצחק כי הוא לומד תורה לשמה. רש"י השיב: כך צריך להיות. זו לא סיבה מספקת; אחר השיב כי הוא מתפלל בכוונה. גם מכך לא נחה דעתו של רש"י. לבסוף ענה: "בני משיב רבים מעוון". בכך נחה דעתו של רש"י הקדוש: 'אם כך - ברור מדוע יש רעש כה גדול בשמים ממפעלותיו של בנך'...

וסיכם הגר"י סגל: "הבחינה הזו - בחינת 'רבים השיב מעוון' - הייתה תמצית חייו של המשפיע הגה"ח רבי משה ובר זצ"ל, שכל ימיו היו מסכת ארוכה של קירוב יהודים לאביהם שבשמים. כמה בתים נאמנים בישראל הוקמו בזכותו; כמה נשמות תועות התקרבו בזכותו תחת כנפי השכינה; כמה יהודים עזבו על ידו חיי הבל והפכו תחת ידיו האמונות ואהבת ישראל שבערה בו לעובדי השם באמת ובתמים. ב'שבעה' אמרתי כי בטוחני שצדיקים גדולים יכולים להציץ דרך חרכים וסדקים להיכלו של רבי משה זצ"ל בשמים - היכל של מצדיקי הרבים, היכל של מי שרבים השיבו מעוון. אשרי מי שזכה להכירו בחייו, ואשרי מי שדבק בדרכיו ובתורתו לאחר הסתלקותו.

(צילום: שמעון קאהן)

את דבריו סיים הגר"י סגל בברכה נאמנה להמשפיע הרה"ח רבי עידו יצחק ובר, תלמידו הנאמן וממשיך דרכו של המשפיע, שיזכה להמשיך להפיץ את תורת רבו בבריאות איתנה ובהצלחה גדולה.

לרומם קרן ישראל

הגאון רבי זאב (וולוול) סגל, משפיע בית הכנסת, העלה זכרונות מתקופת כהונתו כראש ישיבת תורת אמת, שבהן היה עומד בהשתאות מול צורתו החסידית של בעל ההילולא, שהיה עומד ומשפיע מלוא חופניים חסידות למושפעיו בישיבה, לאחר שמונה לתפקידו בידי הרבי הריי"צ זי"ע, בשנת תש"ו. "כ"ק הרבי מליובאוויטש זי"ע אמר פעם לאחד מתלמידי הישיבה, כי די להביט בפניו של רבי משה כדי לזכות ביראת שמים", הזכיר הרב סגל.

לאחר מכן הוזמן לשאת דברים הגה"ח רבי ישעיהו ובר, מגדולי מומחי החינוך בדורנו, אחיינו של בעל ההילולא, שסיפר על השנים שבהן זכה לגדול בצִלו של המשפיע ולהתקרב על ידו לחסידות חב"ד. "כילד ידעתי שעבודת השם תיתכן רק בדרכו של הדוד רבי משה - שהייתה דרך של תביעה עצמית ללא פשרות. הרב ישעיהו ובר הרחיב לספר על הכנסת האורחים המופלאה והנדירה שהתקיימה בביתם של רבי משה והרבנית מרים ע"ה, שדוגמתה לא ניתן למצוא בשום מקום. הוא סיפר כי בילדותו פגש בו אדם אחד ברחוב ושאל אותו היכן יש בית מלון ללון. "אמרתי לו: בבתי אונגרין יש מלון מיוחד - מלון ובר. שם מקבלים כל מי שרוצה לאכול ולישון... לא ידעתי שיש מושג של 'בית מלון' - זולת ביתם הפתוח לרווחה של הדוד ורעייתו. ואכן, האיש הלך אחריי, והתקבל במאור פנים על ידי המשפיע".

(צילום: שמעון קאהן)

גולת הכותרת בהתוועדות ההילולא נרשמה בהיכנסו של כ"ק האדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א. האדמו"ר, שזכה לקרבתו של המשפיע ולמד עמו חסידות בחברותא, רוחש הערצה עצומה לדמותו ולזכרו של המשפיע, ומשתדל להשתתף בסעודת ההילולא בכל שנה. האדמו"ר התקבל על ידי המשפיע הגה"ח רבי בנימין זילברשטרום, שסיפר על עבודת השם המיוחדת של המשפיע זצ"ל בדרך החסידות. התרגשות רבה הורגשה כאשר הקהל בראשות האדמו"ר פצח בניגון 'הבינוני', שהיה חביב על המשפיע זצ"ל.

לאחר מכן נשא האדמו"ר דברים נרגשים. בדבריו עמד על הפסוק 'והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל' - וציין כי ספרו של המשפיע נקרא 'ירים משה'. "כשמשה רבינו הרים את הדעת של כלל ישראל - אז גברה קרן ישראל. כל כוחות הטומאה התבטלו. כל זמן היה בעם ישראל הקשר והאמונה במשה רבינו - היה כוח לעם ישראל", אמר האדמו"ר, שציין את צדקותו של המשפיע, את אהבת ישראל שלו, את מידת החסד ואת הזכות שעמדה לו לקרב אלפים לחיי תורה.

"רבי משה זכה להחיות יהודים, להחיות את נשמות ישראל", השתפך האדמו"ר מתולדות אהרן בערגה. "ביתו היה פתוח לרווחה בכל שעות היממה - כדי שעוד יהודי יתקרב ועוד יהודי יתקרב. כל ימי חייו העתיר וביקש על כלל ישראל, לישועת הכלל והפרט. עכשיו, כשאנו עומדים ביום ההילולא שלו - מתעורר הכוח של 'וגבר ישראל' - שיהודים יוכלם להתחזק מכוחו של בעל ההילולא. אם נאמץ את מידותיו של רבי משה - בעל ההילולא יסייע מלמעלה שהכוחות שלמטה יתרוממו ויפעלו - ואז יהיה 'וגבר ישראל'. ראשם של ישראל יתחזק, בבחינת: 'לי ראש'. ואת העניין הזה - הרמת קרן ישראל - בעל ההילולא חי אותו בכל חושיו וכוחותיו.

(צילום: שמעון קאהן)

"אני זוכר, הוסיף האדמו"ר שליט"א, "את השבתות שבהן נכנס אלינו בירושלים ואף במונסי, ואת ההזדמנויות שזכינו לבקרו בביתו. איך אהב יהודים, אהב להיות עם יהודים, אהב לרומם יהודים, בבחינת: וגבר ישראל. עכשיו, ביום ההילולא שלו, צריך שכל אחד יתחזק באמונה וביטחון בדרכו של בעל ההילולא, ונזכה להשפעות טובות, הצלחות, רפואות והמתקת הדינים ברחמים ובחסדים, והחודש אשר נהפך לששון ולשמחה - ימשיך להאיר לטובת מזלם של ישראל ולא יישמע שוד ושבר בגבולות ישראל".

זוקף את ראשם

את משא הנעילה נשא תלמידו-כבנו של בעל ההילולא, הרה"ח רבי עידו-יצחק ובר שליט"א, מי שמנצֵח על הנצחת זכרו של בעל ההילולא והפצת תורתו בקרב קהלים נרחבים. לצד סיפורים מאלפים, ציין הרב ובר את דבר התורה שמופיע בפתח חידושיו של המשפיע לפרשת כי-תשא, הנפתח בדברי המדרש-תנחומא: "אמר משה לפני הקב"ה; משאני מת - אין אני נזכר. אמר לו הקב"ה, חייך; כשם שאתה עומד עכשיו ונותן להם פרשת שקלים ואתה זוקף את ראשן - כן בכל שנה ושנה שקוראין אותה לפני - כאילו את עומד שם באותה שעה וזוקף את ראשן". ובהשגחה פרטית, הסתלקותו של המחבר חלה בדיוק בפרשה שבה הביא את דברי המדרש הנזכרים.

(צילום: שמעון קאהן)

את המעמד הנחה בטוב טעם המשפיע הגה"ח רבי בנימין זילברשטרום, שהפליא להעלות זכרונות מעבודת התפילה ומסירת שיעורי החסידות של המשפיע. אביו, המשפיע הגה"ח רבי אהרן מרדכי זילברשטרום זצ"ל, היה תלמיד-חבר וידיד נפש של בעל ההילולא זצ"ל.

במהלך הערב צוינה בהתרגשות העובדה שלא מכבר יצא לאור הספר 'ירים משה' - ספרו של המשפיע זצ"ל - לאחר שנים רבות של עמל ויגיעה, במהדורה מהודרת ומאירת עיניים, בתוספת פרקי תולדות וסיפורי חיים, פרי עטם של הרה"ח רבי עידו יצחק ובר-ארליך ובנו הסופר החסידי ר' אריה ארליך.

עד השעות הקטנות של הלילה עוד הוסיפו תלמידים לטוות סיפורים אישיים וזיכרונות נשגבים משנות הסתופפותם בצִלו של ענק התורה והחסידות, סמל ומופת לעבודת השם בדבקות וללא מתום. זכותו תגן עלינו.

(צילום: שמעון קאהן)
(צילום: שמעון קאהן)
(צילום: שמעון קאהן)
(צילום: שמעון קאהן)
(צילום: שמעון קאהן)
(צילום: שמעון קאהן)
(צילום: שמעון קאהן)
(צילום: שמעון קאהן)
(צילום: שמעון קאהן)
(צילום: שמעון קאהן)
(צילום: שמעון קאהן)
(צילום: שמעון קאהן)
(צילום: שמעון קאהן)
(צילום: שמעון קאהן)
(צילום: שמעון קאהן)
(צילום: שמעון קאהן)
(צילום: שמעון קאהן)
(צילום: שמעון קאהן)
תוכן שאסור לפספס
4 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
4
מרגש מאוד לקרוא על דמות כה מופלאה. זכותו יגן עלינו (נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
מעריץ
3
כידוע הרב ר' צבי חנון הגבאי המרכזי בבית הכנסת (נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
יואלי
2
כל כך הרבה זכויות יש לצדיק הזה, לא ניתן למנותן. הקדיש את חייו לחסד והושיט יד לכל נצרך ונזקק. היה מהראשונים שפעלו לקירוב רחוקים בהוראת הרבי והעמיד תלמידי חכמים גדולים וחשובים. זכותו תגן עלינו.
ברוך

הצגת כל התגובות

1
(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
james
אולי גם יעניין אותך
חסידים ואנ"ש