במורדות המזרחיים של הרי השומרון, הרחק מעין מצלמות ובמרחק נגיעה מנופי בראשית מרהיבים, שוכן הכפר יאנון. למרבית המטיילים באזור, זהו עוד כפר ערבי קטן, אולם מעטים יודעים כי במזרח הכפר מסתתרת מסורת עתיקה הקושרת את המקום לאחת הדמויות המרכזיות בסיפור המקראי - יהושע בן נון, מחליפו של משה ומנהיג כיבוש הארץ.
- גילוי מפתיע: לא תאמינו איפה נמצא קבר יהושע בן נון - 15 דקות ממודיעין עילית
- בעיני העיתונות העברית: מאה שנות סיקור על מסורות קבר יהושע בן נון
- חידת הר געש: כיצד נדדה מסורת קבורת יהושע - מהר אפרים לגליל
- בית הכנסת השחור: מסורת יהושע בן-נון בטבריה העתיקה
יאנון הוא כפר פלסטיני קטן בנפת שכם, המונה כ-92 תושבים בלבד. הכפר שוכן מעט צפונית-מערבית לעיירה עקרבה וממוקם על שתי גבעות - הצפונית המכונה "יאנון אל-פוקא" (יאנון עילית) או "ח'רבת יאנון" והדרומית "יאנון א-תחתא" (יאנון תחתית).
This browser does not support the video element.
ממזרח לכפר נמצאת שמורת הטבע "נבי ינון", שבמרכזה ניצב מבנה קבר שייח (מקאם) מוקף עצי אלה אטלנטית מרשימים וחורשת עצי אלון מצויים עתיקים. באזור השמורה, המציע נוף עוצר נשימה לעבר בקעת הירדן, צומחים גם מספר מקבצים של פרח אירוס השומרון הנדיר, המוסיף נקודת צבע סגולה בחודשי האביב.
המסורת המוסלמית מזהה במקום את קברם של יהושע בן נון ואביו נון, אף שבמקביל קיימת מסורת דומה גם בכפר כיפל חארת' שליד אריאל, שם נמצא קבר הנקרא גם הוא "נבי נון". מלבד המקאם, נמצאים בשמורה גם שרידים ארכיאולוגיים מרתקים: גת תעשייתית עתיקה הבנויה ממשטח סלע חצוב, בור שיקוע לאגירת הנוזל הסחוט, מערת קבורה עם חדר משכב, חדר קבורת כוכים וקולומבריום (מתקן לגידול יונים או לקבורה משנית). בנוסף במקום יש מעין 'ושמו 'עין יאנון' על שם יאנון המזוהה לדעתם כיהושע בין נון.
מבחינה היסטורית, הכפר יאנון שוכן על חורבות יישוב קדום מתקופת הברזל המכונה "ח'רבת יאנון", כפי שמעידות עדויות ארכיאולוגיות שנמצאו במקום ובסמוך לו ב"ח'רבת אל גנֵם" (חורבת הצאן). המקום מזוהה עם "ינוח" או "ינוחה" המוזכר בספר יהושע (יהושע טז, ו׳-ז׳) כנקודת ציון לגבול בין נחלות שבטי אפרים ומנשה.
בתקופה העותמאנית, יאנון עברה שינוי דמוגרפי משמעותי. לאחר קונגרס ברלין בשנת 1878, כאשר האימפריה האוסטרו-הונגרית קיבלה את השליטה והמינהל בבוסניה והרצגובינה, רבים מהבוסניאקים (מוסלמים בוסנים ממוצא סלאבי) חששו מפני השלטון הנוצרי. בחסות הסולטאן העות'מאני עבד אל חמיד השני, היגרו בוסניאקים רבים והתיישבו ברחבי האימפריה העות'מאנית. ארבעים משפחות כאלה מצאו את דרכן ליאנון.
הבתים שבנו המתיישבים הבוסנים בכפר שונים מבתי הכפרים הערביים המסורתיים באזור שכם - הם מאופיינים בגגות רעפים אדומים האופייניים לבנייה אירופאית. אפילו כיום, חלק מתושבי הכפר הם בלונדינים בעלי חזות סלאבית, עדות חיה למוצאם האירופי. זוהי פיסת היסטוריה מרתקת המספרת על הקשרים בין האימפריה העות'מאנית לחלקים שונים של אירופה, ועל הדרך שבה נוצרו כיסי התיישבות מיוחדים במינם בלב הר אפרים.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com