"יראו בנחמת ציון ורבני ירושלים המתאבלים", כתב הצדיק הירושלמי ר' אריה לוין במכתבו הנרגש לאחר האסון, "נכנסתי לבית לנחמם, אמנם לא מצאתי די אונים להביע נפשי... כי בל אדע מה אומר ומה אדבר, נאלמתי דומי כי נפשי עלי נכבה ולבי עלי דוי, על שבר בת עמי, לבי לבי על חלליהם."
צובנר, שנולד בז' סיון תרפ"ב (3 ביוני 1922), למד בישיבת "עץ חיים" (שם הכיר את ר' אריה לוין), ואחר כך בבית המדרש למורים מזרחי. במשך שלוש שנים שירת בפלמ"ח ביחידה הדתית בעיינות ואחר כך בביריה, שם סיים קורס למדריכים ולחובשים. לאחר שירותו נרשם לאוניברסיטה העברית, לפקולטה למדעי הטבע (בקטריולוגיה).
בימיו האחרונים, כפי שמתואר בספרי הזיכרון, היה צובנר מקפיד להגיע בכל מוצאי שבת לסעודת מלווה מלכה אצל הצדיק ההונגרי ר' אהרל'ה ראטה מייסד חסידות שומרי אמונים.
באחד מימי החורף הקשים, כשרוב המתפללים לא הגיעו בגלל מזג האוויר הקשה, הפתיע את הנוכחים כשהופיע עם בן אחותו, בגדיהם רטובים. כששאלו אותו לפשר הדבר, השיב: "ביום רגיל הנני בטוח כי תתקיים תפילה במניין. אולם היום אם לא אבוא ולא אביא את בן אחותי - לא יהיה מניין".
צוובנר היה לוחם במחלקת הל"ה דהייתה כוח של 35 לוחמים שיצאו בה' בשבט תש"ח (15 בינואר 1948) לסייע לגוש עציון הנצור.
המחלקה כללה לוחמים מהפלמ"ח וחטיבת עציוני, רבים מהם סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
בפיקודו של דני מס, יצאו הלוחמים מהישוב הר-טוב במטרה להגיע לגוש עציון ולתגבר את כוחות ההגנה שם.
בדרכם, בבוקר ה' בשבט, התגלתה המחלקה על ידי כוחות ערביים באזור הכפר צוריף. בקרב הקשה שהתפתח, נלחמו הל"ה בגבורה מול כוח ערבי גדול בהרבה. כל 35 הלוחמים נפלו בקרב. כשנמצאו גופותיהם, העידו הפצועים החבושים על מסירותו של החובש דוד צובנר, שהמשיך לטפל בחבריו עד הרגע האחרון.
שמם של הל"ה - 35 הלוחמים - הפך לסמל של גבורה והקרבה במלחמת העצמאות. הם נקברו תחילה בכפר עציון, ובשנת 1949 הועברו למנוחת עולמים בהר הרצל בירושלים, שם הם קבורים זה לצד זה בחלקה מיוחדת."
"צדיק ה' גדול יקרי בחייו וקדושים וטהורים הוא וחבריו סהר הרקיע", כתב עליו ועל חבריו ר' אריה לוין, "שנהרגו על קדוש השם בעד עמם ואה"ק ועיה"ק. אנא הבט נא צדקת עבדיך וחסידיך אשר ערדו את נפשם למות ולא חסו על נפשם וקדשו את שמך ועמדו בנסיון ואמונה."
לא רק ר' אריה לוין הספיד את הקדוש. גם בית המדרש 'אוהל שרה' כתב מודעת הספד מרשימה "מות גיבורים", ואף ערך עצרת זיכרון ומספד בהיכל בית המדרש בשכונת מאה שערים (שלמרבה האירוניה היום נתפס כסמל הקנאות).
"מה קדושה האדמה שרגלי לוחמי ישראל אלה דרכו עליה", אמר דוד בן-גוריון בהספדו על הל"ה. צובנר וחבריו, שנעו בלילה הגורלי בדרכם אל גוש עציון הנצור, קידשו בחייהם ובמותם את האדמה עליה הלכו.
"סיפור מרגש נוסף הקשור ללוחמי הל"ה התרחש בעת הבאתם לקבורה בהר הרצל. מתוך 35 הלוחמים, רק 23 גופות זוהו בוודאות. משפחות 12 החללים שלא זוהו פנו אל הרב צבי פסח פרנק, רבה של ירושלים, שהציע להם לבקש מהרב אריה לוין לערוך את 'גורל הגר"א'.
הרב אריה לוין, יחד עם בנו הרב רפאל בנימין לוין וחתנו הרב אהרן יעקובוביץ, ערכו את הגורל בנוכחות הורים שכולים, ביניהם ראובן מס, אביו של דני מס, ויצחק פרסיץ. בעזרת ספר תנ"ך עתיק שהודפס באמסטרדם בשנת 1700, ערכו את הגורל המיוחד. תחילה הופיעו פסוקים כלליים כמו 'בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ' ו'לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ', ולאחר מכן הופיעו פסוקים שרמזו לזהות כל אחד מ-12 החללים.
המשפחות השכולות קיבלו את תוצאות הגורל, וכיום כל 35 הלוחמים טמונים בקברים אישיים בחלקת הל"ה בהר הרצל, כשכל אחד מהם מזוהה בשמו."