פרק ה': בזיכרונותיו שפורסמו בשנת תשי"ב (1952) מייסד בני ברק ר' יצחק גרשטנקורן כתב במרירות: "המתנגדים לבניין ארץ ישראל פסלו אותי מכל וכל: מזרחי הייתי בעיניהם, וחסל. וכך הוציאו לי מוניטין ברבים".
- כך הפכה העיר בני ברק "המודרנית" לבירת החברה החרדית
- הניסיון להביא את ישיבת 'חברון' לבני ברק - שנכשל
- מהחזון איש עד הראי"ה קוק | הקשרים של מייסד בני ברק
- כשבני ברק חגגה את ל"ג בעומר בראשות הראי"ה קוק
גם סניפי 'אגודת ישראל' בארץ, לא תמכו בבני ברק בשנותיה הראשונות. רק סביב שנת ת"ש (1939) הוקם בבני ברק סניף אגודאי.
אברהם טננבוים בספרו 'האיש שלא נרתע' מתאר שטרם חזרתו לפולין בשנת תרפ"ג (1924), השתטח ר' יצחק גרשטנקורן בקברות האבות הקדושים בחברון "כמו כלב בן יפונה בשעתו בתפילה להינצל מעצת מרגלים". במקביל הצטייד גרשטנקורן במכתב מאת הרב קוק שקרא ליהודי פולין להיחלצות והקמת שוממות ארצנו הקדושה.
לו היה עוד גרשטנקורן – יהודי פולין היו ניצולים מהשואה
בסמוך לפטירתו של ר' יצחק בעיתון 'פנים אל פנים' (ג' חשון תשכ"ב) פורסמה כתבה קצרה אודותיו וסופר על הלוויתו שבה נכחו אלפי אנשים: "אין ספק, כי מחשבה אחת מילאה באותה שעה רבים מבאי ההלוויה" נטען בכתבה:
"לו, לו היה קם ליהדות פולין לא גרשטנקורן אחד – הרי היו ניצולים מגיא ההריגה אלפים, ובין תל אביב לחיפה היו נטועות כיון כמה וכמה ערים ואמהות בישראל כמו בני ברק".
מדוע צנזרתם את זיכרונותיו של ר' יצחק גרשטנקורן?!
בגיליון הבא ב'פנים אל פנים' פורסמה תגובה של אחד מתושבי בני ברק שטען:
"מדוע התעלמתם מאותו פרט חשוב בזיכרונותיו של גרשטנקורן, שבו הוא מסביר מדוע לא קמו עוד כמותו?". המגיב המשיך מיד וכתב: "אני מתכוון לפרק, בספר הזיכרונות שפרסם המוקדש למלחמה של אגודת ישראל בוורשא בו וברעיונו".
"אנו רוצים לבנות את היהדות בפולין. ילכו הציונים לארץ ישראל"
בהמשך ציטט המגיב את עסקני אגודה הוורשאית שלמרות שאחד מנשיאיה הרבי מגור תמך בהקמת בני ברק וברעיונותיו, העסקנים אמרו לו חגיגית: "אנו רוצים לבנות את היהדות בפולין. ילכו הציונים לארץ ישראל".
ב'פנים אל פנים' נכתב בסיומת התגובה: "למרבה הפליאה, מיהרו עתה עסקני אגודת ישראל בירושלים לאמץ לעצמם את מייסדה של בני ברק ולהצביע עליו כאילו בכוחם עלה ועשה, ודי ביזיון וקצף"[1].
אגב אמירה זו שאילו היה ליהדות החרדית עוד כמה עשרות גרשטנקורן יהדות פולין הייתה ניצלת מגי ההריגה, התבטאו עוד רבים.
הרב הראשי ר' יצחק אייזיק הרצוג כתב:
"הלוואי שקמו לנו ביובל השנים האחרונות בפולין ובאשר מרכזי התורה היראה והחסידות לשעבר הרבה יהודים כידידינו הדגול הרב יצחק גרשטנוקרן היו. אילו היו לנו מרובים כמותו לפני עשרות שנים, היה המצב בארץ ישראל שונה בהרבה כיום הזה ולא היינו מוכרחים להתבלט בכל כך לבטים מרים ולהתאבק בכל כך מאבקים מפרכים, על ציפור נשמת חיינו, למען שבת קודשנו, למען טהרתן וקדושתן של נשמות ילידנו התמימים והטהורים במחנות במעברות, ובישובים ידועים" (הדגול, הצופה, י' אדר תשי"א)
גם הרב מאיר ברלין אמר: "לו היה לנו לפחות עוד עשרים או שלושים יהודים כמו ר' איצה גרשנטרן לא הייתה יהדות פולין אובדת בכבשני הנאצים ולארץ ישראל היו אז פנים אחרות לגמרי" ('פנים אל פנים' י' שבט תשכ"א).
דבריו של ר' מאיר ברלין לא באו בחלל ריק. הוא היה אחד מגדולי התומכים בבני ברק, ור' יצחק גרשטנקורן הזכירו לשבח בזיכרונותיו "הרב מאיר ברלין זכה להמשיך את שרשרת וולוז'ין ולהרים את דגלה לכבוד ולתפארת... אשריך רבן של ישראל הנצי"ב זצ"ל, שרבי מאיר יצא מחלציך".
המשך יבוא...
- לקריאה נוספת:
- 'חלוצים לציון' – הקמת המושבה בני ברק בתמיכתו של הראי"ה קוק משה נחמני, אור האורות תשע"ד)
- ״בני ברק: ממושבה דתית לבירת החברה החרדית הישראלית״, מנחם קרן קרץ, יצא בקרוב בהוצאת יד בן צבי
- מאמר ״בני ברק - כרך חרדי נולד״· סגולה מגזין ישראלי להיסטוריה 94 (תשעח) 16-27
- 'האיש שלא נרתע' - סיפור תולדותיו וקורות חייו של רבי יצחק גרשטנקורן מייסד בני ברק וראש העיריה הראשון, אברהם טננבוים, בני ברק תשמ"ט.
- 'חבלי יצר' - סיפור חייו ופעלו של מייסד בני ברק ר' יצחק גרשטנקורן, אהרן סורסקי (בני ברק תרל"ד)
- 'זכרונותי על בני ברק' שני חלקים, יצחק גרשטנקורן (בני ברק תשי"ב)
• • •
[1] מעניין אלו יוזמות של עסקנים עצמאים בימינו, בעוד אי אלה שנים יטלו עליהם קרדיט עסקנים שלא נטלו חלק בחזונם בימינו אנו.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות