פרק ד': ליזם והעסקן מקים בני ברק ר' יצחק גרשטנקורן הייתה דעה בפני עצמו. הרבי מראדזין למשל הביע תמיכה ביוזמתו, ואף רצה לתרום סכום עתק של 65,000 מרק[1].
- כך הפכה העיר בני ברק "המודרנית" לבירת החברה החרדית
- הניסיון להביא את ישיבת 'חברון' לבני ברק - שנכשל
- מהחזון איש עד הראי"ה קוק | הקשרים של מייסד בני ברק
בזמן התרומה החליטו קבוצת היזמים למנותו לנשיא הכבוד של אגודתם, אולם הרבי דרש להקים את המושבה לצד אחת מארבעת ערי הקודש... גרשטנקורן, שהבין דבר או שניים בעסקים וכיוון לדעתם של מרבית החברים באגודה שהקים, סירב להגביל את עצמו, והרבי מראדזין משך את תמיכתו[2].
ר' יצחק גרשטנקורן נולד בוורשא בירת פולין בכ"ט טבת תרנ"א (1891) להוריו חסידי סקרנביץ. משחזה בהתגברות האנטישמיות התעוררה בו המחשבה לעלות לאה"ק ולהקים מושבה חקלאית.
בשנת תרפ"א (1921) החל לפרסם ר' יצחק את רעיונותיו, והוא הזמין חברים להרצות להם על רעיונו. הוא ושני חבריו חסכו כספים לצורך כך במשך שלושה חודשים. אלו דרשו ממנו להפיץ את הרעיון ולצרף אליהם חברים חדשים. בעקבות זאת ר' יצחק דרש דרשות בבתי כנסיות בפני המונים על רעיונו להקים מושבה חקלאית בארץ ישראל, וכך הוקמה "קרן ארץ ישראל דבית החסידים דסקרנביץ נאלבקי 43" שלימים שמה שונה ל"חברת בית ונחלה".
שנה בלבד לאחר שנבט בראשו של ר' יצחק גרשטנקורן רעיון הקמת בני ברק, החלה היכרותו עם הרב קוק. הוא נפגש עם בנו יחידו הרצי"ה בן גילו שהגיע לורשא לנאום לטובת תנועתו של אביו 'דגל ירושלים'.
הרצי"ה קוק: "בני ברק עיר הקודש"
לימים כתב הרצי"ה קוק לר' יצחק גרשטנקורן על הפגישות ועל פעולותיו הרבות שערך בוורשא: "למען בניין ארצנו הקדושה ותקומתה... ההתרקמות הממשית של אגודת בית ונחלה מיסודו של מעלת כבודו אביר המעש אשר בגודל פעילותיו ובעוז רוחו כוננה בעזרת ד' את עיר הקודש בני ברק לשם תהילה ותפארת".
ר' יצחק בזיכרונותיו זכר את הפגישות והקשר שלו עם רבני משפחת קוק וכתב "שנה קודם לנסיעתי נתיידדתי עם בנו יחידו של הרב קוק זצ"ל, הרב ר' צבי יהודה שליט"א... ר' צבי יהודה השאיר אז רושם כביר בוורשא כתלמיד חכם מובהק, גדול בתורה וביראת שמים".
אם אתם גולשי 'כיכר השבת' בשנת המאה ליסוד העיר בני ברק משתוממים על "הרב החסיד ר' יצחק גרשטנקורן" שהעריץ את הראי"ה קוק, זהו, שגם הוא היה בהלם מעצמו.
בזיכרונותיו כתב גרשטנקורן על פגישתו הראשונה עם הרב קוק בערב שבת הגדול תרפ"ב (1922) ועל ההשתוממות למראה דמותו התורנית שלא הייתה מודרנית כפי שפורסם בפולין החרדית:
"בפולין אז מקובל היה הרושם שבירושלים יושבים שני רבנים ראשיים של הישוב. האחד המשמש בא כוחה של היהדות החרדית – הרב ר' יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, ואחד מנהיגה של היהדות הנאורה, הרב ר' אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. אני כשלעצמי תיארתי לי את הרב קוק זצ"ל בדמותו של רב מודרני... וכמה גדולה היתה השתוממותי למראה עיניי בביקורי הראשון אצל הרב קוק זצ"ל בביתו, ראיתי לפניי צדיק קדוש מן המועטים שבדור, כמה צדקות, כמה אצילות נסוכה היתה על קלסתר פניו הקדוש! כמה פשטות שבענווה טבועה היתה בכל תנועה מתנועותיו, כמה היה פה קדוש זה מפיק מרגליות כמעיין נובע תורה ויראת שמים, חיבת הארץ ואהבת ישראל!"[3].
חגיגות ל"ג בעומר בבני ברק בראשות הראי"ה קוק
בספרו ר' יצחק גרשטנוקרן הזכיר את ביקור הראי"ה קוק בבני ברק, ואף ציטט דבר תורה מספרו 'עולת ראיה':
"השמחה הגדולה הגיע לשיאה ביום ל"ג בעומר, בביקורו של מרן הגאון הרב הראשי לארץ ישראל בבני ברק. הגאון הנ"ל היה למאור עיניי ולמורה דרכי באמונה שלמה בהתקשרותו לבני ברק בכל זמן ועידן".
"מלך" בני ברק
אנקדוטה די משעשעת כותב ר' יצחק גרשטנקורן בספרו אודות היחס המפליג של הרב קוק לתפקידו. אירע שהגיע ר' יצחק לחדרו של הרב קוק, והנה קם הרב מלוא קומתו כשהוא מכריז בחגיגיות: "כבוד מלכות מלך בישראל!".
הנוכחים תמהו על התואר אותו העניק הרב קוק לר' יצחק, אלא שהרב קוק הסביר מיד: "בנביא יהושע נזכרים ל"א מלכים. אמנם מופיעים שם 'מלך ירושלים', ו'מלך חברון', שבוודאי היו אז ערים ממש, אבל מופיעים גם 'מלך לכיש', ו'מלך גזר', ומלכותיות אלו לא היו יותר גדולות מבני ברק!".
כשעלה ר' יצחק גרשטנקורן לירושלים לכותל המערבי, הוא נכנס למעונו של הרב קוק, ושם התנחם והתחזק והתעודד כנגד מתנגדיו.
המשך יבוא...
- לקריאה נוספת:
- 'חלוצים לציון' – הקמת המושבה בני ברק בתמיכתו של הראי"ה קוק משה נחמני, אור האורות תשע"ד)
- ״בני ברק: ממושבה דתית לבירת החברה החרדית הישראלית״, מנחם קרן קרץ, יצא בקרוב בהוצאת יד בן צבי
- מאמר ״בני ברק - כרך חרדי נולד״· סגולה מגזין ישראלי להיסטוריה 94 (תשעח) 16-27
- 'האיש שלא נרתע' - סיפור תולדותיו וקורות חייו של רבי יצחק גרשטנקורן מייסד בני ברק וראש העיריה הראשון, אברהם טננבוים, בני ברק תשמ"ט.
- 'חבלי יצר' - סיפור חייו ופעלו של מייסד בני ברק ר' יצחק גרשטנקורן, אהרן סורסקי (בני ברק תרל"ד)
- 'זכרונותי על בני ברק' שני חלקים, יצחק גרשטנקורן (בני ברק תשי"ב)
• • •
[1] ראה ב'האיש שלא נרתע' לאברהם טננבוים עמ' 11.
[2] אמר הכותב: על דקא בכינא שבני ברק החמה לא הוקמה בירושלים, צפת או חברון הממוזגים...
[3] 'זכרונותי' ב עמ טז.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות