פרק ג': "ארי עלה מבבל" העיד רשכבה"ג הגרח"ע גרודזינסקי על החזון איש במכתבו ל'אגודת ישראל' בשנת תרצ"ג (1933), ומאז ביתו הצנוע בבני ברק נהיה ל'תל תלפיות', ו'לשכת הגזית' עד פטירתו בשנת תשי"ד (1953).
ר' יצחק גרשטנקורן, ראש המושבה הצעירה בני ברק, נהנה כאיש אמונו, וידו לא משה מידו. החזון איש פעל לחיזוק שמירת השבת בבני ברק, ואגרתו המפורסמת: "ועתה קנאים לכו לעבודתכם ככחכם עתה, החליפו כח! אזרו חיל! לבשו עוז! ולא תשקטו עד שתשיבו את השבת כבראשונה ואת כבוד העיר על מקומה", באה לחזק את שמירת השבת במושבה הצעירה שחלק מתושביה הראשונים היו פועלים שהשתייכו להסתדרות הכללית.
עם זאת, בבני ברק כמו בתל אביב הסמוכה וברוב המשובות, הקפיד הוועד שהפרהסיה תתנהל באופן התואם להלכה כמו שלא יפעלו עסקים בשבת, שתהיה אספקה סדירה של מזון כשר, שיתוקן עירוב כהלכתו, ושייבנו מקוואות, ובתי שחיטה מפוקחים.
ר' יצחק גרשטנקורן היה קשור בעבותות לחזון איש, וזה היה איש אמונו בפוליטיקה הבנברקית הצעירה. זמן קצר לאחר פטירת החזון מאיש התפטר גרשטנקורן מראשות העירייה.
ר' יצחק גרשטנקורן והראי"ה קוק
בני ברק הוקמה 9 שנים קודם עלייתו של החזון איש אליה. מי תמך בה ומי התווה את דרכה הרוחנית בשנים אלו?
בשנת תש"מ (1980), עת הרב משה צבי נריה המכונה "אבי הכיפות הסרוגות", הדפיס ספר בשם "מועדי הראי"ה" העוסק בהגותו של הראי"ה קוק במועדי השנה באחד הפרקים, ציטט הרב נריה את "מייסד בני ברק נאמן בית אדמו"רי ווארקא, רבי יצחק גרשטנקורן" שהתבטא על הרב קוק:
"כמה היה פה קדוש זה מפיק מרגליות כמעיין הנובע, תורה ויראת שמים, חיבת הארץ ואהבת ישראל. רבה היתה התפעלותי מכל דבר ודבר שיצא מפיו הקדוש כמפי גאון קדמות. ובאמת מי שלא ראה דבקותו של אותו צדיק, בשעה שהיה עומד ומתפלל, מי שלא זכה ליסב בשולחנו ב''שלוש סעודות' – אינו מסוגל לדמות לעצמו תואר פניו הקדושים"[1].
יסוד הרעיון להקמת העיר בני ברק, נולד בראשו של היזם ר' יצחק גרשטנקורן שהיה חדור באהבת ארץ ישראל.
הסופר החסידי ר' אהרן סורסקי מתאר בלשון ציורית את "איטשל'ה" הקטן הילד כששמע את המלמד בחדר קורא "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" – אל ארץ ישראל, הוא הקשיב בפה פעור והפליג בהרהורים.
בגיל עשר שנים לאחר שנבחן על כל 'שב שמעתתא' בעל פה, התקבל הילד לישיבת רבי איטש'ה גרודזנסקי בוורשה.
בבחרותו למד גרשטנקורן בישיבת לידא שמייסדה היה רבי יצחק יעקב ריינס מייסד תנועת ה'מזרחי', ובה מיזג מקצועות קודש וחול, ש"דבר יסודה הכה גלים ברחבי פולין ורוסיה" כותב ר' אהרן סורסקי.
מהרי"ץ דושינסקי: הרב ריינס התכוון לשם שמים
המהרי"ץ דושינסקי התבטא לאחר פטירתו של הרב ריינס ש"אף כי לא הסכימו חכמי הדור לכל דעותיו של הרב ריינס, כוונתו זכה וטהורה היתה מכל מקום", מצטט ר' אהרן סורסקי.
סורסקי הסביר שהרב ריינס יזם את הישיבה הממזגת לימודי חול וקודש עבור אותם צעירים שאינם היו מוכנים לוותר על ההשכלה החילונית ולבם לא היה שלם עם האווירה החינוכית שהתקיימה בישיבות עד אז[2].
שלם בתורתו, שלם באמונתו, ושלם בחסידותו
את פרק לימודיו בישיבת לידא מסכם ר' אהרן סורסקי: "בקרב התלמידים שלמדו בישיבת לידא היה איטשל'ה גרשטנקורן מבין אלה שנכנסו ויצאו הימנה בשלום מבלי שייפגע שלם באמונתו, שלם בתורתו, ושלם בחסידותו".
לימים התבטא ר' יצחק גרשטנקורן ששני אישים השפיעו עליו "השפעה קיימת ועומדת לכל ימי חיי" – הרב ריינס והעילוי ממיצ'ט רבי שלמה פוליאצ'יק, שאת שניהם הכיר בשנות לימודיו בישיבת לידא.
המרגלים של המאה העשרים
בחורף ובקיץ מייסדי בני ברק נאבקו למען הקמתה של העיר, וזכו שכיום היא "עיר הבירה" החרדית העולמית, והעשירית בגודלה במדינת ישראל. בה מתגוררים כיום כ-200,000 איש רובם ככולם חרדים.
רבים מחבריו של ר' יצחק גרשטנקורן לגלגו עליו, פקפקו בחזונו ויש אף שהאשימו אותו כשרלטן וכמי שעשה לביתו יותר מאשר שתרם לציבור והוא האשים אותם בחטא המרגלים, לא פחות מכך.
בחייו הוא היה כגשר מחבר בין קהלים שונים. הוא איחד בין ה'מזרחי' ל'אגודה', בין 'התנועה הציונית' ל'ישוב הישן', בין כקש"ת האדמו"רים מגור ואלכסנדר שתמכו בו ורעיונותיו, וגם בין ציבור שומרי המצוות ותושבי ישראל החילונים.
אין ספק שאלמלא אישיותו המיוחדת וכישוריו הפוליטיים גורלה של בני ברק הייתה כגורל נקודות התיישבות רבות שכשלו, ונהפכו ברבבות הימים לערים חילוניות.
האלמנט החרדי מסוגל לתחיית האדמה!
הגוף היחיד שתמך בבני ברק בשנים הראשונות מבחינה כספית ורוחנית, היה המזרחי, ולמרות שלא כל המייסדים הזדהו עם דרכה. לאחר קום המדינה זכתה העיר לתמיכה משמעותית גם ממשלת ישראל "השמאלנית-ציונית".
המתיישבים המייסדים רצו להוכיח שגם חרדים חובשי חליפה, ומגבעת יכולים להפריח את אדמת ארץ הקודש, וראש העיר המיועד גרשטנקורן כתב:
"המושבה בני ברק היא הניסיון הראשון בתקופתנו שהצליח לבטל לגמרי את הרושם של הדעה המקובלת, כי האלמנט החרדי אינו מסוגל לעבודת בניין ותחייה, ובפרט לעבודת האדמה. בני ברק היא סתירה חיה למשפטים קדומים על היהדות החרדית", (מתוך הספר 'חלוצים לציון' על הקמת בני ברק, מאת משה נחמני).
"עיר התורה והחסידות" מכונה בני ברק בימינו, אלא שמייסדה חפצו להקמת "עיר תורה ועבודה" שתמזג את לימוד התורה וקיום עבודת האדמה ובניין הארץ.
כלל המושבות הארץ זכו לעידודו של הראי"ה קוק (שכיהן כרב הראשי הרשמי של ארץ ישראל[3]), אולם כלפי בני ברק הוא שמר יחס של חיבה יתירה. ראש העיר המיועד היה אצלו כבן בית.
כאמור, מייסד בני ברק ר' יצחק גרשטנקורן עמד בקשר עם רבים מגדולי ישראל כהרבי מגור, רבי שלמה אהרונסון, הרבי מסקרנביץ ובעיקר החזון איש לאחר שעלה ארצה בקיץ תרצ"ג (1933).
המשך יבוא...
- לקריאה נוספת:
- 'חלוצים לציון' – הקמת המושבה בני ברק בתמיכתו של הראי"ה קוק משה נחמני, אור האורות תשע"ד)
- ״בני ברק: ממושבה דתית לבירת החברה החרדית הישראלית״, מנחם קרן קרץ, יצא בקרוב בהוצאת יד בן צבי
- מאמר ״בני ברק - כרך חרדי נולד״· סגולה מגזין ישראלי להיסטוריה 94 (תשעח) 16-27
- 'האיש שלא נרתע' - סיפור תולדותיו וקורות חייו של רבי יצחק גרשטנקורן מייסד בני ברק וראש העיריה הראשון, אברהם טננבוים, בני ברק תשמ"ט.
- 'חבלי יצר' - סיפור חייו ופעלו של מייסד בני ברק ר' יצחק גרשטנקורן, אהרן סורסקי (בני ברק תרל"ד)
- 'זכרונותי על בני ברק' שני חלקים, יצחק גרשטנקורן (בני ברק תשי"ב)
- לצפייה נוספת: מנחם קרן-קרץ, "יצחק גרשטנקורן – האיש מאחורי סיפור ההצלחה של ההתיישבות הדתית-חרדית בבני ברק".
• • •
[1] הופיע במקור ב'זכרונותי על בני ברק' ח"א ירושלים תש"ב עמ' ע"ד
[2] צריך לומר שמה שנחשב עד מלחמת העולם הראשונה כיוצא דופן, הפך לאחר מכן למקובל בקרב כל היהדות החרדית ובמערכת החינוך שהקימה אגו"י בפולין לאחר המלחמה למדו רוב רובם של הבנים החרדים לימודי חול, חלקם בבתי הספר ברשת חורב ויסודי התורה שהקימה אגו"י עצמה וחלקם בבתי הספר הציבוריים שבהם היו הלימודים בחינם. את הכשרתם היהודית השלימו הדרדקים בחדרים ובת"תים שפעלו בשעות אחה"צ. לימודי חול גם נלמדו בכמה מן הישיבות ובהן גם בישיבות הגדולות שהקימה אגו"י: המתיבתא בוורשה ויח"ל בלובלין.
[3] ואין לומר שרק בגלל תפקידו הרם היה לרב קוק את היכולת לתמוך בבני ברק, שכן לא מצינו שרעהו הראשל"ץ הרב יעקב מאיר, והרה"ר לאחריו הרב הרצוג תמכו בבני ברק כפי שהרבי קוק תמך.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com